"LOVE IS ALL YOU NEED"- האומנם ?

[אבי 122]

"LOVE IS ALL YOU NEED"- האומנם ?

תחת הכותרת הנ"ל- הצליחה מאיה לסחוף את כל הפורום הזה
להלל לשבח ולקלס את מה שנקרא אהבה.
ישנם נושאים בתחום הבריאות שאינני מרגיש עצמי מספיק בקיא
כדי להתווכח עם מי שמגדירים עצמם "מומחים".
- אבל נראה לי שבתחום "אהבה"- אני מומחה לא פחות מכל אחד אחר כאן.
מה שמציק לי זאת ההיסחפות- כמהופנטים אחרי היתרונות של התכונה הזאת.
אף אחד כאן לא הזכיר שלפעמים האהבה עלולה להיות הרת אסון.
עלולה לפגוע בבריאותנו ואף להרוג- פשוטו כמשמעו.
אני מקווה, שחוסר האיזון בהתייחסות לנושא הזה, אינו מאפיין
גם תחומים אחרים- של המומחים שכותבים בפורום הזה.

 

[מאיר72]

זאת לא האהבה שהורגת

אלא אנשים שלא ראו את המציאות כפי שהיא (ואני לא אדבר על מקרי קיצון כמו זוגות מבוגרים שנפטרו בפרק זמן קצר אחד אחרי השני).
אם אישה הפסיקה לאהוב את בן הזוג שלה והוא רוצח אותה או במידה והם נפרדים והוא לא יצא מזה זאת לא אשמת האהבה אלא בעיה אצלו בהנת המציאות (סוג של סטגנציה), וכמובן זה תופס להפך ובכל מני הצורות השונות של הזיווגים.

 

[ינוקא1]

כאחד שעשה ועושה טעויות רבות בעניני אהבה

יש צורך להבדיל בין שני דברים שנקראים אהבה ואין בינהם קשר.

אהבה אחת היא אהבה אינטרסנטית. בדיוק כמו שדייג "אוהב" דגים.
כך גם אני יכול לאהוב מישהי כדי שבעצם היא תספק לי את צרכי הפיזיים.
כך שבאהבה זו אני בעצם אוהב את עצמי.
באהבה זו פעמים רבות נכנסות גם שתלטנות וכדומה - כי היא נובעת מהאגו.
זו כמובן איננה אהבה אמיתית.

אהבה שניה היא אהבה "זולתנית" -
באהבה זו אני נותן את עצמי. אהבה ללא אינטרסים כלשהם.
זוהי אהבה שאיננה תלויה בדבר.
אהבה בה אני מבין שאני והאחר היננו חלק מאותה בריאה שלימה , ואני אוהב את האחר כפי שאני אוהב את עצמי "ואהבת לרעך כמוך".
זו אהבה אמיתית.

אהבה ככלל היא השאיפה לאחדות.
בראשונה כולנו וכל העולם היינו ב"אין" , ומהרגע בו נפרדנו מהאין והפכנו ל"יש" , נפרדה מאיתנו מחציתנו המשלימה.
בדיוק כפי שאור לבן מכיר בתוכו את כל הצבעים , ואם אנו רואים אור אדום סימן שהיכן שהוא יש גם אור ירוק (הצבע המשלים).
כך כולנו שואפים להתאחד שוב עם מחצית משלימה זו שנפרדה מאיתנו , ולחזור אל האין.
לחזור אל המצב האלוהי הכולל הכל.

הטבע משתמש בשאיפה זו לצרכיו לשם קיום המין וכך יוצר את המשיכה המינית גופנית הנקראת "אהבה" , אך היא לא באמת אהבה.

אהבה אמיתית קיימת רק בעולם הרוח ולא בעולם הגוף - כי רק בעולם הרוח יכולה להיות אחדות אמיתית.
בעולם הגוף האיחוד הוא רגעי וזמני והוא רק אשליה של אחדות.

כדי להגיע לאהבה אמיתית , זולתנית , ללא אינטרסים , האדם צריך להכיר את עצמו כרוח ולא כגוף , ולהיות מסוגל להכיר גם את בני האדם האחרים כרוח ולא כגוף.
ורק בעולם הרוח ניתן להגיע לאחדות אמת עם מחציתינו המשלימה המתבטאת בכל בני האדם (שכמובן איננה גוף ! בניגוד למה שנטען בשיטות מסוימות כמו ביורגונומי).
מי שכן מצליח להגיע אל המקום ה"זולתני" הזה , אל המקום הנקי ללא האינטרסים האישיים - יכול גם לעשות ניסים.
כי זהו המקום של אלהים.

ואכן זה החלק החשוב ביותר בריפוי.

להבנת נושאים אלו , אני ממליץ בחום על הספר "התקדשות" מאת אליזבת הייך.
אחד הספרים הרוחניים הכי "כבדים" אך גם הכי אמיתיים - לטעמי , לפחות.

 

[hal767]

לא הבנת את המסר.

בסה"כ דובר על הרגש שמכוון לאהבה. לא דובר רק על אהבה רומנטית.
עצם העובדה שהרגש הזה קיים ופעיל אצל אדם תורמת רבות לאיכות חייו ולבריאותו הפיזית והנפשית.

