אוסידי ודת
kncat יקר, ברשותך,אני מעתיקה עבורך תשובה שכתבתי כאן בעבר לפ' - שחווה קושי דומה לשלך..מקווה שהתשובה תוכל להקל במעט.. פ יקר, לשאלתך, לגבי הרקע של המשיבים לך: גדלתי במשפחה דתית והתחנכתי בחינוך דתי. חזרתי בשאלה ואינני דתיה היום. אבל- אני מחוברת מאוד לעולם הזה ואוהבת דברים רבים בדרך הזו.. ועכשיו תשובה: מנחם ענה לך תשובה נפלאה ונכונה,ואני רק אוסיף.. OCD לעולם, מתבטא בצורה של מחשבות מציקות, שהאדם מרגיש שאין לו שליטה עליהן..בד"כ הOCD הוא ערמומי ו"בוחר" נושאים שכביכול מאוד רחוקים מהזהות והערכים של האדם המוטרד. לעניינך: אתה תופס את עצמך כאדם דתי ומאמין, והOCD שלך "מתלבש" דווקא על הזהות הזו ומנסה לערער אותה. אני מציגה את הOCD כאילו הוא מעין אויב חיצוני לך, אבל זה לא באמת כך. אלא הוא חלק פגוע אצלך, חלק של ספקות לגבי עצמך, לגבי ערכך, חלק פגוע וכאוב...שרוצה מענה והרגעה.כמו ילד.. ההבדל בין OCD לבין "עבודת השם"- הוא פשוט לכאורה: עבודת השם מגיעה מתחושת בחירה, ממקום שאתה רוצה להיטיב עם עצמך, ולבחור לך אורח חיים דתי והלכתי שאתה רואה בו כמקום של אמת, כמקום של שמחה, כמקום אפילו של חופש, של גדילה ועוד... המונח המשמעותי הוא- תחושת בחירה!!!! לעומת זאת, באוסידי- אין תחושת בחירה, יש תחושה של שיעבוד. אתה עבד של ספקות, של היסוסים... תחשוב על זה שבאותה מידה שאתה בספק תמידי לגבי קיום הלכות ומצוות, האוסידי שלך יכל להיות בדיקות חוזרות של הגז, הדוד, והדלתות לפני שאתה יוצא מפתח הבית. האוסידי לובש תחפושות שונות ותכנים שונים מאדם לאדם- אבל המקור שלו הוא זהה- חרדה עצומה שמבקשת הרגעה!!! ב"אוסידי דתי" זה יכול להיות מאוד מטעה ומבלבל. כי לכאורה מצטרף כאן ערך עליון, ויש לך תחושה שאתה מתעסק בנושאים נעלים שאפילו חובקים בתוכם מילים גדולות כגון: אלוהים, ערכים, יראה, עברה ועוד.... אבל כל עוד סגנון החשיבה הוא: חזרתי, מעיק, נחווה כבלתי נשלט, ומסב לך סבל- זה אוסידי!!! הבדל נוסף וחשוב הוא, שהאמונה באה מהמקום הכי אמיתי של האדם: היא מגיעה מהאני המהותי שלו, האני השמח והשלם, שמאמין שהאדם טוב, והעולם טוב, ואלוהים הוא טוב.. הפחדים והספקות שלנו הם זיופים, עכבות, שכבות ושיריונות שהן לא שייכים לאותו חלק מהותי וטוב בנו, הם שייכים לחלק של הכאב. הכאב הוא זמני, המהות היא נצחית, פשוט האוסידי קצת מסתיר ומכסה אותה!! האוסידי מורכב לעולם מהמקום הכואב ולא מהמקום המהותי והמיטיב... הדרך שלך לזהות אם אתה עכשיו במחשבות של אמונה או של אוסידי זה לשאול את עצמך: "האם אני סובל או מרגיש טוב"? אם התשובה היא: "סובל"- אז אתה יודע שעכשיו האוסידי מדבר, ושזו מחשבה טורדנית שאינה שונה ממחשבה טורדנית על ניקיון, או בדיקת מוצרי חשמל בבית או כל מחשבה טורדנית אחרת. ועלייך לנסות לשאת את הפחד מה"עונש", מ"העבירה"... רק אם תנסה- תוכל לגלות שדבר לא קורה. כל עוד אתה נמנע ומיד רץ לעשות את המצווה שוב ושוב - אתה בעצם חוזר על ההמנעות ולא לומד משהו חדש- שהפחד הוא "אזעקת שוא". אם תרצה הסבר נוסף אתה מוזמן להתקשר. מאחלת לך שתקיים את הדת רק מתוך שמחה ובחירה, ולא מתוך כאב ותחושת שיעבוד. מכל הלב בת-אל משה, עובדת סוציאלית קלינית