NLP ו מיסטיקה

  • פותח הנושא HRPO
  • פורסם בתאריך
"התאוריה שלמילים יש השפעה על החומר הופיע כבר

קודם באלפי ניסויים ויש חילוקי דעות לגיטימיים ביחס לתוצאות"

מה אתה סח ?
יש לך מושג מהו ניסוי בכלל ?
האם "מפת עולמך" כוללת איזשהו סוג של הגיון או רק קלישאות ריקות מתוכן וסיפורים ממוחזרים, כמו כל יתר המיסטיקנים בגרוש ?
 
תודה יהודה

על התשובה הכנה
 

ommerl

New member
לשמחתי, יהודה מאופק

אם תמשיך להשתלח באנשים אתה תמצא את עצמך מחוץ לפורום.
 
מה שנוובאמתת רוצה להגיד

הוא שלאנשים שיש להם השכלה מדעית - המילה "ניסוי" כשלעצמה מרמזת על שימוש בשיטה המדעית, ובשיטה המדעית הניסוי נבדק בקריטריונים אובייקטיביים שקובעים את מידת תאימותו לסטנדרטים המאפשרים יצירת מידע חדש מהניסוי.

אז הנה, מבלי להשתלח, תגובות לכל הסעיפים בהודעתך:

"1. בשום מקום במאמר לא נאמר שמדובר בניסוי מדעי. זהו ניסוי פרטי שנערך בבית והמסקנה שלו מובאת על ידו והיא לא מתיימרת להיות מדעית."

מהו ניסוי שאינו מדעי? או במילים אחרות, האם ניתן להפיק ממנו מידע חדש? אם הוא עומד בסטנדרטים של הניסוי "המדעי" - אזי כן, ואז הוא ניסוי "מדעי". אם הוא אינו עומד בסטנדרטים של הניסוי "המדעי" - אזי אי אפשר להפיק ממנו מידע חדש, ומאחר שכך - מה מטרתו האמיתית? חלק מהכותבים כאן, מי רמז ומי אמר מפורשות שמטרתו היא שיווק.

לגבי "ניסוי פרטי שנערך בבית" - אין שום מניעה לעשות ניסוי בבית ו"פרטי" (למרות שלא ברור לי מה המשמעות של פרטי) ועדיין לעמוד בסטנדרטים שציינתי.

"2. המגיבים ברובם הגיבו מתוך מפת העולם שלהם והתבלבלו לחשוב שהאמת מדברת מגרונם."

כמו כל אדם. לגבי אותה אמת, האם אתה מתכוון לאמת אובייקטיבית כלשהי, אמת במובן המדעי, או אמת אישית?

"3. בשום מקום במאמר יוסי קדמי לא הזכיר את זה שהוא דוקטור או שניסה לגבות את תוצאות הניסוי בתואר לגיטימי שהוא נושא."

לא במאמר, אבל בביוגרפיה כפי שכבר צויין הוא קורא לעצמו ד"ר. לפי תפיסתי, כשאדם מזכיר את הכשרתו (בכל תחום) הוא מבקש לתת משקל גבוה יותר לדעותיו או למסקנותיו (בהנחה שהן באותו התחום).

"4. שוב נחשף שהמציאות היא רק מראה שבה כל אחד שרואה את אמונותיו הפרטיות (מגבילות/ מעצימות?)"

מה חדש? חשבתי שלאנשים שעוסקים ב-NLP זה מובן מאליו.

"5. מטרת הניסוי הייתה לבדוק האם לאות L שמופיע בשם הדיספלינה שרובנו אמונים עליה, יש גם השפעה על החומר ולא רק על המחשבה. אין בזה מיסטיקה בין אם אתם מסכימים עם התוצאה או מתנגדים."

אין לי בעיה עם מטרת הניסוי. שים לב שכפי שהגדרת את מטרת הניסוי, המטרה דורשת יצירה של מידע חדש (עשית זאת באמצעות המילים "לבדוק האם"). הסטנדרטים ליצירת מידע חדש מוגדרים היטב, והניסוי לא עומד בהם. אם זו אכן מטרת הניסוי, הרי שהניסוי לא עמד במטרה.

