ברוכה הבאה
מזהירה מראש- תשובה ארוכה:
מבחן ה moxo הוא כלי המסייע למי שמאבחן הפרעת קשב לקבל מדדים מדויקים יותר של מה שהמבחן בודק. זהו מבחן חדש יחסית, פותח בישראל, יש לו יתרונות וחסרונות כמו לכל כלי והוא אינו מאבחן הפרעת קשב בזכות עצמו אלא כחלק ממערך הערכה שלם שעושה נוירולוג או פסיכיאטר או פסיכולוג שעבר הסמכה (גם רופאים התפתחותיים אבל זה כבר לא רלוונטי לגיל של הבן שלך, אבל אם יש לך ילדים צעירים יותר אז כן). לאחרונה כתבה כאן מישהי שעובדת באופן ישיר עם מפתחי המבחן, תחפשי את מה שהיא כתבה (איני זוכרת את שמה).
מי שלח אתכם לעשות את המבחן ? אם שלח אתכם נוירולוג או פסיכיאטר- תחזרו אליו.
אם יש גם קשיים רגשיים והתנהגותיים משמעותיים, התנהגות מתנגדת מאד, התפרצויות, חרדות, טקסים- כדאי לפנות לפסיכאטר כי הרבה פעמים יש הפרעות שונות שאינן הפרעת קשב ודומות לה מאד ולפעמים הפרעת הקשב מלווה בהפרעות נוספות ממשפחת ההפרעות ההתנהגותיות-רגשיות.
לדעתי כדאי להתייעץ לגבי זה עם רופא הילדים/המשפחה שמכיר אותו היטב ובד"כ מאד זמין- הוא יוכל להמליץ לכם מהיכרות איתו ועם כל המשפחה האם ללכת לנוירולוג או לפסיכיאטר.
אין ספק שריטלין או קונצרטה או כל תרופה אחרת, אפילו אקמול- אלה לא סוכריות. אלה תרופות, יש להן את ההשפעה שלהן, את המינון המדוייק שיש לקבוע ואת תופעות הלוואי. יש להתאים במדוייק ע"י רופא מוסמך את התרופה המדוייקת במינון המדוייק לאדם ספציפי. התגובה שלך לתרופות אינה בהכרח חייבת להיות המציאות של בנך- אולי התרופה או המינון לא התאימו לך, אז חבל לשלול פיתרון שיכול להיות יעיל עבור בנך.
אז דבר ראשון -ללכת לאבחון אצל רופא מוסמך- דרך קופת חולים או באופן פרטי- תעשי קצת מחקר, תלכו למישהו מקצועי ונחמד והכי חשוב שתסמכו עליו ושיהיה זמין עבורכם.
מעבר לכך בטיפול בהפרעת קשב חשובה ביותר ההתיחסות הרב מערכתית: ציינת שאת ובעלך אבודים: הדרכת הורים ואולי גם טיפול משפחתי. מאד מאד חשוב. דרך המכונים להתפתחות הילד של קופת חולים (ובנך עדיין בגיל שהוא זכאי לטיפולים דרך סל הבריאות) אתם יכולים לקבל הדרכת הורים, ריפוי בעיסוק וטיפול פסיכולוגי וגם טיפולים רגשיים אחרים.
הדרכת הורים ע"י איש מקצוע (עו"ס, פסיכולוג) תתן לכם כלים להתמודד ביומיום ואם יהיו לכם כלים מתאימים לא תרגישו שאתם מזיקים לו.
מעבר להדרכת הורים תקראו חומר על הפרעת קשב- יש ספרים רבים, מאמרים ברשת- תחפשי קצת בפורום, היו על כך שרשורים בחודשים האחרונים.
ריפוי בעיסוק- דרך התפתחות הילד, מגיע לכם. יש שיטת טיפול חדשנית שנקראת cog-fun והיא יחודית לטיפול בילדים עם הפרעת קשב - תכנסי לבלוג שלי (דרך האתר) ותקראי קצת. זה יכול מאד לעזור בתחום ההתארגנות, הויסות החושי והרגשי ובנושא התפקודים הניהוליים בכל תחומי החיים.
סיוע בלימודים- אם יש צורך. מאד כדאי לשתף את המורה והיועצת בביה"ס- כדי שתעבדו בשיתוף פעולה וקשר הדוק ביניכם ובין המורה יהיה לטובתו של בנך. המורה תוכל לומר לך אם יש צורך בסיוע בלימודים מעבר לנלמד בכתה (כגון הוראה מתקנת), תוכלי לבקש ממנה שישב קרוב אליה, לחלק עבורו את המשימות ועוד.
מרחב לנשמה: מאד חשוב שישתתף בפעילות או בחוג שיתנו לו הרגשה טובה, שירגיש שהוא מצטיין ומצליח ויבנה לו דימוי עצמי חיובי.
בכל מקרה ועל זה לא להתפשר- ללכת רק רק רק לאנשי מקצוע מוסמכים, עם תעודות, עם רישיונות ולא לכל חאפר שכותב שלט על הדלת. לא להתבייש לשאול על ניסיון, רישיון והכשרה - מדובר בילד שלכם. כמו שלא היית מעסיקה חשמלאי שאינו מוסמך כך אל תלכי שולל אחר שרלנטים שמבטיחים הבטחות שאין להן בסיס, ולצערי בתחום הזה של אבחון וטיפול בהפרעת קשב לא חסרים.
מקוה שעשיתי לך מעט סדר בבלגן ואת מוזמנת להמשיך ולשאול.
