Müßiggang ist aller Laster Anfang

[taro]

Müßiggang ist aller Laster Anfang

ושוב ישנם עצלנים ובטלנים, שמברברים על חוקים שהם לא מבינים בהם. ושוב צריך לעשות את כל העבודה כדי שהפדלאות מבניכם לא יתאמצו יותר מדי, וחס וחלילה ישכילו קצת. אז בבקשה, הפעם השלישית בה מפורסמת התגובה הזו (כל ההדגשות שלי, המקור - http://www.knesset.gov.il/docs/heb/tal.htm)עיקרי המלצות הועדה, סעיף שני: "במתכונת הקימת היום, מי שיבקשו להפסיק את לימודיהם בישיבה לפני הגיעם לגיל 24, יחויבו בשירות צבאי סדיר לפי קביעת שלטונות הצבא." ובפרק ב´: הביטוי הכתוב הרשמי למדיניותו זו של ד´ בן גוריון ניתן במכתבו מיום כד´ בטבת התשי"א (9.1.51) אל מנהל משרד הבטחון ואל הרמטכ"ל, בו כתב כדקלמן: "על יסוד סעיף 12 בחוק שירות בטחון, שחררתי בחורי הישיבה משירות סדיר. שחרור זה חל רק על בחורי הישיבה העוסקים בפועל בלימוד תורה בישיבות, וכל עוד הם עוסקים בלימוד תורה בישיבות....במקרה שימצאו "בחורי ישיבה" מחוץ למקום לימודם בישיבה, ולו גם בשליחות איזו שהיא, על המשטרה הצבאית לאסור בחורים אלה אם לא יוכיחו ששרתו בצבא כחוק, ולהביאם לקלט צבאי." הסדר "תורתו אומנותו" - המצב דהיום/הסדר "תורתו אומנותו": צעיר יוצא צבא29 מן המגזר החרדי, שהוא תלמיד ישיבה גבוהה מגיל 16 ואילך, בוגר ישיבה תיכונית או בוגר תיכון אשר נבחן בחינת בגרות בתלמוד ברמה של חמש יחידות לימוד, רשאי להרשם לישיבה שתורתם של תלמידיה היא אומנותם. עם הרשמתו, נדרש תלמיד הישיבה, בהתאם להמלצות ועדת ישראלי, לחתום על טופס בקשה לדחית גיוס כתלמיד ישיבה "שתורתו אומנותו", בו הוא מתחיב לקיים שנים אלה: א. להקדיש את כל עתותיו ללימוד תורה, במובן זה שיהיה בגדר "תורתו אומנותו". *ב. לא לעסוק בכל עבודה או עיסוק שמקובל לקבל בגינם תמורה, בין שבפועל משתלמת תמורה ובין אם לאו.* תנאים אלה הם תנאים מצטברים, אשר הפרתם מאפשרת את הפסקת דחית גיוסו של תלמידי הישיבה ומהווה גם עבירה פלילית. עם הגשת תצהיר מתאים ואישור ראש הישיבה וכן אישור מזכיר ועד הישיבות בארץ ישראל, נדחה שירותו של תלמיד הישיבה (על פי סעיף 36(3) לחוק שירות בטחון). התצהיר, אישור ראש הישיבה ואישור ועד הישיבות חייבים להנתן לכל תלמיד מדי שנה בשנה30, ודחית השירות ניתנת לו בהתאם, וזאת עד הגיעו לגיל 41, אז הוא מקבל פטור משירות בטחון. מאז שנת 1998, עם ישומו של דו"ח ועדת ישראלי, נדרשים תלמידי הישיבות בגילאים הצעירים (עד גיל 25), בהם מוטלת על הפורשים מן ההסדר חובת שירות סדיר, להתיצב לחידוש המנותם על ההסדר אחת לחצי שנה, ובהתאם לכך ניתנת הדחיה לתלמידי ישיבות שגילם עד 25 דחית שירות לחצי שנה בכל פעם ולא לשנה כלחבריהם המבוגרים יותר. תלמיד הפורש מן הישיבה לפני גיל הפטור משירות הבטחון, חייב להתיצב לשירות, והצבא מחיב אותו בשירות מלא או מקוצר, הכל לפי גילו ומצבו המשפחתי. תלמיד שנשא אישה מכונה אברך, והמסגרת הישיבתית בה הוא ממשיך ללמוד היא "כולל אברכים" או בקיצור "כולל". מנתונים שהובאו בעבר בפני ועדת ישראלי וכן מעדותו הישירה של ראש מנהל הגיוס שהופיע בפני הועדה מסתבר כי קיימים קשיים באכיפת הוראות ההסדר כלפי מפריו. במקרים רבים, מי שמגויסים לאחר שנמצא כי הפרו את תנאי ההסדר אינם משרתים שירות צבאי משמעותי או שאינם משרתים כלל.

