השאלה היא מה ההגדרה שלהם לPLB
אגב, אילן לא כתב שPLB זה ציוד תיקני במרוץ הזה... אבל זה לא משנה את המקרה בכללותו. כלומר מצב חירום שבהחלט נותן הרבה חומר למחשבה וכמובן גם אפשרות להתכונן!
יש להניח שרוב השייטים לא נמצאים בתנאים של ההפלגה במאמר אבל יש הרבה מה ללמוד מהמקרה וגם להפנים ולתכנן תגובה שלך למצב חירום דומה.
שלושת הנקודות החשובות סוכמו במאמר שמאיר צירף בתגובתו הראשונה:
There are three main factors that contributed to Andrew’s survival.
First was the rigorous training that both skipper and crew go through with the Clipper Race in the UK before starting the race. Everyone knew exactly what had to be done and went about it in a calm and controlled manner.
נקודה ראשונה היא האימונים (כמובן בצרוף ידע והנסיון) של הסקיפר והצוות.
Second was Andrew’s Henri Lloyd drysuit, without which he could not have survived for what ended up being 1 hour 40 minutes in the cold water of the North Pacific.
נקודה שניה היא החליפה היבשה שלבש הניצול.
Finally his Personal Locator Beacon, without which the already long search would have taken a lot longer.
נקודה שלישית היא אבזר ה"זיהוי מיקום אישי" שהיה לניצול.
לדעתי האישית בלבד שלושת הנקודות האלו הם נכונות, (ובטח מנקודתו של הכותב) אבל סדר העדיפויות שלי שונה עבור סוג השייט ומיקום השייט של שייטי הפורום. סדר עדיפויות שלי קובע את סדר ההטמאה (קניה ותירגול) של הפתרונות:
1) הצטיידות באבזר ה"זיהוי מיקום אישי" (לאחר תהליך בחירה לאבזר הנכון שמתאים לספינה שלי)
2) הצטיידות באבזרי בטיחות אישיים נוספים – חליפה יבשה (לשייט במקומות קרים) חגורת בטיחות עם קשירה (כפולה - לא בודדה!) לכל איש צוות שעובד על הסיפון.
3) כתיבת תהליך MOB עבור הספינה ותירגולו
השינוי שלי בסדר העדיפויות הוא פשוט מאוד:
ללא הPLB ויכולת האיכון שלו הם לא היו מוצאים את השייט בים. (הם היו במרחק של מייל ימי ללא כל יכולת לראות אותו.) => כלומר השייט מת ללא PLB
ללא חליפה יבשה השייט היה מת מהיפוטרמיה אז התחפוש היה לוקח יותר זמן... (כלומר במצב של זמן זהה השייט היה מת בלי חליפה יבשה)
ללא תירגול וידע לקבל מידע מהPLB לא היו מוצאים אותו. אבל לעומת זה כל התירגול שלהם והידע לא עזר להם לשמור קשר עיין ולחזור במהירות מספקת להצלה מהירה. כלומר לדעתי הPLB והחליפה הצילו אותו. (שלא לדבר שהתירגולים למיניהם לא מנעו את הנפילה ע"י שימוש נכון בריתמה נכונה.)
נקודה חשובה לגבי המאמר: אבזר ה"זיהוי מיקום אישי" ששמו במאמר PLB עשוי להיות אבזר אחר מהPLB שרוב חברי הפורום מכירים! השם הוא כללי מאוד ובקטגוריה יש הרבה מכשירים שחייבים להבין את ההבדלים בניהם רמז – מכשיר הPLB של 406MH עם GPS לא היה מספק את הנתונים בצורה מקומית ומיידית לסקיפר של הספינה! ךפי התאור שהם קיבלו נתון מהPLB על מיקום וכיון מראה שהניצול היה מצוייד במכשיר אחר בקטגוריה שנקראת Personal AIS SART והוא מספק מיקום (מGPS ) לכל ספינה מקומית על כיון ומרחק לאדם שבמיים. נקודה זו הוזכרה כבר בשירשור ולדעתי הנקודה החשובה היא שבשביל לקבל נתונים ישירות מהשייט רצוי מכשיר שמתקשר ישירות עם הספינה ולא תלוי בתקשורת על מרכז החילוץ (RCC ) או כל גורם אחר שכמובן מאריך את זמן החילוץ. (לגבי תדר ה121 שנכלל בכל מכשיר כזה התדר מאפשר רק איכון בעזרת אנטנה כיוונית ולא מספק נתונים מGPS.) לפי המאמר הסקיפר כתב שהם קיבלו נתוני מרחק וכיון מהPLB של האדם במים.
