OCD וידוי של מטופל

eyeyey2

New member
כדאי לעשות את זה?

יכול להיות שocd הפסיק בלי טיפולים מהסוג הזה? אני מאובחן מגיל 4 כ-ocd. וסה"כ, עכשיו, הוא כבר לא מפריע לי. חוץ מזה, אני מצליח להתגבר על המון מחשבות. כמו שכתבתי בערך מיליון פעם- אני כותב... וזה עובר!... (השבוע המורה שלחה לי מייל שזכיתי מקום 3 בקטגוריה סיפור ראליסטי... באיזו שהיא תחרות...) אני כותב מה שאטני רוצה!, מה שאני חושב עליו. את הקווים שאני חושב עליהם, את הדברים המוגזמים. אני קורא שוב, ו"מתפקע מצחוק" על עצמי. וזה לאו דווקא רע. פעם הקראתי את זה למישהו (כשלא כל כך ידעתי שיש לי ocd..., אמא שלי סיפרה לי את זה רק לפני חצי שנה...) והוא צחק ברמות מטורפות,ף ובאיזה שהוא שלב אמר "וואי, זה קצת מפחיד העניין הזה"., וכל מה שכתבתי זה על חלום בלילה, ועל המחשבות שהיו לי אחריו. וואי, אני כמעט עברתי מהנושא... אמ... קיצר, האם באמת כדאי לי אם זה לא באמת "משתלט על חיי"? האם "הלוריד את זה", לא יוריד לי מהיצירתיות, ויכולת הכתיבה שלי? לא יוריד לי מההגזמות ויכולת על הלמידה? האם זה רק יחסוך לי זמן ביום יום, וזהו? כתבי לי את השינוי שזה עשה לך. את המקרים לפני ואחרי...(את בקניון לפני ואחרי, יוצאת מהבית- לפני ואחרי... וכו'...) מצטער על ההתנשאות הקלה. יום נפלא!
 

אמא11

New member
היי EYEYEY ובוקר טוב../images/Emo13.gif

איזה נהדר שקיבלת מקום כבוד בתחרות הכתיבה. אני חושבת שבאמצעות הכתיבה מצאת דרך משלך ל"טיפול עצמי" וגם האופן בו אתה צוחק על הדברים זו בעצם שיטה מקובלת בטיפול הקוגניטיבי. נשמח אם תפרסם כאן בפורום משהו משלך, אולי משהו שקשור לOCD. EYEY הטיפול לא יוריד מהיצירתיות כי הוא אינו משנה אותך, מכסימום נושאי הכתיבה ישתנו ואולי זו תהיה "התפתחות". יחד עם זאת יכול להיות שבאיבחון יאמרו לך שהOCD (אם בכלל) אינו בגדר"הפרעה" אצלך. כוונתי שכמעט לכל אדם יש התנהגויות שמזכירות OCD אבל באיבחון עוברים על כמה קריטריונים כמותיים כמו משך הזמן שזה גוזל ביום, מידת הסבל שלך, תפקוד ועוד. לא כתבתי בפורום כבר יומיים ואני חייבת לרוץ לעבודה ומשם לחיפה למפגש. ראיתי שכתבת גם בעוד שירשור ואענה עליו מחר. יום נפלא תמי
 

mati1010

New member
OCD וידוי של מטופל

שלום לכולם אני חדש בפורום הזה. אני סובל מאוסידי כבר שנתיים לפחות. זה מאוד מאוד מאוד מדכא ומבעס. החיים שלי הפכו למוגבלים ומצומצמים. כמה שלא ניסיתי אני לא מצליח להיגמל מהטקסים שאני עושה. יש לי פובייה בנהיגה, פובייה מלשתות אלכוהול(אפילו בירה אני לא נוגע) חשש שיש אלכוהול בהרבה מוצרים והחשש מאיבוד שליטה דוגמא: כבר חצי שנה לא צחצתי שיניים. מדי פעם אני משתמש במי פה, אבל המחשבה שיש לי דלקת חניכיים שתוביל לדימום שיוביל אחריו לטקס שטיפת הברז משתלטת עלי. אחרי שימוש במחשב אני שוטף את הפנים עם סבון. כל הזמן אני חושש מנהיגה גם אם אני נוהג בלי פלאפון ובלי רדיו עדיין אני חושש ולא שקט בנהיגה, וכמה כסף אפשר לבזבז כבר על מוניות?! יש סופי שבוע רצופים-שאני אשכרה לא יוצא מהביית. כל משקה או מוצר שאני קונה אני ישר שואל אם יש בתוכו אלכוהול, למשל היום נורא רציתי לשתות גזוז בטעמים כמו פעם, אבל היה חבר לידי ולא נעים לשאול אם יש אלכוהול בזה. אז אני שותה רק מבקבוק סגור. אני לא שותה במסיבות אפילו לא מכוס כי אני חרד שהניסו לי משהו לכוס. אז אני לא מזמין שתייה. החיים שלי הצטמצמו מאוד. נ.ב.- אני לוקח פבוקסיל ומרוניל ולאחרונה אפילו העלתי את המינון-הפסיכיאטר אמר לי הייתי בטיפול קוגנטיבי שלא הצליח, אני בקושי עושה מטלות כי החשש מהספק או חוסר היכולת לצמצמם טקסים משתלט עלי. זה מאוד מבעס מדכא מעציב ומתסכל. האם או סידי היא מחלה כרונית? כל הזמן אני אהיה עם מחשבות טורדניות וטקסים עד סוף חיי?( ולאלו שקוראים את זה, חס וחלילה אין לי כוונה לעשות משהו) כ"כ הייתי רוצה לחזור לשיגרת החיים שהייתה לי :(... אני חי בהחמצה ובפספוס גדול. זה הכל ביחד:מייאש, מתסכל מדכא מבעס מאוד... אני מתגעגע למתן הקודם החופשי והמאושר... תודה לכל מי שמקשיב לי מתי
 

