OK, שאלת היום שלי

[קרן משם]

OK, שאלת היום שלי../images/Emo36.gif

האם הילדים שלכם ישנים עם אור? בחושך? לאחר שבחודשיים האחרונים הם התחילו להתעורר באמצע הלילה ולהצטרף למיטתנו (ב02:00-03:00 לפנות בוקר) חשבנו לפני 3 ימים מה עושים? אי אפשר לישון איתם יותר ככה! השינה היא לא שינה (2 דופקים עלי מכל כיוון ואחד את אבא

) קנינו מנורת לילה ושמנו בה מנונה 12W וראו איזה פלא 3 הלילות האחרונים חלום!!! האם זאת תופעת לוואי מהפגיה? ואם כן אך הם סחבו עד עכשיו? הם נעשו פחדנים לעת 'זיקנה'? ליהיא בכלל נעשתה פחדנית אם מקישים בדלת...היא רגישה לקולות חבלז. מה התופעות לואי שהפגיה השאירה בילדכם? יום טוב לכולם. קרן

 

[אינה של יערה]

הם אכן מפתחים פחדים לעת זיקנה

יערונת שלי שפחד לא היה קרוב בכלל ללקסיקון שלה עד לפני לא הרבה זמן, התחילה פתאום לפחד מכל מה שזז. מהגנן (כי הוא מרעיש), מהזאב (no comment), מהרוח ששורקת, מכל מה שזז. גם אצלנו בכנען מה יפים הלילות, אבל אני לא יודעת אם זה לא הגיע בעקבות הטראומה שהיא עברה בשבועות האחרונים. אבל אני בדיוק כמוך תכננתי לקנות לה היום מנורת לילה כי היא היתה נרדמת בחושך מוחלט. בכל מקרה היא ישנה הרבה יותר טוב בימים האחרונים אחרי שהעבירה לילה אחד אצלנו במיטה.

 

[אמא של עמרי]

עם מעט אור

חייב אור .. בחדר סמוך או מנורת לילה .. אני לא יודעת אם לשייך את כל הבעיות שלו לפגיה או ביכלל לא קשור ( לפי הרופאים ) יש רגישות יתר כללית לה כ ל .. מרקמים אוכל טעמים רעש שינוים ומה לא .. הכל משתפר מעט לקראת גיל 3 אבל כל התופעות הללו זכו במכונים להתפתחות הילד להגדרה " רגישות יתר סנסורית/ריגשית ".. ויש פחד היסטרי מרופאים / קופות חולים / בדיקות .. ( בגלל כל המעקבים+ ניתוח ואישפוזים שעוד עבר .. כל מבנה כמו ציבורי כמו ספריה מעורר בו חששות שיבדק שם .. ואומר לכולם " לא לבדוק אותי " .. קניתי לו כלים/צעצועים של רופא וכל יום אנחנו מיוזמתו משחקים בכאילו .. בדיקה , אני בטוחה שלהכל יש קשר לפגות .. אולי חוסר הבשלות הסנסורית הוא בעצם גם נזק נוירולוגי .. והזיכרון הלא מודע מכל הדקירות חילחל .

 

[אורן של איה]

מנורת לילה קטנה וזהו

אני לאומת זאת בתור קטן לא יכולתי לישון אם לא היה אור בעל נוכחות!!! היום אני חייב חושך מוחלט!!!! קיצוני משהו, לא?