ההגדרה של מיסטיקה היא לא מאד טובה ולכן אם יש או אין בזה מיסטיקה הוא דיון אחר לגמרי.

"6. התאוריה שלמילים יש השפעה על החומר הופיע כבר קודם באלפי ניסויים ויש חילוקי דעות לגיטימיים ביחס לתוצאות, רק שאין צורך להשמיץ כדי להביע דעה בנושא."

אשמח אם תביא סימוכין לטענתך, מאחר ולמיטב ידיעתי לא קיימים ניסויים שעומדים בסטנדרטים של השיטה המדעית שתוצאתן שונה מזו שנחזית על ידי השערת האפס - קרי, אין שום השפעה של המילים על החומר (תחת הגדרה סבירה של השפעה על החומר, אני לא מתכוון להשפעה של גלי הקול עצמם).

ולנוובאמתת - המשמעות של התקשורת היא התוצאה שלה.

-- אריק
 

ommerl

New member
אנקדוטה לגבי מדע

כתבת על מדע ומידע חדש וכו...

היום הגישה השלטת היא הגישה האמפרציסטית ששורשיה העתיקים באריסטו והחדשים אלפיים שנה אחרי- באמפרציסטים הבריטיים.
מעניין לדעת, שבמקביל אליהם, בגרמניה, שלטו גישות אחרות- גישות לפיהן הידע כולו הוא מולד ונמצא באדם. ניסוי הוא רק ביטוי של ידע שכבר קיים (אידיאליזם, דקארט).

נשמע כרגע שאולי הגישה ששלטה באירופה היא קצת מטומטמת אבל אותם אנשים ניסחו תיאוריות והגיעו למסקנות מרשימות ללא ניסויים מדעיים, למשל תיאוריית האטום של דמוקריטוס (400 שנה לפנה"ס, ללא ניסוי מדעי אחד).

מה שאני מנסה להגיד פה, זה שאין גישה מדעית אחת. לפי תומס קיון המדע מתקדם בדרך עקומה שמושפעת בעיקר מפוליטיקה, מאבקי אגו ושליטה בין חוקרים, מאבקים בין רעיונות, ואפילו נסיבות חייהם הפרטיות של החוקרים.

יש לקחת את מה שאנחנו חושבים שהוא מדע נכון ואובייקטיבי בערבון מוגבל. יש הרבה דרכים להגיע לאמת.

אגב- איזה ניסוי מדעי מוכיח נוסחאות במתמטיקה? מתמטיקה אינה מדע אמפירי אלא מדע נייטיביסטי. בעיקר כל מה שקשור למספרים דמיוניים (שורש של מינוס אחד).
 
לא מדוייק

דמוקריטוס העלה את השערת האטום בעקבות תצפיות על העולם (מידע אמפירי) - למשל הוא צפה בשחיקה של סלעים והסיק מכך על קיום חלקיק בסיסי קטן שמייצג את תכונות האטום. ראסל בכלל חשב שהוא עלה על התיאוריה ב"פוקס" וכיום כשאנחנו יכולים לוודא כיצד האטומים בנויים - התיאוריה נראית כאילו היא קפיצת דרך אבל אם היא לא היתה תואמת את התצפיות שלנו היום - היא היתה נשכחת כמו המון תיאוריות אחרות.

המדע אומנם מתקדם בדרך עקלקלה - בכיוון המחקר אבל לא בשיטות המחקר. השיטה המדעית נותרה בעינה כבר מאות שנים.

בנוגע למתמטיקה זהו דיון פילוסופי עמוק שנוגע גם בשאלה מהי תגלית ומהי המצאה... לא להיום.

-- אריק
 

ommerl

New member
יש על זה וויכוחים...

זה עדיין לא לגמרי אמפירי. גישה אמפרציסטית קיצונית תאמר שהוא לגמרי הוזה. כל עוד הוא לא ראה אטום בעיניים שלו (או דרך מכשיר מדידה) האטום הזה לא קיים.

הוא הסיק מהכלל- שחיקת סלע, אל הפרט- אטום. זה מאפיין דדוקציה ואילו מדע אמפירי מאופיין באינדוקציה- הסקה מהפרט (תצפית על אטום) אל הכלל (הסקה לגבי כלל האטומים).