 

[taro]

ועוד:

(אותו פרק) גם העמדתם לדין פלילי של מפרי תנאי ההסדר (והפרת תנאי ההסדר מהווה עבירה פלילית לפי סעיף 46 לחוק שירות בטחון) לוקה בחסר, באשר במקרים רבים נסגרים תיקי התלונה מחוסר ענין לציבור או שהעונשים המוטלים בבתי המשפט הינם קלים מדי. הנחית פרקליטת המדינה שנתנה בעקבות המלצות דו"ח ועדת ישראלי בדבר החמרה במדיניות ההעמדה לדין ובמדיניות הענישה טרם הוטמעה באורח מלא בקרב גופי התביעה. מן הראוי לציין, כי בהיבט מדיניות הענישה יכול ויחול שינוי בשנים הקרובות, וזאת לנוכח אחת מהמלצות דו"ח ועדת ישראלי שיושמה, היא ההמלצה לחייב תלמיד ישיבה "שתורתו אומנותו" ללוות את בקשתו התקופתית לדחית גיוסו בתצהיר ערוך כדין, תחת אזהרה. יש להניח, כי מדיניות האכיפה כלפי מי שימצא כי הפרו את תנאי ההסדר והצהירו תחת אזהרה כי לא עשו כן תהיה מחמירה יותר, וזאת לנוכח החומרה היחסית שמיחסים בתי המשפט לעבירה של שבועת שקר לפי סעיף 239 לחוק העונשין, התשל"ז - 197734. ובפרק מסקנות: אחד התנאים לדחית שירותו של מי ש"תורתו אומנותו", הוא שנאסר עליו לעסוק בשום עיסוק אחר. הדבר מתחיב מעצם ההגדרה של "תורתו אומנותו", שעניינה התמסרות טוטלית ללימוד תורה, להוציא כל עיסוק אחר. ועוד, כשמדובר בבן ישיבה עד גיל 21, לא יתכן לתת לצעיר כזה, עדיפות כלכלית על חייל המשרת בצה"ל. ואולם איסור העיסוק מגיל 21 ואילך, ומניעת הכשרה מקצועית לקראת פרק כלשהו בעתיד, מעיקים מאוד על פרנסת ביתו של אברך בעל משפחה, למרות המידות של הסתפקות במועט ודחיית המותרות שבן תורה אמון עליהן. הוגש לועדה סיכום מחקר של גאלופ ישראל בע"מ מאפריל 1999 על תעסוקת חרדים (נספח יז´ לדין וחשבון הועדה). המחקר נערך לפי הזמנת הג´וינט בישראל והוצג לפני הועדה על ידי מר אבינועם ברוג. מן המחקר עולה כי כל הנבדקים, הלומדים בכולל, עושים כן רוב שעות היום ואף בערב. מעטים דיווחו שלעתים, בשעות הערב, או בהפסקה שבין סדרי הלימוד, הם עובדים בעבודות מזדמנות, שעות ספורות בשבוע, כגון בגינון, בשיווק ובהוראה לתלמידים המתקשים בלימוד. כאמור הועדה בקשה ממשרד האוצר סקירה כלכלית על המשמעות הכלכלית של ההסדר האמור. קיבלנו סקירה על ההשלכות המקרו כלכליות של ההסדר. הסקירה (לעיל) בהכרח מתבססת על הנחות והשערות לא מעטות, אך מסקנותיה מסתברות למדי. מסתבר שדחית כניסתם של בני הישיבה מגיל 31 ומעלה אל שוק העבודה, "גורעת מתוצרו של המשק הישראלי 1 - 1.2 מיליארד ש"ח בשנה", ובהתקים הנחות נוספות, אף הרבה למעלה מזה. אילו ניתן היה - במנותק מן ההיבט של אי שירות בצבא - להביא לידי כך שיותר ויותר אברכים ירכשו מקצוע ויצאו לעולם המעשה והתעסוקה, היה הדבר מביא תועלת רבה מאוד הן למשק המדינה והן למשפחות האברכים שיתפרנסו בכבוד מיגיע כפיהם. ואולם, הועדה יצאה מן ההנחה, שחובת השירות בצה"ל החלה על אברכים הפורשים מלימודיהם ומבקשים להתפרנס, מרתיעה לפחות חלק מהם מלעשות את הצעד המכריע הזה. מכאן העמדה, שהוצגה לפנינו לא אחת, ומצד חוגים הנחשבים לחילוניים, כי מן הראוי להוריד את גיל הפטור מגיל 41 (או בפועל, לגבי מרבית בני הישיבות, 31 - 35) לגיל 24 - 