החוזים לרוקיס הם חוזים סטנדרטים
ההבדל העיקרי הוא בין בחירה בסיבוב הראשון לבחירה בסיבוב השני. מי שנבחר בסיבוב הראשון מקבל חוזה מובטח לשנתיים. השנים 3 ו4 הם אופציה של הקבוצה (זאת אומרת, הקבוצה יכולה לשחרר את השחקן כמו שגולדן סטייט עשו עם POB, וקליפרס עם קורולב), ולאחר השנה הרביעית במידה והקבוצה נתנה לשחקן הצעת הענות, השחקן הופך לשחקן חופשי מוגבל (מה שלמעלה). הכסף הוא על סמך מיקום הבחירה בלבד (מ1995, אחרי שג'ים ג'קסון סירב לחתום בדאלאס וגרר חצי עונה). זאת אומרת נבחר 1 מקבל סכום מסויים, נבחר 2 קצת פחות וכן הלאה עד הבחירה ה30. בגלל זה לשחקנים יש אינטרס להיבחר כמה שיותר גבוה. עבור נבחרי הסיבוב השני, מדובר בחוזה מינימום לשלוש שנים, שלאחריהם השחקן הופך לשחקן חופשי מוגבל, במידה וקיבל הצעת הענות. יכול להיות שאני טועה לגבי הסיבוב השני, במידה וכן, אני בטוח שמישהו כבר יתקן אותי. אני לא מכיר אף מקרה שמישהו הפך לשחקן חופשי מוגבל שלא בעקבות חוזה הרוקי שלו (החוזה הראשון שחתם כשהגיע לליגה). בדרך כלל לשחקן או לקבוצה יש אופציה להשתחרר מהחוזה, אבל לא שמעתי על מקרה שהקבוצה יכלה לתת הצעת הענות.