NLP ו מיסטיקה

  • פותח הנושא HRPO
  • פורסם בתאריך

Itch2scratch

New member
גם הבנתי את זה משיחה עם לשם

וזה גם מופיע בצד, ב"טיקר" החדשות (זה שעולה בצד ימין). בין בוגרי המסלול שניתן לראות בצד ניתן למצוא בנוסף לי. קדמי גם את את אריה קגן, מאיר תבורי, ליז שובע דמיין ומשה גרסטנר שמלמדים NLP. נראה שזה באופנה.

מהר מאוד החלטתי לוותר על העניין ובבוא היום להמשיך לדוקטורט בתחום שלי (מדעי המחשב), אם ארצה להתהדר בתואר Phd.

-Itch
 
אהבתי את ההסבר ללימודים לתואר "דוקטור שרלטן"

מהאתר:

"מי צריך תואר "דוקטור"?
מי שחפץ להוכיח מכובדות ורצינות
מי שרוצה להראות על הכשרה מקצועית נירחבת והשגית
כל מי שמעוניין להרחיב את מעגל המטופלים וההכנסות.השקעה הבאה להגדיל רווחים עתידיים.
סקרים מוכיחים שבעל תואר "דוקטור" מקבל פניות רבות יותר לעבודה
ובעל תדמית מכובדת בעיני המטופלים והציבור הרחב



שכחו לציין שאנשים בעלי בינה (יש כאלה) יודעים להבדיל בין דוקטור אמיתי לשרלטן ששילם 100 אלף שקלים וקיצר דרך בשביל לעטות מסכה מזוייפת על פניו.
 

HRPO

New member
כן אבל "המסכה " הזו היא גול עצמי

כמה זמן עד שיתפוצץ להם בפרצוף?
ומה זה יעשה לאנשים אחרים שהם מתחום ה NLP וכן התאמצו ועשו תארים אמיתיים?

לדעתי קוני התארים כאן הם קורבן - העוקצים הם אותם שהסמיכו את עצמם להעניק תואר מזויף.
 
חופש העיסוק ניתן לכולם

שיקול הדעת מנגד, הוא כבר פונקציה של בעלי הממון.
 

HRPO

New member
קצת קשה לי עם ההגדרה עיסוק

או עם ההגדרה שיקול דעת בהקשרים האלה.
 
אז ככה

אפשר להסתכל במספר דרכים על ה"ניסוי":

1. מבחינת המיסטיקה, אני ממש ממש לא אוהב את זה. כבר ציינתי פה בפורום מזמן שכל אחד כזה מרחיק את היום שבו ניתן יהיה לכסות NLP כחלק מסל הבריאות. אני חושב שכל מי שמחבר NLP למיסטיקה או פסוודו-מדע מנסה להעשיר את עצמו על חשבון הציבור הרחב.

2. מבחינת הניסוי עצמו: המתודולגיה כל כך גרועה שחבל להכביר במילים, אבל בכל זאת: אין ביקורת (ביקורת זה אורז שאין כתוב עליו כלום), יש סך הכל שני מיכלים ולא יותר, מי שהכין את האורז הוא גם זה שקבע אילו מיכלים ישרתו באיזה תפקיד (קרי לא היתה כאן סמיות), תיעוד הניסוי לוקה בחסר (למשל לא מצויין תהליך ניקוי הצינצנות לפני הכנסת האורז). בתור ניסוי הדבר רחוק מלהיות מדעי.

3. מבחינת תרגיל שיווקי: לאחרונה נעשה מחקר בנושא רמאויות, ספציפית של רמאים בשיטת רמיה שנקראת "העוקץ הניגרי" או "רמיית תשלום מראש". דואר הזבל כתוב בצורה גרועה מאד - שגיאות כתיב, טעויות תחביר, פרטים תמוהים וכדומה, וכן מציין הרמאי ברבים מהמקרים שמקורו בניגריה - מדינה שידועה במקרי הרמאות הספציפיים האלה. נראה על פניו שכל אדם בר דעת יבין שזוהי רמאות. מסתבר שהרמאים דווקא מעוניינים שהאנשים ברי הדעת ידלגו על הדואר שלהם ולא יבזבזו את זמנם - הם מעוניינים בכוונה ברפי השכל שיתעלמו מהטעויות הבולטות במיוחד, וההודעה מהווה מסנן שמעביר אותם לשלב הבא ומשאיר את אלה שיעשו להם בעיות הרחק מאחור. כנראה שיש מספיק מהאחרונים כדי לכלכל אותם.