25, באופן שצה"ל לא יהיה "הסוהר" של בני הישיבות. כבר בתמצית ניתן לראות: וכך אמר בית המשפט העליון, בין היתר, בפרשה זו: "ההשלכות החברתיות של ההסדר הן מרחיקות לכת: נוצר קרע עמוק בחברה הישראלית, תוך תחושה הולכת וגוברת של חוסר שיוויון. חלקם של תלמידי הישיבה - אלה שאינם מצליחים להשתלב בצורת הלימודים של "תורתם אומנותם" - נקלעו למצב ללא מוצא; הם אינם לומדים, שכן ההסדר אינו מתאים להם; הם אינם עובדים, שכן אין הם רוצים לחשוף את אי עמידתם בתנאי ההסדר. התוצאה הינה הפרת חוק נמשכת, דלות אישית, ופגיעה בשוק העבודה..." וכמו כן: שבצד אותם תלמידי ישיבות שאכן מתמסרים טוטלית ללימוד התורה, מצוי מספר ניכר (גם אם המספר לא ידוע) של תלמידים שבשלב מסוים שוב אינם מסוגלים להמשיך בהתמסרות הטוטלית ללימוד התורה, ובגלל היעדר מסגרות שירות המתאימות להם מצד אחד, ומחמת איסור העיסוק בכל עבודה ומשלח יד מצד שני, הם נאלצים לשהות בין כתלי הישיבות. בכך הם אינם יכולים לפרנס את משפחותיהם, המשק כולו מפסיד את כוח העבודה, וגם עולם התורה אינו יוצא נשכר מהם. --ולסיכום (בהתבסס על הציטוטים)-- 1) כל חרדי שחותם על הסכם תורתו אמונתו, נאסר עליו על פי חוק לעסוק במשלח יד. 2) כל הפרה של החוק הזה הינה עבירה פלילית. 3) החוק לא נאכף לא מפאת העובדה שהוא תקף רק רשמית אבל לא טכנית, אלא מפאת אוזלת ידו של החוק וחוסר עניין לציבור. 4) כל חרדי שמעוניין לעבוד ללא הסתכנות בעונש לפי החוק, מחוייב בשירות צבאי, אלא אם כן עבר את גיל 41 (ולפי דבריו של משתמש אחר, אפשרות אחרת היא אם נולדו לו 5 ילדים). 5) להבדיל משירות צבאי ולאומי, שם אוסרת המדינה על "עובדיה" לעסוק במשלח יד מפאת עיסוקם (היותם שכירי המדינה, והמדינה בלבד), הסדר תורתו אמונתו אינו שירות מדיני בפני עצמו, אלא תלוי בצבא; כלומר, אדם שעשה שירות לאומי, לעולם לא יוגבל ע"י שירות צבאי בעברו או לא, משמע - השירות שלו הוא שירות בפני עצמו והתשלום הוא מהמדינה בהתאם; לעומת זאת, ההסדר אינו שירות בפני עצמו אלא צורת ענישה (יש לציין כי הועדה עצמה מזכירה את העובדה שאין ליצור פערים בין החייל לבין החרדי ולכן יש להגביל את משלח היד, אולם אז נשאלת השאלה מדוע הגבלה זו נמשכת עד גיל 41 ולא 21; נשאלת גם השאלה, מדוע נשים פטורות מהגבלה זו, לפחות בשנה הראשונה לשחוררן, ומדוע שאר גורמים שלא גוייסו פטורים ממנה). לפיכך טענתו המגוחכת של ארטבר כאילו נאסר על החרדים לעבוד כשם שנאסר על החיילים לעבוד היא מגוחכת, שכן על החיילים נאסר לעבוד בגלל שהם משרתים את המדינה (כן עשו צבא), ועל החרדים בגלל שלא משרתים אותה (לא עשו צבא; אם היה נאסר עליהם לעבוד רק בגלל לימודיהם, אזי לא היה צורך להזכיר את אי-עשיית הצבא). באשר לטענתך כי חרדים רבים עובדים - ראשית, יש חרדים שעשו צבא בנח"ל החרדי; שנית, יש חרדים שחזרו בתשובה ועשו צבא בנעוריהם; שלישית, יש חרדים שעובדים כמו שיש חרדים שאונסים - בשני המקרים מדובר בעבירה על החוק. נכון כי הם עובדים בעבודות שהתשלום עליהן לא עובר דרך מס הכנסה, אולם בל נשכח שהם לא יכולים לשלם למס הכנסה כי אזי יתברר שהם מפרים את ההסכם.