אבל העיקר הוא שיש הרבה יותר דרכים לחשוב ולהבין מה המציאות, מהוא מדע ומה זה בכלל ניסוי ומשמעותו ממה שאנחנו מתארים לעצמנו.
 
לא מסכים

השיטה המדעית היא:

1. השערה
2. תחזית המתבססת על ההשערה (אם ההשערה נכונה אז מה עוד נכון?) - תהליך דדוקטיבי
2. הפרכת ההשערה ע"י סתירת התחזיות של ההשערה (אם א' גורר ב' אזי כש-ב' אינו נכון גורר א' אינו נכון)
3. חזור לצעד 1

השערה שעמדה בניסיונות הפרכה מספיק זמן מקבלת מעמד יותר יציב של תאוריה.

איך אתה עושה את ההפרכה הזו - זו כבר שאלה אחרת. ניסוי הוא דרך אחת, הסקה מהכלל לפרט או תרגיל מחשבתי אחר - מה שאיינשטיין קרא לו "ניסוי מחשבתי" - זו גם דרך.

מעבר לזה יש גם דרישה לפרסם את התוצאות ולאפשר לאחרים לחזור על הניסוי.

אם אתה רוצה להתווכח על הגדרת המציאות, כדאי שתבהיר קודם על איזו מציאות מדובר.

-- אריק
 

ommerl

New member
לא דיברתי על זה.

דיברתי על שתי גישות ישנות יותר- האמפרציזם הבריטי והאידיאליזם.

המדע היום קרוב יותר לאמפרציזם הבריטי אבל יש בו מרכיבים שלא היו אז וגם יש הרבה יותר ידע.

הנקודה היא שההשקפה לגבי מהו מדע ואיך לחקור משתנה מזמן לזמן ויש תחומים שגישותיהם סותרות.

המדע מחר יהיה שונה...
 
אני בספק

ייתכן שבעוד תקופת מה תימצא שיטה טובה יותר ליצירת מידע חדש.

נכון להיום, השיטה שיש לנו היא טובה ועובדת כבר מאות שנים. היא איפשרה לנו להשיג הישגים משמעותיים בסך הידע האנושי שגרמו בין השאר להכפלת תוחלת החיים, טכנולוגיה, רפואה וכ"ו.

אולי אני מוגבל בדרך החשיבה שלי כיום ומסונוור מהיעילות של השיטה המדעית ולא יכול לחשוב על שיטה יעילה יותר - אבל אם תימצא כזו שתפיק מידע בקצב מהיר יותר או שיהיו לה יתרונות משמעותיים אחרים אם הגדרת המדע תהיה אחרת - סבבה.

אני רק מקווה שהתוצאות של אותה שיטה יהיו חיוביות גם לפי מפת העולם שלי. יש כבר היום אנשים שמעוניינים שהמדע ושיטות החקירה יהיו שונות לגמרי, למשל החקירה צריכה להתבצע ע"י עיון בספרים עתיקים שמכילים התפלפלויות אודות כוונתו המקורית של יישות כל יכולה ובלתי נראית.

-- אריק
 

LiroNLP

New member
עומר, מה שאתה מתאר הוא לא מדע

אין הרבה דרכים להגיע לאמת ואתה בעצמך, למרות שניסית לרכך את זה,
כתבת ש"הגישה ששלטה באירופה היא קצת מטומטמת".

התופעה שאתה מתאר של "ניסויים מחשבתיים" (thought experiments) היא נפוצה אצל פיזיקאים.
כל פיזיקאי ששווה משהו, יודע שניסוי מחשבתי זה נחמד ועוזר, אבל הוא
חסר ערך אלא אם יש לו תימוכין בניסוי שמתרחש בעולם האמיתי.
אף מחקר מדעי לא מתפרס על סמך ניסוי מחשבתי.
למעשה, אם פיזיקאי מתחיל להתייחס לניסויים מחשבתיים ברצינות, הוא
מסווג מייד כתמהוני ופיזיקאים אחרים מפסיקים להתייחס אליו.

