לעניות דעתי אטלנטה משחקת ברוטציה לא נכונה...
הם פותחים בחמישיה הכי חזקה שיש להם, ואז כשיורדים לספסל יש ירידה דרסטית, כששרודר מרגיש שהוא המנהיג של הסקנד יוניט, משתלט על המשחק, ולא נותן לאחרים את הכדור.
 
הבעיה בלפתוח עם החמישיה הכי חזקה, זה שנדיר מאוד שתצליח להכניס את כולם למשחק, כולם יצרני נקודות, כולם שחקנים שצריכים לקחת זריקות, זה צרות טובות, אבל לפעמים טובות מדי.
 
לדעתי הם צריכים להוריד את קורבר לספסל ולהפוך אותו לסוג של שחקן שישי.
בנוסף הייתי מוריד גם את קארול שיכול להביא אנרגיות טובות מהספסל, וכאמור לחזק אותו.
 
ככה הייתי רוצה לראות את אטלנטה בפלייאוף:
 
טיג(מאק)
בייזמור(שרודר)
ספולושה(קורבר)
מילסאפ(קארול)
הורפורד(סקוט/אנטיץ')
 
הנחת היסוד שלי שרוב הכוח שמגיע מאלטנטה הוא בכל מקרה מטיג+צמד הגבוהים.
אז עדיף לפתוח איתם, בייזמור יתפור פה ושם שלשה כשיהיה פנוי, וספולושה יהיה שם בעיקר למשימות הגנתיות.
 
כשיורדים לספסל הייתי שם את הכדור בידיים של מאק, ואת שרודר הופך לקומבו גארד שיתרכז יותר בקליעה מאשר בהובלת הכדור.
קורבר כאמור הופך להיות ה"כוכב" בחמישיה הזאת, ולכן יקבל יותר כדורים ויקלע יותר
קארול ישחק 4 זריז ואתלטי עם קליעה מה שירווח את המשחק
וב5 סקוט או אנטיץ' שהם גם כן גבוהים עם קליעה מבחוץ
בקיצור חמישיה קטלנית עם איום מחומש ותמידי מחוץ לקשת שקבוצות יתקשו מולן(בעיקר בהתחשב בכך שגם הן מעלות את הספסל שלהן)
 
ככה אתה גם מחזק את הטריו של טיג-מילסאפ-הורופוד בכך שאתה שם רק עליהם את רוק הזרקורים.
וגם מקבל את קורבר וקארול בצורה יותר טובה מהספסל כשהם המנהיגים של החמישיה השנייה, ולא שרודר שאולי ירד טיפה במספרים, אבל השאר יעלו.
 
בכל מקרה זאת הדרך שלי למקסם את הכישרון של אטלנטה עם סגל כל כך מוכשר, שיש תחושה שהולך יותר מדי פעמים לאיבוד.