 

[preacher]

וואו - כמה טקסט.

ובסופו של דבר לא אמרת דבר חדש. החילונים כאן עדיין טוענים שהחרדים מסוגלים לשרת אם ירצו, ואתה טוען שלא. מהטיעונים שהביאו הצד החרדי בוועדה, השתכנעתי שהם פוחדים מהיציאה לעולם החילוני על כל פיתוייו. העניין האנטי ציוני שאתה מעלה כאן חדשות לבקרים, זה לא עלה שם בכלל. לגבי "הענשת" המגזר החרדי, הרי שהעונש הוא בחובת הגיוס עצמה. כמו שכתוב בסקירה ההיסטורית, מטרתו של ההסדר היתה שונה לחלוטין מישומו בפועל. השוואה בין ההסדר לגיוס היא אכן לא מתאימה: ההסדר מקביל ללומדים בעתודה אקדמאית, אם כבר - רק שאלה אינם מקבלים משכורת על לימודיהם, ועד זמן לא רב גם שילמו על הלימודים. בכל אופן השוואה זו או אחרת לא משנה כלום. ההסדר הוא הסדר דחיית גיוס ולא תחליף-גיוס. זה שהחרדים משתמשים בו לביטול הגיוס, הוא עיוות שהמחוקק לא התכוון אליו בזמנו. כמו שכתבת בעצמך, מי שחתם על תורתו אומנותו והחליט לעבוד בכל זאת לא נענש - התיק נסגר מחוסר עניין לציבור. כלומר אולי חוקית אסור להם לעבוד אך נראה שבשטח קל מאוד לצאת מההסדר ולהשתכר. בסופו של דבר נראה לי שעדיף לשחררם מגיוס על בסיס אי התאמה ולהפנות את כל תקציבי הישיבות למשכורות חיילים. אבל אני חושש שהפוליטיקאים ששולטים בהקצבות הישיבות לא יוותרו כל כך בקלות על מקור כוח, אפילו במחיר השארת הגיוס.

 

[taro]

מה לעשות

לא נכון, הטיעון של החילונים הוא שהחרדים יכולים לעבוד, לא לשרת בצבא. ברור שהם יכולים לשרת בצבא, השאל היא למה. באשר לאנטי ציונות - לא אמרתי שהם אנטי ציונים, אמרתי שהם לא ציונים, כמו שהם לא אנטי בריטים, אבל אם הממשל הבריטי היה רוצה לגייס אותם הייתה קמה אותה צעקה - הם לא רואים עצמם חלק אינטגרלי מהחברה, והם לא שותפים לתחושה הלאומית הרואה במדינה משהו חשוב. למה התכוון המחוקק לפני חמישים שנים אינני יודע, אני יודע למה הוא מתכוון מאז, כאשר שר הבטחון מעניק את הפטור לתלמידים רבים כאשר הוא נותן להם אפשרות להאריך זאת. באשר לתיק הנסגר מחוסר עניין - אז אתה רוצה שהחרדים יעברו על החוק? עד לרמה הזו הגעתם? לא יותר פשוט לשנות את החוק? באשר לאי התאמה - יותר פשוט לבטל את צבא החובה, ולעזור להרבה מאד אנשים - חרדים ולא חרדים כאחד.

 

[begone]

ורק בשביל לסבר את האוזן

אני רוצה להזכיר לך שסטודנטים (חילונים ודתיים כאחד) לומדים באוני´ ובמכללות - ובאותו זמן *גם משרתים במילואים*. הסטודנטים = גם משרתים, גם לומדים ומשלמים כסף עבור לימודיהם (לימודים שתורמים למדינה באמת) וגם עושים מילואים תלמידי הישיבות = גם לא משרתים, גם לומדים ולא משלמים על לימודיהם, גם מקבלים תמיכה מן המדינה, וגם לא עושים מילואים ההסדר ´תורתו אומנותו´ נותן לתלמידי ישיבה פינוק ממלכתי תמורת איסור אחד: איסור לעבוד. אם מישהו רוצה לעבוד - בשמחה, אבל הוא צריך לצאת מן ההסדר. הבעיה: אנחנו מעודדים אותם להתבטל. הפתרון: ביטול ההסדר לאלתר. לא איכפת לי אם אתה דוס, דתי ציוני, אישה, עולה חדש, מתנחל, פציפיסט, שמאלני, ימני, גרוזיני, פולני - אם אתה אזרח בן 18, אתה מתגייס.

 

[taro]

אז אם לא אכפת לך מאחרים

למה שלאחרים יהיה אכפת ממך? אם אתה כופה עליהם את הסדר החברתי שלך, למה שלא יכפו עליך את הסדר ההלכתי, למשל? באשר לסטודנטים - לא קשור.

 

[preacher]

javol mein herr

 

[taro]

זה מתוך קברט משותף של וויל וברכט

התרגום שלו היה הורס את המקוריות ("בטלנות היא ראשית לכל רוע", או משהו כזה).