-- אריק
 

Edna Maimon

New member
אני סקרנית לדעת

אם הניסוי היה נעשה על אורז לא מבושל, האם התוצאה היתה דומה או שונה?
לא יותר הגיוני לעשות את הניסוי על אורז שרק נקטף?
 
רצף המילים "יותר הגיוני" לא שייך לשרשור הזה.

אם את כבר שואלת, יותר הגיוני לעשות את הניסוי במעבדה על תאים איקריוטים בשביל לבדוק אם "למילים החיוביות" ישנה השפעה על המיטוכונדריה של התא.

אבל שפה מדעית היא לא סקסית מספיק, ובטח שלא מוכרת הרצאות להמונים.
מה עוד שלדוקטור קדמי בטח כבר נמאס מניסויי המעבדה הרבים וה double blind tests שמבצעים בניסויים כאלה, אז כן, גם לאיש במעמדו מגיע להתפנק מעט עם ציוד הרבה יותר פשוט ואורז מהשוק.
 

LiroNLP

New member
או פשוט לקבוע איזה אורז מקבל איזה תווית

באקראי אחרי שהצנצנות נסגרו.
וכמובן עם מדגם וקבוצת ביקורת בגודל שיש לו משמעות סטטיסטית.
 
זו לא השאלה

על מנת לקרוא לזה "ניסוי" במשמעות המדעית של המילה, יש צורך בדברים הבאים:

1. מדגם. לאור ההיכרות עם נשוא הניסוי, יש לבחור מדגם גדול דיו על מנת להראות מובהקות סטטיסטית של התוצאות. אני לא מתמצא בסטטיסטיקה מספיק כדי לקבוע כמה בדיוק, אבל מדגם בגודל 1 בוודאות אינו מספיק.

2. ביקורת. מהי הביקורת - קבוצה (שתואמת את גודל המדגם) שלא מבצעים עליה את הפעולה הנבדקת. במקרה זה הפעולה הנבדת היא השפעת המילים על האורז, לכן הביקורת היא אורז שאינו מושפע ממילים

3. מתודולוגיה מתועדת. מטרת הניסוי היא בין השאר לאפשר לאחרים לחזור עליו. בלי תיעוד של מתודולוגיית הניסוי אי אפשר לחזור עליו ולכן אין לו ערך מדעי - ניסוי שחוזר עליו "בערך" אינו בר השוואה. תיעוד המתודולוגיה במקרה הזה למשל היה מסביר כיצד נוקו הצינצנות מתוכנן הקודם (הכיתוב על מכסה הצינצנות מראה שהן ממוחזרות). לאור התמונות, האורז לא ממש נרקב אלא גדל עליו עובש. עובש הוא פטריה ומקור פטריות הוא נבגים. איכשהו הנבגים הגיעו לצנצנת עם העובש אבל מאחר ואין מתודולוגיה מתועדת אין ביכולתי להסביר כיצד זה קרה או להציע שיפורים.

4. סמיות. לכל אחד מאיתנו משוב - מודע או בלתי מודע. על מנת להתגבר על המשוב הזה אנחנו צריכים לסתור אותו באמצעות סמיות. המשמעות היא שלמבצע הניסוי (זה שאומר את המילים וכ"ו) לא תהיה אפשרות לבחור את האורז ולאן הוא נכנס. הבחירה צריכה להיות אקראית על ידי מחשב או על ידי אדם אחר בלתי תלוי - כלומר אדם א' יבשל את האורז ואז אדם ב' יבחר איזה אורז יקבל איזה טיפול (או ביקורת), ואז אדם ג' (אולי אפילו אותו אחד שבישל) יבצע את הטיפול. אסור לאותו אדם לבחור במי לבצע איזה טיפול וגם לבצע את הטיפול בגלל אותו משוב.

