My Generation

[WhiteSnake 85]

My Generation

שלום חברים אני מחפש המלצות לשירים מרדניים כמו השיר הנ"ל של "המי".השנה לא חשובה,הסגנון עם העדפה לכיוון הרוק אנד רול טוויסטי ולא כבד ולא פאנק. הקלאש,סקס פיסטולס וכו'-טובים ברוחם אבל לא עונים על ההגדרה.

 

[ציףציף1000]

Summertime Blues של אדי קוקרן

 

[melancholy man]

מהמוצדקים בשירי הרוק...

וואלה אחלה רעיון לשרשור, אנסה להרכיב רשימה יותר מאוחר או בסופ"ש.

 

[Investigations]

דרך אגב

איזה גירסא אתם מעדיפים: המקור? The Who או Blue Cheer?

 

[Aeroguy]

אישית - The Who

אני אוהב את בלו צ'יר אבל דווקא הקאבר הזה הוא לא משהו מיוחד. THE WHO עושים את זה עם כל כך הרבה אנרגיה! זה ו-Young Man Blues הם, לדעתי, שני הקטעים האהובים עליי ב-LEEDS

 

[Danny Bottleneck]

בלו צ'יר לא משהו מיוחד?

דווקא הקאבר של בלו צ'יר הוא המקום הכי רחוק ושונה, לכאורה, שיכלו לקחת אליו את השיר הזה. אני באופן אישי מאוד אוהב את הגירסא שלהם על אף שאני יכול להבין למה יהיה מי שירתע ממנו. אבל בנוגע לשאלה המקורית אדי קוקרן לוקח בהליכה ודווקא מהגירסאות של המי בלידס ובוודסטוק (זה מה שאני מכיר) אני חושב שהייתי מדמיין את זה קצת יותר טוב, אבל כאן ברור שזה רק אני

 

[ציףציף1000]

המקור

 

[melancholy man]

המקור יקירי

אבל אני אוהב גם את הביצוע של בלו צ'ייר והמי http://www.youtube.com/watch?v=97elblDi3tY

 

[ozzy1 המקורי]

young men blues

 

[Aeroguy]

The Rolling Stones - Paint It Black

אחד מהשירים החזקים שלהם ואחד מהשירים שנחשבו ל"אוטוביוגרפים" עבור צעירים רבים באותם השנים, שפשוט לא ידעו את מקומם בעולם.

 

[ציףציף1000]

באמת?

זה לא ממש שיר מרדני; איפה אתה רואה את זה? המילים של השיר הן די משונות. הן מתקשרות יותר ל"בלדות המוות" של שנות החמישים ובעיקר תחילת שנות השישים (Johnny, Remember Me; Tell Laura I Love Her וכיו"ב), רק בלי הסכריניות. המוסיקה, כמובן, חזקה מאוד.

 

[Aeroguy]

מעניין...

אני מניח שכל העיסוק בשחור, הרצון שהכל ייצבע בשחור והעיסוק בנשמה השחורה, בשבילי נשמע כמו הסלידה שהצעירים של הדור ההוא הרגישו מהעולם שהמבוגרים בנו. אחד מה-Images החזקים שיש לי בראש של אותה תקופה זה של הצעירים שיושבים בחדר ושומעים את התקליט של הסטונז ושומעים את השיר הזה ומרגישים את הניכור מעולם המבוגרים. אני תמיד הרגשתי שהשיר הזה הוא מאוד מרדני.

 

[melancholy man]

אחד הדברים האחרונים שעיניינו את

הסטונס זה פוליטיקה, בטח ברמה של מלחמת ויטנאם, כמו הרבה שירים אחרים מהתקופה, זה חלק מהפס קול של כל הבלאגן של הסיקסטיס, אבל השיר עצמו הוא שיר אובדן מאוד אישי, נדמה לי שכתבתי על זה משהו פעם.

 

[Investigations]

קצת וויאטנם לא?

האמת שיש משהו דיי מרדני בשיר גם קצת לכיוון וויאטנם, אולי בגלל זה גם השיר שימש כפסקול לסידרה ההיא אני לא זוכר את שמה על וויאטנם.

 

[ציףציף1000]

זה מקרי לחלוטין

אין קשר בין השיר לוויטנאם. השיר מושר מנקודת מבטו של בחור שחברתו/אהובתו מתה מוות פתאומי. הוא מתאר את הלוויה שלה - שורת המכוניות השחורות - ומרוב דכאון הוא רוצה שהכל יהיה שחור וכו'. בכל מקרה, אלו מילים משונות, לא טיפוסיות לסטונס בתקופה ההיא. ואם נחזור לנושא השרשור, דווקא Satisfaction שלהם מתאים בדיוק. או, אם תרצו, Street Fighting Man. ושירים רבים אחרים, בעצם.

 

[Investigations]

Alice Cooper - Schools Out

 

[almogi]

יהבחירה שלי - וחידה קטנה...

כאן. ומי (מהחטיארים...) זוכר - אות של איזו תכנית רדיו זה היה ?

 

[John Barleycorn]

כאן אורלי יניב ומשה מורד

אתכם, בראש אחד... ואז זה מתחיל. יופי של Theme. כמעט כמו Living in the USA.

 

[almogi]

oh yesssss

קוטנר ערך את המוסיקה, כל יום שלישי (אאלט) בשבע בערב, נצמדים למקלט כמו חולה לאינפוזיה... אגב - אין הלהקה Max Frost and the troopers אינהקיימת. היא הומצאה במיוחד עבור הסרט Wild in the streets שמספר על כוכב רוק בשם מקס פרוסט אשר נבחר לנשיא ארה"ב וההוראה הראשונה שלו היא לכלוא את כל מי שגילם מעל שלושים בבתי אבות ולפטם אותם ב LSD...

 

[melancholy man]

מעל גיל 35

והאמת כשהייתי צעיר הסרט הזה מילא אותי תיקווה ואחרי שבדיוק בפברואר מלאו לי 35 אפשר לשאול איפה המחנה ריכוז עם האסיד שהבטיחו לי?

דא"ג אחלה שיר! מידיי פעם הקליפ הזה מופיע כאן והוא תמיד משמח אותי.