נוסחאות במתמטיקה (תחום שאני "טיפה" מבין בו) מוכחות על סמך נוסחאות קודמות.
כל הנוסחאות מבוססות על כללים, שאפשר לומר שהם אמפיריים, שנקראים אקסיומות.
למשל האקסיומה שכל גודל שווה לעצמו. בכל ניסוי שנעשה אי פעם, מעולם לא גילו ש2=3, אלא 2 תמיד נשאר שווה 2.
אם תמצא ניסוי שסותר את זה, אז האקסיומה הזו תופרך.
מצד שני, כנראה שלא תמצא ניסוי כזה, וזה גם לא כל כך הגיוני לנסות להפריך את זה.
כמו כל תיאוריה, אם היא עובדת ב100% מהמקרים, אז אפשר להסיק ממנה מסקנות.
כל המתמטיקה היא בעצם מסקנות שאנחנו מסיקים מהאקסיומות הבסיסיות.

ותתפלא, אבל מספרים דימיוניים הם משהו שיש לו שימושים ותוצאות שאפשר לבדוק במציאות.
למשל הרבה בעיות פיזיקליות אפשר לתאר לפי משוואות דיפרנציאליות ליניאריות (בדוק מה זה אם בא לך).
לפתרון של משוואות כאלו יש מספרים שמאפיינים אותו (שורשי הפולינום האופייני של המשוואה).
החיזוי שמתקבל מפתרון המשוואות האלה אומת בניסויים אין-ספור, בין אם המספרים שמופיעים בפתרון הם ממשיים, מדומים או מרוכבים.
אם אתה סקרן לדעת איך זה קורה, אז, על קצה המזלג, פתרון המשוואה מורכב מסכום פונקציות (אקספוננטים) שתלויות במספרים האלו.
מסתבר שגם כשהפונקציות האלו הן מרוכבות, סכומן יוצא תמיד ממשי. אבל כמובן שנדרשת מתמטיקה של מספרים מרוכבים כדי להוכיח את זה.
 

ommerl

New member
גם מה שאתה מתאר הוא לא מדע...

אני לא מתאר מדע. אני מתאר התפתחות מדעית כדי לתת פרספקטיבה על מה שאנחנו נוהגים להגדיר בתור מדע.

ניסוי מחשבתי אינו ניסוי אמפירי. זה בדיוק ליבו של הוויכוח בין האמפרציזם הבריטי לאידיאליזם הגרמני.

הנושא של מספרים דמיוניים נולד ממשחק מחשבתי ולא מניסוי אמפירי. העובדה שיש למשחק הזה ערך במציאות לא הופך אותו לאמפירי כי הוא לא נוצר בדרך אמפירית. יותר מזה, זה רק מחזק את הטענה לפיה מדע אמפירי אינו הדרך היחידה להגיע לאמת כלשהי. הם שיחקו עם מספרים בדמיון ועל הנייר, והיום משתמשים במספרים דמיוניים אלה כדי לשלוח אנשים לירח..!

אי אפשר להוכיח אמפירית אקסיומות. אקסיומות קיימות רק על הנייר ובראש. אי אפשר לקלוט אקסיומה דרך החושים או למדוד אקסיומה באמצעי תצפית אמפיריים. אני שוב, לא אומר שאקסיומה זה לא טוב אלא משייך אותה לקטגוריה שהיא לא אמפירית אלא נקראת נייטיביסטית (אידיאליזם גרמני זה סוג של נייטיביזם).

אגב ממש לא טענתי ש"הגישה ששלטה באירופה היא קצת מטומטמת". אמרתי שאולי זה נשמע מטומטם. אני ממש לא חושב שזו גישה מטומטמת....
 

LiroNLP

New member
כל תיאוריה

באשר היא נולדת מתוך מחשבה.
לפי ההגדרה שלך שום תיאוריה לא קרשוה לניסוי אמפרי.

