NFL -QBs

[DAnalyst]

NFL -QBs

למי שזוכר מהפורום החיפאי, העלתי פעם שתי טענות (שההצבעה ל-QB הזכירה לי) - האחת היא שיש פרמטר מאוד פשוט לגדולה של QB - אחוזי completions. רק השמות הגדולים ביותר מצליחים לעבור את ה-63, ואין מישהו קטן שמצליח. הטענה השניה שהעליתי הייתה שבריידי, למרות שמראה שיפור מעונה לעונה, אינו אחד מהגדולים עדיין (נכתב אחרי ה-SB נגד האיגלס) אז קודם כל למי שתהה, בריידי סיים את העונה עם 63% (בדיוק!) ונכנס רישמית לרשימה. למי שמפקפק בדיוק של השיטה - בד"כ QB שאינו בתחילת דרכו שומר על עקביות מפתיעה בסטט הזה מעונה לעונה, מה שמרמז על רמת יכולת מסוימת בלקרוא הגנה ולקבל החלטות מהירות ונכונות. הרשימה העונה : קארסון פאלמר 67.8% פייטון מאנינג 67.3% מארק בולג'ר 66.9% מאט האסלבק 65.5% דרו בריס 64.6% קורט וורנר 64.5% דאנטה קולפפר 64.4% טום בריידי 63% נספחים: ביג בן 62.7% בראד ג'והנסון 62.6% טרנט גרין 62.5% למי שתהה, השינויים משנה שעברה - מקנאב ופארב עפו, קארסון פאלמר, מאט האסלבק וטום בריידי הצטרפו, וורנר שזכה לאיזכור של כבוד בעונה זוועתית עם הג'אינטס חזר, טרנט וביג בן ירדו מעט, אבל כמו שאתם שמים לב הרמה בגדול נשמרת, השמות אותם שמות, וכל השאר מעבירים שנה שניה לפחות (רובם הרבה יותר) בצמרת של הליגה. למי שמנסה לאמוד QBs לפי הקריטריון - 63% זו גדולה (כבר אמרנו), 60% זה QB טוב, ו-57% זה QB שאפשר לחיות איתו. כל מה שנמצא מתחת (כולל ויק) מהווה בעיה רצינית ויפגע בקבוצה אם לא יפתר.

 

[orsher]

../images/Emo45.gif

 

[DEJ]

יפה, אבל

כעיקרון, אני בעד כל שיטה שעוזרת להוכיח שמייקל ויק הוא ק"ב בינוני. אבל הבעיה העיקרית בקביעת איכות ק"ב, היא במשחק עצמו. מה שכ"כ מעניין בפוטבול, בעיני, הוא הקבוצתיות שבו. יכול להיות שדיויד קאר הוא ק"ב מעולה, אבל שקו ההגנה נותן לו 0.75 שניה בערך לחשוב מה הוא עושה עם הדבר הביצתי הזה לפני ששני ענקים מתנפלים עליו, לא בדיוק מאפשר לו להוכיח את זה. גם רסיברים טובים עושים את ההבדל. אז נראה לי שלקבוע את זה רק על אחוזי השלמה, יותר מוכיח שלמות כקבוצה, מאשר דווקא הק"ב, לא?

 

[DAnalyst]

נקודה מעניינת

ונכונה חלקית - כמו שציינתי כשוורנר שיחק בג'אינטס בלי ליין ובלי רסיברים האחוזים שלו ירדו ל-62.8 בעוד שכששיחק אצל הראמס הם עמדו על 65-66 בד"כ. הנקודה היא שהשינויים הקיצוניים ביותר בליין אמנם משנים את האחוזים, אבל השינויים שקולים לבערך רמה אחת של איכות, ויותר מזה - ליין זוועתי הוא לא משהו שנעלם מעינינו, ובדיוק כמו שאתה יוצא להגנתו של דיויד (שדרך אגב משחק מצוין לדעתי) גם שאר העולם שם לזה לב. הסיבה שלדעתי האחוזים מעידים על ה-QB ולא על הקבוצה היא ש-QB ממוצע או אפילו ממוצע+ תמיד ישאר מתחת ל-60%, בלי קשר לקבוצה שבה הוא משחק, בעוד ש-QB מבריק ישאר באחוזים גבוהים גם בסביבה עוינת. ולראיה - דיויד סיים את העונה עם 60.5 ועונה קודמת עם 61.2, אז הוא בהחלט נכנס לקטגורית ה-QB הטובים עוד לפני שהבאת בחשבון את הליין. כמו כן ציינתי שהרמה היא עקבית ולא משתנה בד"כ, אז אם יש לך ספקות תתעלם מהעונה הכי טובה והכי גרועה. דוגמאות לכמה זקנים שמצאתי - טרנט דילפר, ויני טסטוורדה, בראד ג'והנסון וגם ג'ף בלייק . כולם שיחקו במספר רב של קבוצות לאורך הקריירות שלהם, כולם נשארו עם אותם אחוזים בדיוק מפתיע של 1+- לאורך הקריירות, בלי קשר לקבוצה בה שיחקו באותה שנה - משמע בלי קשר לליין, לרסיברים, למאמן, למשחק הריצה, לפילוסופיית ההתקפה, לקבוצות שבבית שלהם וכו' וכו'.... בסופו של דבר איכות השחקן קובעת את האחוזים שלו, למעט במקרים קיצוניים ממש.