 

[אמא של עופרי]

חייבת להתוודות

היום שנכנסתי לפורום, עמדתי לשאול שאלה שדי דומה לזו שקרן שאלה.. בשבוע האחרוןהילד המקסים שלי (טפו טפו טפו) התחיל לבכות מכל דבר. זוחל באמצע היום לכיוון חדר השינה שלנו ומתחיל לבכות (אבל צרחות) אנחנו יושבים משחקים בסלון והכל בסדר והוא צוחק מבסוט, לפתע מסובב את הראש לכיוון המטבח ומתחיל לצעוק ולבכות. באמצע ארוחת ערב.. סתם ככה יושבים אצל אמא לש בנזוגי וכולם אוכלים וצוחקים ופתאום הוא מתחיל לבכות. המטפלת שלו שרה עוגה עוגה עוגה והוא מתחיל לבכות.. היום כבר ממש בכיתי מזה (אולי זה בגלל ההורמונים של ההריון?) וכמצובן שהלחץ לא איחר לבוא. אבל מהתשובות שתננם אני רואה שזה די בסדר. השאלה שלי היא: זה לא קצת מוקדם (גיל שנה ושלושה חודשים) לפחדים האלו? בכל אופן, בגלל שאמא של עופרי מפחדת מחושך וישנה עם אור (במקלחת) וטלויזיה (פעם זה היה גם רדיו אבל בנזוגי אמר עד כאן...) אז גם עופרי לא רגיל לישון בחושך מוחלט. שבוע טוב אמא של עופרי

 

[ניר של שני]

אצלנו...

שני ישנה עם אור חלש. הסיבה היא שהיא מתעוררת מוקדם, ומתחילה לשחק (לבד!!!) במיטה שלה. בקיץ לא הדלקנו אור, אבל כשהגיע החורף - היא התחילה להתעורר בחושך ולא מצאה את המוצץ/בקבוק/משחק, ואז היתה לנו השכמה מוקדמת... חוץ מזה, שני התחילה לפתח פחד מזרים. בזמן האחרון היא נבהלת ברגע שיש יותר מדי אנשים בחדר, אפילו שמדובר רק במשפחה.

 

[קרן משם]

הפחד מזרים זה שלב אופייני

שרוב הילדים עוברים. גם אם הם בני משפחה ובעיקר אם הם לא רואים את הילד מידי יום. ואפרופו המשחקיה של בני בבוקר מוקדם חייבת לספר משו: ילדיי (שלושתם!) יוצאים ונכנסים חופשי ממיטת התינוק שלהם, כשאני נכנסת ב07:00 להביא להם ת'קפה שלהם (קפה דובים לתינוקות

) אני רואה שחור בעיניים (וזה קורה כעת שבועיים ברציפות!!) יש סימנים של טיפוס על השידה כי כל מה שהיה עליה ומדפים מעליה פשוט על הריצפה...משחות הטוסיק פתוחות ומרוחות סטייל ג'ל על השיער...כל הטיטולים פזורים וקיסמי האוזניים אהמממממ (אספתם פעם קופסא מלאה שפוזרה של קיסמי אוזניים?)...מה שכחתי? אההההההה רוקנו את השידה מתוכן הבגדים שלה...ואם זה לא מספיק אז רוקנו את מגירות הנעליים ובאותם הבקרים פשוט איחרנו למעון!! אז אתמול הוצאנו את כסא הנדנדה שהיה ליד השידה כדי שלא יטפסו...סבבה עדיין יש מספיק מה "לסדר" בחדר מלבד זה. האמת? אני מיואשת!! הם ברגע של הנאה עושים מהפכה ששעה שלמה אני צריכה לסדר אותה!! מה עושים?

 

[קרן משם]

בני=שני

 

[shirar1]

גל כנראה לא שמע על פחד מזרים

לפני שעה בחזרה מהגן פגשנו במדרגות את השכנים שלנו. גל, בלי להתבלבל, קפץ להם על הידיים, וגם ביקש להיכנס אליהם הביתה, למרות שמעולם לא היה שם. כבר שעה שהוא אצלהם, שמח וטוב לב ומפעיל את כולם. לפני כמה דקות נכנסתי לנסות לקחת אותו ומה קיבלתי בתגובה? "לא רוצה" החלטי! אוי לה לבושה.. מזל שנטע לפחות נאמנה לי (או לטלויזיה).