OHM
גאורג סימון אוהם נולד ב1789 בעיירה ארלנגן. הוא היה אחד משלושה ילדים מתוך שבעה שהגיעו לבגרות וכשהיה בן עשר נפטרה אמו. אביו, שנעדר השכלה פורמלית, היה אוטודידקט בעל ידע מרשים והנחיל לילדיו רמה מתמטית וידע במדעים ובפילוסופיה אשר קידמו אותם רבות בלימודיהם. בשנת 1806 הוא כבר קיבל משרה כמורה למתמטיקה בבית ספר יסודי ובהמשך גם בתיכון. בשנת 1809 עזב את משרתו בתיכון כדי ללמד בבית ספר פרטי ולפנות לעצמו זמן ללימודים עצמאיים. בשנת 1811 הוא חזר לאוניברסיטת ארלנגן וקיבל דוקטורט באותה השנה, כשהוא רק בן 22 ורוב ההשכלה שרכש היתה תוך כדי עבודה ולימודים עצמאיים.
אוהם התגלה כסטודנט יוצא דופן כמובן, בעל יכולות שכליות נדירות, אם כי אחיו הצעיר התעלה עליו בהישגיו.
עד 1827, במשך 26 שנים, אוהם היה מורה למתמטיקה ופיזיקה בתיכון.
רק בשנת 1827 הוא פרסם סוף סוף את רב המכר הידוע "חקר מתמטי של מעגלים גלווניים" (תודו שזה יושב אצלכם על המדף!) שהפך לעבודתו הידועה ביותר וזו שהעניקה לו את חיי הנצח בתחום הפיזיקה. במחקר זה ניסח את "חוק אוהם" הקובע יחס קבוע בין המתח לזרם במוליך שהוא ההתנגדות החשמלית המסומנת באות היוונית אומגה ונקראת "אוהם" עד היום. חוק אוהם הוא אחד מחוקי היסוד הבסיסיים של החשמל והיווה בסיס נכבד להמשך המחקר. אוהם הוציא מספר פרסומים מתמטיים פחות ידועים, ביניהם גם החוק האקוסטי של אוהם.
החלק המעניין הוא הקריירה של אוהם, ולאן התפתחה.
שוו בנפשכם סיפור הצלחה מסחרר של ילד פלא. גאון נדיר שגדל במשפחה שעברה קשיים לא מעטים מתקדם לדרגה אקדמית לא מבוטלת במהירות רבה. ומה קורה אז? האם הוא מקים חברת טכנולוגיה ונהיה מיליארדר? האם הוא מתגייס ל8200? לא. הוא הולך ללמד. האם הסיפור הזה נדיר?
לא כל כך. אנשים מוכשרים מבחינה שכלית ראו בתקופה ההיא לא פעם בהוראה מסלול טבעי ולאו דווקא מתוך שליחות ערכית כנראה. זה אולי לא היה המקצוע המועדף, אבל אופציה סבירה זו בהחלט היתה.
אוהם נפטר במינכן בשנת 1854.
סיפור מעניין.
גאורג סימון אוהם נולד ב1789 בעיירה ארלנגן. הוא היה אחד משלושה ילדים מתוך שבעה שהגיעו לבגרות וכשהיה בן עשר נפטרה אמו. אביו, שנעדר השכלה פורמלית, היה אוטודידקט בעל ידע מרשים והנחיל לילדיו רמה מתמטית וידע במדעים ובפילוסופיה אשר קידמו אותם רבות בלימודיהם. בשנת 1806 הוא כבר קיבל משרה כמורה למתמטיקה בבית ספר יסודי ובהמשך גם בתיכון. בשנת 1809 עזב את משרתו בתיכון כדי ללמד בבית ספר פרטי ולפנות לעצמו זמן ללימודים עצמאיים. בשנת 1811 הוא חזר לאוניברסיטת ארלנגן וקיבל דוקטורט באותה השנה, כשהוא רק בן 22 ורוב ההשכלה שרכש היתה תוך כדי עבודה ולימודים עצמאיים.
אוהם התגלה כסטודנט יוצא דופן כמובן, בעל יכולות שכליות נדירות, אם כי אחיו הצעיר התעלה עליו בהישגיו.
עד 1827, במשך 26 שנים, אוהם היה מורה למתמטיקה ופיזיקה בתיכון.
רק בשנת 1827 הוא פרסם סוף סוף את רב המכר הידוע "חקר מתמטי של מעגלים גלווניים" (תודו שזה יושב אצלכם על המדף!) שהפך לעבודתו הידועה ביותר וזו שהעניקה לו את חיי הנצח בתחום הפיזיקה. במחקר זה ניסח את "חוק אוהם" הקובע יחס קבוע בין המתח לזרם במוליך שהוא ההתנגדות החשמלית המסומנת באות היוונית אומגה ונקראת "אוהם" עד היום. חוק אוהם הוא אחד מחוקי היסוד הבסיסיים של החשמל והיווה בסיס נכבד להמשך המחקר. אוהם הוציא מספר פרסומים מתמטיים פחות ידועים, ביניהם גם החוק האקוסטי של אוהם.
החלק המעניין הוא הקריירה של אוהם, ולאן התפתחה.
שוו בנפשכם סיפור הצלחה מסחרר של ילד פלא. גאון נדיר שגדל במשפחה שעברה קשיים לא מעטים מתקדם לדרגה אקדמית לא מבוטלת במהירות רבה. ומה קורה אז? האם הוא מקים חברת טכנולוגיה ונהיה מיליארדר? האם הוא מתגייס ל8200? לא. הוא הולך ללמד. האם הסיפור הזה נדיר?
לא כל כך. אנשים מוכשרים מבחינה שכלית ראו בתקופה ההיא לא פעם בהוראה מסלול טבעי ולאו דווקא מתוך שליחות ערכית כנראה. זה אולי לא היה המקצוע המועדף, אבל אופציה סבירה זו בהחלט היתה.
אוהם נפטר במינכן בשנת 1854.
סיפור מעניין.
