אגב, אני חושב שאתה לא מבין מה שאני מנסה לומר
יש התפתחות מדעית כפי שאתה מתאר, אבל מבחינה היסטורית, זה לא הדרך היחידה שבה המדע התפתח.
ישנן תיאוריות שהחלו בתצפית כמו תיאורית התא וישנן תיאוריות שהחלו במחשבה כמו תיאורית האטום.
עוד מדענים שפיתחו תיאוריות ללא תצפית:
דקארט טען שמטרתו של ניסוי היא להביא לידי ביטוי את מה שאתה כבר יודע, ושאפשר לפסול תוצאות של ניסוי שלא יכלת לחזות מראש.
עימנואל קאנט, לא עשה תצפיות אמפיריות. יותר מזה- לפי התיאוריה שלו תצפית אמפירית היא מיותרת כיוון שאנחנו לא תופסים את העולם כשלעצמו.
גם הובס שהיה אמפרציסט, ניסח את תיאוריית האמנה החברתית. על פי איזו תצפית בדיוק?
ומה תגיד על לייבניץ? הוא בנה דגם פועל של צוללת, אלגברה בינארית, מכונת חישוב מכאנית ועוד, ללא תצפיות. הוא לא היה אמפרציסט.
חלק מהתיאריות קיבלו השראה מתצפיות, אבל אי אפשר לומר שהן התפתחו מתוך תצפית אמפירית. דמוקריטוס לא ראה אטומים (משמעות המילה א-טום היא בלתי נראה) אלא היה מודע לקיומה של שחיקת סלע. דקארט לא ראה נוזלי חיות אלא ראה סוג של רובוטים (אוטומטות) בגני המלכה בצרפת. לייבניץ ראה יצורים חיים בטיפת מים, אבל הוא לא ראה מונדות ולא יכל למדוד אותן.
אני לא אומר איך צריך להתפתח מדע אלא מספר לך איך הוא התפתח בעבר ואומר שהדרך שבה אנחנו חושבים היום היא לאו דווקא הדרך היחידה לפתח מדע ולחשוב.
בנוגע לאותה פרופסורית בפסיכולוגיה, אולי היא התביישה להודות באמת. בפסיכולוגיה המחקרים רק תומכים בתיאוריות אבל הם לא מתקפים אותן. למחקרים בפסיכולוגיה יש יכולת הכללה מאוד נמוכה.