No sooner had these thoughts began creeping in than Conor O’Byrne shouted up from the Navigation station that Andrew’s Personal Locator beacon had just activated.
He gave us a course to steer and a distance of over 1 mile from our position.
האפשרות הזאת מבטלת איכון בעזרת תדר מצוקה של 121 מגה הרץ ומתאפשרת רק בשני מקרים: האחד קבלת מיקום האדם מRCC מרכזי (מאמר לא כלל שום דבר שאמר שהתקבל מיקום מRCC) או קבלת מיקום ישירות מהאדם במים (זה מה שכתוב במאמר) המקרה הזה מצריך AIS SART.
נקודות נוספות למחשבה:
5) אבזר מכני ידני לזיהוי מיקום אדם במים (סימון מקום הנפילה בעזרת מצוף ודגל) אם היה להם אבזר סימון כזה (חגורת הצלה מחוברת למוט עם דגל) הם היו מוצאים אותו יותר מהר כיון שהדבר היה מאפשר להם לראות את מהרות הסחיפה עקב רוח וזרם.
6) אבזר הרמה של אדם (חסר הכרה) לספינה
7) אבזרי טיפול בניצול לאחר החילוץ (מבחינה רפואית - היפוטרמיה וכו.)
נקודות נוספות אילו משלימות את תהליך החילוץ ומוודעות שלא יקרה מצב של "החילוץ הצליח... המחולץ מת."
נקודה אחרונה למחשבה (איך מונעים מצב חירום כזה):
כל המקרה התחיל כשהשייט ניתק את ריתמת הבטיחות שלו כיון שחשב שהוא צריך לחזור לאחורי הספינה להביא ציוד נדרש ושכח לחבר את הריתמה כשלא היה צריך להביא את הציוד.
Assuming he was clipped on, I shouted to helm, round the world crew member, Kristi Wilson to stop the boat by bringing it around into the then 35 knots of wind. I made my way back to the helm as quickly as I could giving the ‘Man Overboard’ shout as I went. I was shocked to see one of the crew pointing behind us and calling distance to the MOB.
Andrew hadn’t been clipped on. We can only guess that somewhere between going to get the pliers then not needing them, he got distracted and forgot to clip on again.
מהתאור של המקרה נראה שהיתה לו ריתמה עם נקודת חיזוק אחת לספינה. אים היה משתמש בריתמה כפולה (שמאפשרת חיבור נוסף לפני ניתוק) הרי שהיה מחובר לספינה כל הזמן והמקרה היה נמנע. כמובן שהסקיפר היה איתו על החרטום ולא שם לב שהשייט הוריד את הריתמה ולא חיבר אותה! (אפילו לאחר הנפילה הסקיפר חשב שהוא קשור לספינה!)
על עליזה ריתמות הבטיחות הם עם חיבור כפול למניעת בעיה זו.
אגב יש גם מספר שאלות שנובעות מהמאמר: הנתונים מהPLB נתנו להם מהירות סחיפה של 4 קשר במקום 1-2 קשר שהם חישבו לצורך החיפוש. זמן האירוע שעה וארבעים דקות, הם מצאו אותו במרחק של 1 מייל... בזמן של שעה וחצי (ועשר דקות להגיע אליו) סחיפה מהירה ב+2 קשר יותר מהחישוב שלהם המרחק היה צריך להיות 3 מייל לפחות!
He gave us a course to steer and a distance of over 1 mile from our position. We made best speed to the position but took longer than I expected. Andrew’s beacon then explained it; he was drifting at up to 4 knots where we had been expecting him to be doing 1 to 2 knots max.
