moudja

[כריסטופר רייבן]

moudja

זה ליווה אותי כל כך הרבה זמן ואז נעלם ועכשיו דווקא עכשיו כל הדברים מהעבר חוזרים (ועכשיו הנה אנחנו , זה כמו לדבר לכוכבים) ומחשבות על התנתקות מהגוף לכמה רגעים רק להרגיש את המחר ופרחים אדומים ופרחים סגולים וכמה פרפרים והמון כוכבים שינצנצו רק לך (ועכשיו הנה אנחנו, זה כמו לדבר לכוכבים) את רחוקה ממני או קרובה אליי כל כך את נוגעת בעדינות ומדברת אליי מילות אהבה שהלב ירגע שאני לא אפחד כמו פעם ואת דומה ושונה , ומחייכת ובוכה אבל את זאת את השיער המשתנה שלך, צבע העיניים שתמיד מפתיע אותי ומהבט מבט חודר כזה שמראה לי שגורם לי להרגיש הכי חיי (moudja , moudja) זה עזב אותי לכמה זמן, פעם אחת מאוד חשובה לי אמרה שזה רק קטע וזה יעבור , והנה זה לא עבר זה חזר זה מחלחל בעצמות , זה שורף את כל הפצעים שהיו לי איי פעם, פותח אותם בשיטתיות. and now here we are it's just talking to the stars אז הנה אנחנו והנה הכוכבים והנה התקוות שלנו שהתנפצו לרסיסים ואולי בצורה פלאית יהפכו לשלם.

 

[כריסטופר רייבן]

raoui

היא בוכה בשיר הזה ואני בוכה איתה כל הדמעות שלי בפתאומיות אחרי שכל כך הרבה זמן לא מאיפה ההתחברות הזה? איך אני מרגיש כל כך קרוב אליה? אני ממש מרגיש את העיניים שלה מדברות אליי אני מרגיש שהיא שרה רק בגללי , רק בשבילי היא מדברת על מדבר ועל גשמים וזה מנחם איכשהו והשפה הזאת השפה הזאת שהיא לא אני (אנשים מזכירים לי דברים ששכחתי , דברים שהיו ונעלמו חוזרים בפתאומיות והעיניים שלי , העיניים שלי רטובות מזל שאני לא שם איפור) אפשר להסתיר אי אפשר לשכוח? חשבתי על זה כל כך הרבה , חשבתי על זה בשעות מאז שהזכירו לי , ואולי זה טוב, אולי ככה מתמודדים עם דברים שהיו. לאהוב לשנוא לפחד לחיות פתאום לחיות, אחרי שכמעט חמש שנים לא חיית ממש, אחרי שכמעט חמש שנים העלמת את עצמך. (הזמרת המדוברת היא souad massi והכותרות של הקטעים הן שמות השירים שלה שאני הכי אוהב)

 

[behappy]

../images/Emo41.gif../images/Emo91.gif

כוכבים ופרחים והבראה וצלילים ונגיעות בכי פחד חיוך אהבה שנאה להרגיש לחיות. "אפשר להסתיר,אי אפשר לשכוח" אפשר להעלים את עצמך במשך חמש שנים או יותר אבל אי אפשר לשכוח. ואי אפשר לחלוטין גם להסתיר,או להסתתר. ועכשיו, לגעת. לחיות. להפקח. זה כלכך יפה.אתה כלכך יפה ככה. ויש רגעים של פחד,רגעים של כאבי גדילה,של כאבי התכווצות,של כאבים יש רגעים שהכל מתבלבל ויש רגעים,שנשמרים ומנשימים לנצח של אמת הכי טהורה שיש.של אתה.עם בכי,וצחוק,וחיבור למה שהכי בפנים.למה שהכי שלך.למה שהכי יפה. עשית לי חשק ענקי לשמוע אותה

<ואתה יודע מה אתה חושב על מוזיקה כזותי,אז ..(> קטע של המון נשימה וכוכבים. תודה.

 

[רותי ב.]

דמעות

זה טוב אולי, מנקה מהבפנים.. מזכך – הסבירו לנו כשלמדנו את הטרגדיות האלו לחיות כי הכי, לחיות כי הגיע הזמן.

 

[תוכית קוקטייל]

לוב יו!!

מיעו מתוק חמוד מיעו שילי, אתה מקסים!! יש לך עתיד בתור משורר!! אוהפתותך כל-כך תוכית

 

[רותי ב.]

זוכרת

את התקופה של זה, את הלפני את האחר-כך. ואם זה מרפא פצעים ועושה שתקוות שהתנפצו יהפכו לשלם אז זה מה שהכי צריך אולי, שוב. (שוב, כי זה תמיד דברים שהיו שם, שיהיו)