 

[DAnalyst]

אופס

שכחתי את הלינק לג'ף בלייק....

 

[DEJ]

נתונים אחרים?

ראשית, לא פסלתי את התיאוריה כעיקרון, אלא הצבעתי על חולשות בה. טסטוורדה לא בדיוק סמל העקביות - בטמפה הוא לא עבר את ה - 57%, ואחר כך הוא השתפר פלאים. מנינג הגדול (תרתי משמע) מראה עליה מ - 62% בערך ל- 67%. מרינו נע בין 56% (בשנת 1989) למעל 64% (בשנים 84 ו - 95), בקבוצה שידעה הרבה עליות ומורדות. בקיצור, אתה חייב להודות, שעל מנת לבצע מדידה איכותית כזו, אי אפשר להסתמך רק על נתון אחד. זה אולי דומיננטי, אבל לא מדד מוחלט.

 

[DAnalyst]

נו שוין

אם להיות סבתא פולניה לרגע... בכל מקרה, אצל פייטון החשבת את עונת הרוקי שלו, וכבר אמרתי שייתכן שתהיה עונה יוצאת דופן אבל קריירות הן יציבות, למרות שגם אם לא הייתי אומר את זה... להחשיב עונת רוקי של שחקן? you're reaching... מארינו שיחק 16 שנים, שזה הרבה הרבה מעל הממוצע בליגה. ולמרות הקריירה הארוכה שלו, היו לו רק שתי עונות שלא היו בטווח 2% מ-58%. רק בשביל לחבר לכם למציאות - 1% זה 4-5 מסירות מתוך ה-500 שלו בעונה, ו-10 עונות מתוך ה-16 היו בטווח של אחוז אחד! עד כדי כך הנתון הזה עקבי. והאמת שהופתעתי שהבאת דווקא קריירה עקבית כל כך כדוגמאת נגד. תרשה לי להזכיר שהסכמתי איתך בנוגע להשפעת גורמים בקבוצה, וניסיתי רק לחדד את העובדה שזו לא השפעה סמויה, אלו דברים בולטים שקל מאוד לראות. פשוט תביא אותם בחשבון כשאתה שוקל את ה-QB... לא יהיו לך הפתעות בגלל דברים שלא ראית, משום שהשינוי צריך להיות מאוד מאוד קיצוני בשביל שתהיה לו איזושהי השפעה מורגשת על הנתון. אני אסיים רק בלהגיד שכמו כל תבנית, גם לזו אפשר למצוא יוצאים מן הכלל. קשה אמנם, ניסיתי למצוא דוגמאת נגד טובה והתעייפתי, אבל אני משוכנע שיש. עדיין, אם אתה רוצה לאמוד יכולות של QB שאמור להגיע לקבוצה חדשה, לא מצאתי מדד יותר טוב.

 

[DAnalyst]

רעיון מעשי

האמת היא שעכשיו שהייתי צריך להגן על הרעיון, נהייתי הרבה יותר רגוע לגבי נכונותו (עד עכשיו אף פעם לא טרחתי באמת לבדוק). השאלה המעניינת היא האם האחוזים היציבים של ה-NFL זהים לאחוזים שהיו להם בקולג'? אם כן אז זו תהיה שיטה ממש מצוינת למצוא QB שיביא איתו 63+ לקבוצה, ועזבו אתכם מקומביין. יש למישהו מושג איפה מוצאים סטט של קולג'ים?

 

[DAnalyst]

תוצאות החיפוש

טוב, אחרי שבדקתי מול הסטטס של הקולג'ים, גיליתי שלמי שיש אחוזים גבוהים ב-NFL היו גם אחוזים גבוהים בקולג', אבל לא בהכרח להיפך (תותחים בקולג' התרסקו בליגה). זה תיסכל אותי במשך כמה ימים עד שבמקרה נתקלתי בסיבה אפשרית... הקולג'ים כידוע מקבלים מימון מתורמים, וקולג'ים שיצא להם שם של מכונות פוטבול תלויים בנצחונות ע"מ להביא שחקנים חזקים בשנה הבאה, וגם בשביל להשיג מימון מהתורמים שלהם. הדרך שבה הם מבטיחים נצחונות - הם קובעים משחקים נגד קבוצות חלשות במיוחד. לא כל העונה, אבל מספיק בשביל להבטיח מאזן יפה. טקסס לדוגמא שיחקה העונה משחק בחירה מול רייס, ויש סיבה שלא שמעתם על רייס, שסיימה 1-10 בקונפרנס נחות בהרבה. התוצאה העקיפה של בחירת משחקים קלים היא סטט מסולפות של ה-QB, שזורק נגד הגנה חלשה במיוחד... אז רוב הנתונים מהקולג' רקובים, ואי אפשר להסתמך עליהם. אבל היות וכבר הייתי קבור עד במרפקים במספרים - שניים בלטו במיוחד - פיליפ ריברס שהוביל בהרבה את כל שאר ה-QB ב-NCAA, ומאט שאוב, מס' 2 באטלנטה, שעל הנייר נראה מוצלח. אם יש איזושהי אמת בנתונים שלהם, יהיה מעניין לראות אותם משחקים.