nba today 9 - death of a channel
Nba today 9 / ליאור דה-ברושי 1. מותו של ערוץ. החרא, שהתרגלנו לריחו המשכר בעשרים השנים האחרונות, ואשר בעצם הפך למסר, נפלט שנית. ערוץ האנ.בי.איי נסגר, ערב אחד, בפתאומיות, עם התנצלות ערפאתית ביסודה. שקופית אהובה, מדיפה ארומת מוות לח ומוכר החלה להבהב במרחב החלל הטלביזיוני, כלומר בערוץ מספר 41 (של מנויי הכבלים). עם הופעתה הגרפית, לרגע ביקשת לשאול כמה הרוגים ופצועים יש נכון לרגע זה, ואז התחנות המתאימות יהיו הערוצים אחד ושתיים בהתאמה... שם, אל מול מבטיהם המשתאים והנחרדים של היבינים, האילונים ועוזריהם נצטרך להתמודד עם השאלה האם מטוס הנציב שטרן ופמיילתו התרסק במדבר מוהאבי כתוצאה מתקלת אנוש. לחילופין יתכן שמתאבד בעל חזות מזוקנת וסכין יפני פילח ג´אמבו פקיסטאני והתפוצץ על מרכז האטבים בעיר של לוס אנג´לס. המציאות מינורית למדי: כלום לא עצוב, הכל כרגיל. שידורי ערוץ האנ.בי.איי יתחדשו בנובמבר הבא, עם תחילת עונת 2002-2003. 2. ישראל היא המדינה היחידה בחצי הכדור המערבי שבה קיים אחוז נרקומנים מרשים, רצון אדיר לצרוך, שפע של מזרקים ומוכנות לשלם כל מחיר תמורת מנת כדורסל מקצועני. רק החומר חסר. יש פה שלוש חברות כבלים לצד חברת לווין, אלף ספקי אינטרנט, עמק סיליקון השני בגודלו בעולם, מיליון סטארטאפים, אלף ואחד אוניברסיטאות ושלוחות מסתוריות, ממשלה עם תשע מאות שרים ועשרים אלף תוכניות מדיניות, הצבא החזק במזרח התיכון – אבל אין תחנה אחת שמוכנה, רוצה ויודעת לשדר אנ.בי.איי. מדיניות השידור תמיד נראית חובבנית, ספוראדית ומתעתעת במכוון: שני מגישים (שדרנים? פרשנים? סטנדאפיסטים?), אולפן נחבא מן העין (ואולי טוב שכך), איכות קול שנויה במחלוקת וכתבות ממוחזרות שהדיבוב שלהן מסמר את העור כמו אמבטית מי קרח באוקינווה, יפן. 3. איכשהו התחרות הכלכלית לעולם פוגעת בצרכן הכדורסל במקום להיטיב איתו, ככל שהדברים קשורים לאנ.בי.איי. כיום אפשר לצלם את מאדים, חי, להעביר טונות של מידע דיגיטלי דחוס מכל נקודה בכדור, לעצור תהליכי זיקנה, להשתיל שבב זעיר בתוך הגוף ואפילו לרכוש מערכת הפעלה בעלת עברית מובנית. להעביר עונת שידורים אחת שלמה – אי אפשר. 4. עכשיו חושבים שהבעיה היא הסכם הבלעדיות של יס עם ערוץ האנ.בי.איי. זו טענה מפגרת. הערוץ הזה הסריח גם כששודר. הוא הסריח מתוכניות ישנות (לא משחקי הקלסיקות), מפרומואים קבועים ומשעממים ומסלקציית משחקים, שבנתחים יותר מדי גדולים שלה עוררו גיחוך תחת הערכה. בנוסף לשמוע את השדרים והפרשנים, בראשות החנוק מגולדן סטייט קרליסימו, נחשבה למשימה בפני עצמה. גם בלי לבדוק בציציות ברור שמה שעלה לאויר פה לא שודר באמריקה אחד לאחד, כשם שערוצי ההיסטוריה, דיסקברי וגיאוגרפיה לאומית סובלים פה ממתכונת ´בשידור חוזר´ בלב הפריימטיים. 5. כיוון שלא מדובר בערוץ שמחלק מרשמים למתאדון בחינם, זאת פאדיחה ברמה לאומית-צרכנית-משפטית. גם בלי להיכנס לעובי הקורה, לא צריך להיות גאון כדי לאפשר למכורים להמשיך לצפות בערוץ האנ.בי.איי בדרך זו או אחרת. מעשית הסכמי בלעדיות הם פתירים. אבל כששני שליש מהמדינה מחוברים לשקעים המרובעים של הכבלים או הלווין, ואף אחד לא חולם להתנתק - במגרת ייצוגית כלשהי - בשל מדיניות שידורים נתונה, אין בעיה לסמנכ"לי התפעול להוריד הנחיה דרקונית לטכנאים הזוטרים במרכזי השליטה והבקרה. וכיוון שבשלב די מוקדם של חיי יצאתי מהמשחק, מכל זריית האבק הכלכלית-אנושית של שוק העבודה הממוסד, אין לי הכלים לתאר לכם במדויק את סיעור המוחות שקדם להנחיה הדרקונית, בהנחה שסיעור כזה התקיים כלל. 6. אם תוסיפו לקסאסה המרוססת הזאת את הניצחון של הלייקרס על הקינגס בארקו, במשחק מספר אחד, ובייחוד את האופן המנייריסטי שבו הוא הושג, יש כאן מתכון לא רע לדיכאון. אפשר לקרוא לו וובריסיטיס.
