MGB

gdisrael

New member
MGB

האם תועיל בטובך, להסביר את השוני בין האמוראים והתנאים ? אני יודע שהם היו יכולים להחיות בתים, לבורא וכו' ... אבל מה בתכלס ההבדל בניהם ?
 

mgb

New member
תנאים ואמוראים..

בס"ד שלום! לפני שאדבר על השוני בין האמוראים לתנאים ראוי לציין שכוחם של חז"ל לא היה מיוחד במעשים שבקבלה המעשית כדוגמת החייאת מתים או בריאת בעלי חיים ע"י שמות אל בכוח עמלם וידיעתם בתורה. עקרונית יש לדעת שהתנאים חיו בתקופה קדומה יותר ואת חכמתם כינס רבי יהודה הנשיא (או רבי, בקיצור כמובא בגמ') בצורת משניות. עיקר פועלם של התנאים היה לבאר על פי כללים שניתנו כבר במעמד הר סיני את פסוקי התורה, כלומר כיצד למעשה יש לקיים את מצוו התורה ובין פועלם זה מצויה גם חכמת האגדות והמדרשים. חכמי המשנה, הם התנאים, חיו בסוף תקופת בית שני וחלקם הקטן לאחר החורבן ביניהם רבי עקיבא וחבריו. התנאים בחלקם הגדול חי, למד ולימד בארץ ישראל. ראוי לציין שעד זמן כתיבת המשנה ע"י רבי כנ"ל למדו בעל פה את התורה ובתקופה מסויימת ראוי לציין בעמידה. לאחר חתימת המשנה התחיל דור האמוראים שהם חכמי הגמרא. אז, כבר היה זה בתקופת הגלות וחלק מהאמוראים חי ופעל באר"י וחלק בבל. מהות הגמרא ו"תפקידה" בעיקר לפשט ולהסביר את דברי התנאים שבמשנה והיות שחלק מהחכמים למד בבל (עירק) וחלק בארץ כאשר הדרכים לא היו לגמרי נוחות והקשרים היו מוגבלים גם בגלל מיגבלות טכניות אופייניות לאותה תקופה וגם בגלל סכנות דרכים למיהים, כך שנוצרו שני סגנונות לימוד ואף סתירות בהלכה בין חכמי אר"י וחכמי בבל. לימים אף נכתבו שני תלמודים התלמוד הבבלי והתלמוד הארצישראלי או המערבי או הירושלמי (מס' שמות יש לו). מכמה סיבות (שפעם ביארתי כאן בפורום) התקבל להלכה וללימוד דווקא התלמוד הבבלי ועם זאת נהוג גם את התלמוד הירושלמי ללמוד היום כ"דף יומי". לגבי מעלתם וכוחם מקובל שכל מי שמוזכר בתלמוד יכול היה להחיות מתים ולברוא בעלי חיים ע"י שימוש בשמות קודש כפי המסופר בגמ' מגילה ז'. עוד יש לדעת שהתנאים והאמוראים רשאים לחלוק זה על זה אבל האמוראים אינם רשאים לחלוק על תנאים-חכמי המשנה חוץ מרב (חי בדור הראשון של האמוראים או אחרון לתנאים, תלוי איך לראות זאת..) ולו היה כוח לחלוק אף על תנאים("רב, תנא הוא ופליג.." נאמר). זהו בקיצור נמרץ וכמובן יש מקום עוד להרחיב על כללים ואיפיונים נוספים. בברכה
 

gdisrael

New member
תודה על החידוש רבי

עכשיו הכל ברור לי ... התנאים כתבו את המשנה, והאמוראים את הגמרא ... עכשיו יש לי כמה שאלות ידידי : 1) כאמור, במקור היום 600 משניות, לאן נעלמו ? ולאין נעלמו הפירושים של האמוראים עליהם ? רבי יהודה הנשיא לא ערך אותם מלכתחילה ? או שהם הושמדו ? ולאין נעלמו כל החמוריים הקבליים, והעמוקים. של שמות קודש, ושמות מפורשים. ודרך לברוא בעלי חיים, גולם, נשים, ובעיקרון כל דבר ... ומהו ההבדל בין תלמוד בבלי ובין תלמוד ירושלמי ? עכשיו הייתה לי הנחה משל עצמי, התנאים והאמוראים הביאו פירושים, שמסתכמים על פסוקים. דברים ממש מדהימים ! (עכשיו התחלתי ללמוד גמרא, אני כבר בדף 9 ברוך השם ! והחכמה שמה ממש מדהימה !) וכל פעם הם סומכים את דבריהם על פי פסוקים, למרות שלפעמים בפשט הפסוקים - אתה בכלל לא מבין את הקשר. ובטח שלא איך הם הגיעו לקשר מלכתחילה. מה שרמז, למרות שזה היה ברור, שהם ידעו את כל התורה, הנביאים, והכתובים, בעל פה ! מפני שעל כל מילה שהם דנו בה, הם הביאו לה מלא פסוקים שמתייחסים למילה, מה שאומר שלא רק ידעו בעל פה - אלא גם היו בקיעים. עכשיו מכל החכמה הזאת, הגעתי למסקנה , שהיו חייבים לפעול ברוח הקודש ! כי אם לא - אי אפשר להסתמך על דבריהם. כי אז אני גם יכול סתם לקחת פסוקים, ולמצוא קשר לפי "ראות עייני". אך עם זאת, יש לי שאלה, הגמרא לא נכתבה בזמן שבית המקדש נחרב ? ואז רוח הקודש נסתלקה מהעולם, והייתה רק בת קול. וגם הייתי מעוניין לדעת מה היו הזמנים של התנאים ושל האמוראים, ומי פירש את התורה לפני התנאים (או שאז עוד ידעו זאת בעל פה, ממשה רבינו שהוריד את התורה מהר סיני - וגם את הפירושים) ואם כבר מדברים, איך משה ב - 40 יום למד את כל התורה, ואת כל 70 פניה, ופירושיה ? אני מקווה שלא הטרדתי אותך עם כל השאלות. בתודה מראש ידידי ...
 
למעלה