אין בעיה לעשות את הניסוי עם כל סוג של אורז - שנקטף, שבושל, שבילה יומיים במכרה מלח או כל אורז אחר או חומר אחר. (האורז במקרה הזה הוא אורז מלוטש). זה לא משנה. מה שמשנה הוא שהניסוי עצמו נערך בהתאם לסטנדרטים - בלי הסטנדרטים הניסוי חסר ערך למטרת הפקת מידע חדש ולכן אינו מכיל ידע חדש.

-- אריק
 

HRPO

New member
אהבתי את ההפרדה בין מידע לידע

וכמובן גם את התשובה
 

HRPO

New member
למה שלא תהיי סקרנית לגבי עתיד תעשיית המקררים?

אורז לא מבושל לא מרקיב
אבל כדי למנוע מאורז מבושל להרקיב היינו צריכים עד עכשיו מקרר - לא עוד!
 

ommerl

New member
מבחינה מדעית, המושא אינו הבעיה במחקר פה

הבעיה היא שמי שמפעיל את המניפולציה ידע לאורך כל הניסוי לאיזה קבוצה ניסויי שייך כל פריט.

מעניין לדעת, אם היו מעקרים שלוש צנצנות במים רותחים ומיד מכניסים אליהן את האורז וסוגרים ואוטמים את שלושתן באותה מידה. אחר כך מדביקים את המדבקות על ה"רקוב" על ה"בריא" ועל השלישי מדביקים מילים חסרות משמעות ואומרים את המילים כמו שנעשה בניסוי המקורי, עדיף על ידי נסיין שלא מכיר את הניסוי, האם היינו מקבלי אותן תוצאות? ומה היה קורה לצנצנת הביקורת?

זה היה מתקן את הבעיה המתודולוגית בניסויי.
 

HRPO

New member
ציפית שמישהו יכתוב שזו רק מטאפורה

אז אף אחד לא כתב ...
ובכל זאת אגיד את דעתי: שימוש כזה ב"מאטפורה" עם רמזים לסמכות מדעית לא מקובל עלי באופן אישי.

עניין אותי איך זה גורם לכם להרגיש בתור עוסקים בתחום
לי זה גורם להרגיש כעס לדעתי צורת שיווק כזו משדרת זילזול - זילזול באקדמיה וזילזול בקהל היעד של ה NLP והיא ממצבת את ה NLP במקומות לא טובים.
אלו היו דעתי ורגשותי בנושא
 
ניסוי האורז

קראתי את המאמר וגם חלק מהתגובות ולצערי הגעתי למסקנה שרוב המגיבים נפלו במקום בו הם האשימו את יוסי קדמי:

1. בשום מקום במאמר לא נאמר שמדובר בניסוי מדעי. זהו ניסוי פרטי שנערך בבית והמסקנה שלו מובאת על ידו והיא לא מתיימרת להיות מדעית.
2. המגיבים ברובם הגיבו מתוך מפת העולם שלהם והתבלבלו לחשוב שהאמת מדברת מגרונם.
3. בשום מקום במאמר יוסי קדמי לא הזכיר את זה שהוא דוקטור או שניסה לגבות את תוצאות הניסוי בתואר לגיטימי שהוא נושא.
4. שוב נחשף שהמציאות היא רק מראה שבה כל אחד שרואה את אמונותיו הפרטיות (מגבילות/ מעצימות?)
5. מטרת הניסוי הייתה לבדוק האם לאות L שמופיע בשם הדיספלינה שרובנו אמונים עליה, יש גם השפעה על החומר ולא רק על המחשבה. אין בזה מיסטיקה בין אם אתם מסכימים עם התוצאה או מתנגדים.
6. התאוריה שלמילים יש השפעה על החומר הופיע כבר קודם באלפי ניסויים ויש חילוקי דעות לגיטימיים ביחס לתוצאות, רק שאין צורך להשמיץ כדי להביע דעה בנושא.
 
למעלה