ראם יפה מאוד, רוב האנשים לא מוכנים
לבחון את העמדות שלהם לעומק, אני שמח שזה עורר בך חשיבה. לגביי השאלה שלך, לא קראתי עדיין בבלוג (אני אקרא) והתייחסתי רק לכותרת, אבל תיארתי לעצמי שזה מספיק בשביל ההתחלה. עכשיו לנושא עצמו, אין לי טענה ממש מוגדרת נגד החיובי (כולנו אוהבים אותו), אבל אני אנסה להכניס אותך קצת יותר לעומק. בעיני אנשים לא מתעסקים יותר מידי בשלילי במקום בחיובי, כמו ששלילי יש עוצמות וכוחות שגוברים עליהם ואני אסביר. בוא ניקח בפשטות דיכאון אמיתי (אדם לא יוצא מהמיטה כמעט, לא אוכל ושותה וחושב על התאבדות) כההיפך מחשיבה חיובית. עכשיו נדמיין לרגע שבאותו אדם שולט "נחש פנימי". מטרת הנחש היא "פחד", לא מעניין אותו כלום, הוא רוצה לשמור את האדון שלו (האיש עצמו) בפחד תמידי. שולחים איש חשיבה חיובית לאותו אדם בדיכאון. כבר בדלת ה"נחש" הפנימי אומר לאדון שלו "מה הוא מבין הטמבל ? הוא יודע מה זה דיכאון כזה קשה ? הוא יודע מה זה שכואב לך בנשמה ?". כבר האיש עם הדיכאון חסום למטפל החיובי, לפני שהמטפל פתח את הפה. המטפל החיובי איש חכם, הוא מבין שזה מה שיקרה ומספר לאיש שגם הוא היה בדיכאון בעצמו פעם. אז ה"נחש" הפנימי אומר לאיש עם הדיכאון, "כן אבל הוא חזק ואתה לא". האיש עם החשיבה החיובית חכם וגם לזה יש לו תשובה. אז הנחש אומר "כן הוא מדבר לעניין וכנראה גם מנוסה, אבל אין לי כוחות פשוט אין". האיש עם החשיבה החיובית עונה לזה "האם יש לך כוח לקום מהמיטה רק לשתות מים ?" המדוכא נאלץ לענות כן (הנחש עם זה לא ממש יכול להתמודד) וקם. בקיצור האיש עם החשיבה החיובית מבלה שעה שלמה, רק בשביל להוציא מהמדוכא קימה מהמיטה למטבח. תנחש כמה הוא יבלה בשביל לגרום לו להאמין בעצמו שהוא יכול לעבוד. שנתיים ? שלוש ? (לא סתם פיתחו תרופות פסיכיאטריות). מה הפואנטה של דבריי ? 1. שים לב שאם האיש עם החשיבה החיובית היה מגיע רק עם חשיבה חיובית הוא היה נכשל בקלילות. הוא בעצם הגיע עם עורמה והבנה והתנסות וסבלנות, וציפיה ריאלית שמשעה שיחה אפשר להשיג רק קימה לכוס מים ושזה טוב מאוד. 2. בכל אחד מאיתנו קיים "נחש" פנימי. על כל אחד משתלט הנחש לפעמים. יש אחד שכשהוא כועס, הוא ננעל עם הנחש בפנים. יש אחד שכשהוא מודאג הוא ננעל בתוך עצמו עם הנחש. יש אחד שכהשוא נעלב הוא ננעל עם הנחש בתוך עצמו. כדי לצאת מה"נחש" הפנימי שניזון מ"פחד" צריך להגיע כמו אותו מטפל. לא סתם עם חשיבה חיובית, אלא עם הבנה של ה"נחש, שלנו, עם ניסיון, עם סבלנות, עם הבנה שאנחנו לא ממש שולטים בו (אפילו שהוא בתוכנו) והוא נורא מתוחכם והוא לעולם לא ייעלם הוא האגו הוא חלק מאיתנו. וכשמטפלים היטב ב"נחשים" הפנימיים (לא נלחמים, אלא לומדים לחיות איתם) כמות החיובי מתגברת מאליה (הפחד ירד). משפט הסיום : החיובי יגיע לבד אם תדע להתמודד עם השלילי.