Nba today 9 / ליאור דה-ברושי 1. מותו של ערוץ. החרא, שהתרגלנו לריחו המשכר בעשרים השנים האחרונות, ואשר בעצם הפך למסר, נפלט שנית. ערוץ האנ.בי.איי נסגר, ערב אחד, בפתאומיות, עם התנצלות ערפאתית ביסודה. שקופית אהובה, מדיפה ארומת מוות לח ומוכר החלה להבהב במרחב החלל הטלביזיוני, כלומר בערוץ מספר 41 (של מנויי הכבלים). עם הופעתה הגרפית, לרגע ביקשת לשאול כמה הרוגים ופצועים יש נכון לרגע זה, ואז התחנות המתאימות יהיו הערוצים אחד ושתיים בהתאמה... שם, אל מול מבטיהם המשתאים והנחרדים של היבינים, האילונים ועוזריהם נצטרך להתמודד עם השאלה האם מטוס הנציב שטרן ופמיילתו התרסק במדבר מוהאבי כתוצאה מתקלת אנוש. לחילופין יתכן שמתאבד בעל חזות מזוקנת וסכין יפני פילח ג´אמבו פקיסטאני והתפוצץ על מרכז האטבים בעיר של לוס אנג´לס. המציאות מינורית למדי: כלום לא עצוב, הכל כרגיל. שידורי ערוץ האנ.בי.איי יתחדשו בנובמבר הבא, עם תחילת עונת 2002-2003. 2. ישראל היא המדינה היחידה בחצי הכדור המערבי שבה קיים אחוז נרקומנים מרשים, רצון אדיר לצרוך, שפע של מזרקים ומוכנות לשלם כל מחיר תמורת מנת כדורסל מקצועני. רק החומר חסר. יש פה שלוש חברות כבלים לצד חברת לווין, אלף ספקי אינטרנט, עמק סיליקון השני בגודלו בעולם, מיליון סטארטאפים, אלף ואחד אוניברסיטאות ושלוחות מסתוריות, ממשלה עם תשע מאות שרים ועשרים אלף תוכניות מדיניות, הצבא החזק במזרח התיכון – אבל אין תחנה אחת שמוכנה, רוצה ויודעת לשדר אנ.בי.איי. מדיניות השידור תמיד נראית חובבנית, ספוראדית ומתעתעת במכוון: שני מגישים (שדרנים? פרשנים? סטנדאפיסטים?), אולפן נחבא מן העין (ואולי טוב שכך), איכות קול שנויה במחלוקת וכתבות ממוחזרות שהדיבוב שלהן מסמר את העור כמו אמבטית מי קרח באוקינווה, יפן. 3. איכשהו התחרות הכלכלית לעולם פוגעת בצרכן הכדורסל במקום להיטיב איתו, ככל שהדברים קשורים לאנ.בי.איי. כיום אפשר לצלם את מאדים, חי, להעביר טונות של מידע דיגיטלי דחוס מכל נקודה בכדור, לעצור תהליכי זיקנה, להשתיל שבב זעיר בתוך הגוף ואפילו לרכוש מערכת הפעלה בעלת עברית מובנית. להעביר עונת שידורים אחת שלמה – אי אפשר. 4. עכשיו חושבים שהבעיה היא הסכם הבלעדיות של יס עם ערוץ האנ.בי.איי. זו טענה מפגרת. הערוץ הזה הסריח גם כששודר. הוא הסריח מתוכניות ישנות (לא משחקי הקלסיקות), מפרומואים קבועים ומשעממים ומסלקציית משחקים, שבנתחים יותר מדי גדולים שלה עוררו גיחוך תחת הערכה. בנוסף לשמוע את השדרים והפרשנים, בראשות החנוק מגולדן סטייט קרליסימו, נחשבה למשימה בפני עצמה. גם בלי לבדוק בציציות ברור שמה שעלה לאויר פה לא שודר באמריקה אחד לאחד, כשם שערוצי ההיסטוריה, דיסקברי וגיאוגרפיה לאומית סובלים פה ממתכונת ´בשידור חוזר´ בלב הפריימטיים. 5. כיוון שלא מדובר בערוץ שמחלק מרשמים למתאדון בחינם, זאת פאדיחה ברמה לאומית-צרכנית-משפטית. גם בלי להיכנס לעובי הקורה, לא צריך להיות גאון כדי לאפשר למכורים להמשיך לצפות בערוץ האנ.בי.איי בדרך זו או אחרת. מעשית הסכמי בלעדיות הם פתירים. אבל כששני שליש מהמדינה מחוברים לשקעים המרובעים של הכבלים או הלווין, ואף אחד לא חולם להתנתק - במגרת ייצוגית כלשהי - בשל מדיניות שידורים נתונה, אין בעיה לסמנכ"לי התפעול להוריד הנחיה דרקונית לטכנאים הזוטרים במרכזי השליטה והבקרה. וכיוון שבשלב די מוקדם של חיי יצאתי מהמשחק, מכל זריית האבק הכלכלית-אנושית של שוק העבודה הממוסד, אין לי הכלים לתאר לכם במדויק את סיעור המוחות שקדם להנחיה הדרקונית, בהנחה שסיעור כזה התקיים כלל. 6. אם תוסיפו לקסאסה המרוססת הזאת את הניצחון של הלייקרס על הקינגס בארקו, במשחק מספר אחד, ובייחוד את האופן המנייריסטי שבו הוא הושג, יש כאן מתכון לא רע לדיכאון. אפשר לקרוא לו וובריסיטיס.