המדע עובד כך: מפתחים תיאוריה (שיכולה לכלול גם מספרים מרוכבים).
התיאוריה הזו נולדת ממשחק מחשבתי שהמפתח עושה בראש שלו (למשל תורת היחסות הכללית נולדה כשאינשטיין דמיין שהוא רוכב על קרני אור).
התיאוריה הזו נותנת לנו ניבוי לגבי תוצאות של ניסוי.
עושים את הניסוי (למשל מודדים התנהגות של מערכתשמתוארת ע"י מספרים מרוכבים).
אם התוצאות של ניסויים שונים תואמות באופן עקבי לתיאוריה, אז היא נחשבת לתיאוריה תקפה.
 

ommerl

New member
אין פה שום הגדרה שלי

לא כל תיאוריה נולדה ממחשבה.
את קיומה של היחידה הבסיסית ביותר של החיים- התא, גילו בתצפית אמפירית בלבד. אף אחד לא המציא תיאוריה לפיה ישנה יחידת חיים בסיסית לפני שהוא ראה אותה דרך החושים.

קודם כל גילו את המיקרוסקופ, אחר כך ראו דרכו יצורים קטנים ועל סמך התצפיות ניסחו תיאוריות..
בהתחלה היו תיאוריות שונות ומשונות לגבי מה הדברים הקטנים האלה, וככל שהיו יותר תצפיות והטכנולוגיה התקדמה יותר תיאורית התא הלכה ונעשתה מדויקת יותר. בדיוק מה שקראתי לו אינדוקציה- הסקה מהפרט אל הכלל.


התיאור שלך לגבי איך עובד מדע הוא נורא נחמד אבל זה לא תמיד ככה, ואפילו לא רוב הפעמים. אני מזמין אותך לקרוא את המחקרים של תומאס קון ושל קודמו לקאטוש לגבי התפתחות מדעית. אני לא מתבסס על השערות שלי או דעות שלי לגבי המדע. אני רק לומד מה חקרו לפניי.
 

LiroNLP

New member
מה שתארת

עדיין מתאים לתיאור שלי.

הנה התיאור (על רגל אחת) של איך נוצרת תיאוריה מדעית:
1. קיימות מדידות (שלא מסתדרת עם התיאוריות הקיימות).
2. על סמך אותן התצפיות החוקר יוצר תיאוריה כללית (שבשלב זה היא רק מחשבה).
3. התיאוריה החדשה נבדקת בניסויים חדשים ואם היא עומדת בהם היא נחשבת לתיאוריה תקפה.

זה בדיוק מה שאתה מתאר.
למשל בדוגמא שנתת האינדוקציה היא ההסקה שלכל צורת חיים יש את אותה יחידה בסיסית.
כנ"ל לגבי משוואת שרדינגר שקודם היו מדידות אבל עדיין היה צריך תיאוריה כללית שתאחד את כולן.
גם בדוגמא של מספרים מרוכבים, זו בדיוק אותו סוג של אינדוקציה:
לכל סוג מספרים אחד אנחנו יכולים למצוא שורש, אז גם למספרים שליליים צריך להיות שורש.
ברגע שהצלחנו לנסח חוקים מתמטיים תקפים לאיך הם עובדים, זו הפך למדע.

אתה יכול להגיד שרמת ההכללה היא שונה בין המקרים השונים, אבל זה רק הבדל כמותי.
עדיין בכל תיאוריה יש שלב שבו היא קיימת רק במחשבתו של החוקר.
אני חושב שבהקשר הזה שווה לציין שרמת ההכשרה של פסיכולוגים על מדע היא בעייתית.
מתוך עניין הייתי בכמה הרצאות בפסיכולוגיה ואחרי בערך שתי שאלות המרצה (פרופ' לפסיכולוגיה שמנהלת מחקרים כבר הרבה שנים) הודתה שאין לה מושג אם התיאוריות הפסיכולוגיות תקפות או לא ושאין לה את הידע המתאים להעריך את זה (אגב, סטודנט לפיזיקה שהיה שם אמר שהייתי עדין ושברור לכל מי שמבין משהו שהיא מדברת שטויות, אבל אני לא רוצה להיות כל כך קיצוני).
אם אתה רוצה להתעמק בנושא, קח קצת קורסים בפילוסופיה של המדע ובהסקה סטטיסטית ואז נמשיך.
ועכשיו, אני חוזר למחקר שלי.
 
לא הייתי מתאמץ כל כך להסביר לו

אפילו אם זה משהו פשוט...
כשהראש קשה, כלום לא נקלט.

או כפי שכתבת:
"קח קצת קורסים בפילוסופיה של המדע ובהסקה סטטיסטית ואז נמשיך"
 
למעלה