אמא11

New member
עוד לEYEYEY

עניתי לך בשרשור לגבי OCD וזהות מינית אלא שזה עבר לעמ' 3 תמי
 

eyeyey2

New member
גם אני ocd...

או אולי לא... אין לי מושג (אבחון בגיל 4, נחשב?- אם חלק גדול מהסימפטומים שקראתי עליהם ב"ילד פיצוץ- נמצאים בי???) בכל מקרה... כתוב את זה שוב. ושוב. ותצעק את זה. תתעצבן על זה חזק יותר. לך עם זה עד הסוף, ושתה את המשקה. לא לאט לאט. פשוט תעשה את זה. (עם מיליון נקיפות מצפון אחר כך, אבל, כן!!!) כמה פעמים אני נוטל ידיים בלילה? אבל אני לפני זה חושב האם להשתמש עכשיו, או לדלג על זה כי אני אחזור. וכך אני נוטל רק פעם אחת. אני מכוון את המחשבות שלי. אבל אולי לך זה קשה משלי. אני לא יודע. יכול להיות שבכל זאת אני אידיוט גמור, ועכשיו אין לי בכלל (וסתם נשארה לי חרדה קטנה, וקצת ביקורתיות ומחשבות שאני מסוגל לשלוט עליהן...) תתייחס לזה כאל סתם עצות (ובמקרה הרע אמא11 תכתוב שאני מדבר ממש שטויות!...)
 

אמא11

New member
בוקר טוב מתן וברוך הבא לפורום../images/Emo140.gif

אכן קשה, מתסכל ומעציב. אתה מתאר OCD שמגביל אותך מאד והרגשה של פיספוס והחמצה וזה עצוב. הרבה משתתפים כאן שותפים לגעגועים שלך ל"מי שהיית קודם". יש מחקרים שטוענים שOCD זו הפרעה כרונית וגם כשמכחידים אותו הוא עלול לחזור, ויש מחקרים שטוענים אחרת. איני חושבת שכרגע זה רלבנטי. הכי חשוב כרגע שאתה נמצא בטיפול ויחד עם זאת דעתי (האישית והלא מקצועית) שלא תקבל את הטיפול כתורה מסיני אלא תהיה שותף לו. עכשיו העלו לך מינון - תהיה עם היד על הדופק אם זה עוזר ועד כמה זה עוזר, ואם אין שיפור תחזור לרופא ותשתף אותו במצוקה ותשאל אותו מה האופציות. לפעמים מוסיפים עוד כדור, לפעמים משנים טיפול. יש עוד אופציות. אפילו לפנות לעוד רופא ולהתיעץ. כנ"ל לגבי CBT - כמו שכתבו לך, כדאי לפנות שוב למטפל בCBT ואם הוא לא יעזור, אפילו לנסות מטפל אחר. הכימיה בין המטפל למטופל חשובה מאד. הגישות של המטפלים שונות, ולפעמים אפילו המוכנות שלך לקחת חלק פעיל בטיפול - שונה מתקופה לתקופה. מתן, האם שקלת להגיע לאחד המפגשים? תראה את ההודעות שנעוצות בראש העמוד. ועוד דבר: ב"קישורים" של הפורום (מצד שמאל בעמוד זה) יש קטגוריה של טיפים של חברי הפורום שאולי תעזור קצת. אני מקוה שתמשיך לשתף ולהשתתף. יהיה טוב! תמי
 

Mami2009

New member
תגובה למתי

מתי יקר אל תתייאש!!! אוסידי זה לא מחלה, זה הפרעת חרדה. זה לא יכול להיות כרוני, כי לא נולדת כך. תבין ותאמין שזה יחלוף אתה יכול לצאת מזה!
 
למעלה