לא נכנסנו לנושא מה אדם עושה עם זה ולאן הוא מוביל את עצמו כשהרגש קיים. נכון הוא שקורה שהרגש הזה מביא אנשים לדברים מטורפים, כמו לקנאה מטורפת למשל כשמדובר באהבה רומנטית. אבל זה אינו נובע מהאהבה, אלא ממוחות מעווותים של בני אדם מסויימים. במקרים אלה אהבה מביאה להרס, אבל היא לא אשמה בזאת.

 

[אבי 122]

אני חושב שהבנתי מצוין את המסר

מה שאני כתבתי, הייתה הרחבה של החוויה שנקראת אהבה.
אני לא חושב שהרגש מוביל לאהבה
אני חושב שאהבה זה רגש.
כאשר מוחו של האדם מנהל את הרגש הזה
- התוצאות עשויות להיות טובות.
כאשר הרגש הזה מנהל את האדם
- התוצאות עלולות להיות רעות.

 

[hal767]

המאבק בין השכל לרגש

זה חלק מדרך ההתנהלות של אדם, חלק מצורת חשיבתו.

זה נכון שיש להפעיל את השכל וההיגיון גם כשמדובר באהבה כדי שהאהבה תהיה הגיונית ולא תוביל למקומות הרסניים.

 

[freearth10]

כאשר מוחו של האדם מנהל את הרגש הזה

זו לא אהבה. זו "אהבה" אינטרסנטית ולה אין את כוחות הריפוי.
אהבה היא לא מסוכנת, היא מאחדת אותי, את האחר, ואותנו.
אהבה לא תלויה באחר, היא מעצימה גם אותי, גם את האחר
בדיוק כמו סליחה שלא נעשית בעבור האחר, אלא בעבור האדם שסולח.

מאיה

 

[אבי 122]

שלום מאיה

את כתבת על אהבה שהיא:
"בדיוק כמו סליחה שלא נעשית בעבור האחר,
אלא בעבור האדם שסולח."
אז אולי היא ממלאת את האיטרסים של האוהב ?

מה דעתך ?

 

[freearth10]

היא צורך חיוני לשני הצדדים

ולכן היא כמו הנתינה קבלה ממלאה את שני הצדדים, אבל מה שנוצר שם, בחיבור הזה אם הוא תלוי באחר - הוא לא מה שאנחנו קוראים לו אהבה ללא תנאי.
קח למשל את האהבה שלי לכתיבה. היא באה מתוך הצורך שלי להביע את עצמי , לשחרר (אינטרס), אנשים שקוראים אותי - זה עושה להם משהו:הזדהות/חיוך/כעס...אני אוהבת לכתוב לא בגלל שהשכל אומר: אההה - כתיבה משחררת - את צריכה לכתוב, אלא בגלל שאני נהנית ומתעלה מעל עצמי ברגע שאני כותבת. והאנשים שאותי קוראים גם הם נהנים ממה שאני יוצרת, זה נוגע בהם, הם מזדהים/בוכים/כועסים/מחייכים ולפעמים אפילו מחליטים מתוך התחברות רגשית לעשות משהו, לשנות, להתפתח...
הכתיבה הצמיחה את שני הצדדים, מבלי שהאחד יהיה תלוי בשני. היא חיברה ביניהם ואיפשרה להם לפרוח, ביחד.

מאיה

 

[mic26]

הבעיה היא שההגדרה לאהבה

מוגבלת על ידי רוב האנשים לרגש שאנחנו חשים כלפי האחר. אהבה היא לא רגש, היא מצב קיומי. בקריאת שמע אומרים "ואהבת". "ואהבת את אדוני אלוהיך בכל לבבך, ובכל נפשך, ובכל מאודיך". איך אפשר לצוות על מישהו לאהוב את אלוהים? להרגיש משהו כזה, בלי תנאי ובלי היסוסים? בעיני זה דומה לאהבה קיומית, אהבה ליקום, אהבה כללית. כשאנחנו נמצאים באהבה, אנחנו לא עצובים. גם כשקורה לנו משהו לא נעים, אנחנו עדיין מאמינים שזה לטובה, ושליקום ולחיים יש את הדרכים שלהם לעזור לנו לנווט ולהגיע לאן שאנחנו צריכים. ואם דברים לא נעימים קורים, סימן שיש לנו מה ללמוד ולאן להתקדם, וכדאי לנו לחפש את הדרך, ולא סתם לומר שהחיים קשים.
יש וידאו קצת ישן של "הסבתא הקטנה" שאני מאוד מאוד אוהבת וממליצה לראות. זה עם תרגום לעברית, והמסר על האהבה נמצא בסוף.

 

[mic26]

והקישור

http://vimeo.com/17355872

 

[מאיר72]

הוידאו, ארוךךךך, מעייף

הרבה שטויות (צר לי אבל זו האמת, השומרים הם האבוריגנים???), לא הגעתי לסוף לא הצלחתי להחזיק מעמד.

 

[נטע....]

לא השתתפתי בדיון ההוא

אבל אני חושבת שהכוונה שם הייתה לאהבה טהורה שאינה אנוכית. כנראה אתה מתבלבל בין אהבה שלא תלויה בדבר לבין אהבה אנוכית ו/או קנאית (כפי שקורה הרבה פעמים בין בני זוג). כאשר יש ציפיות מהצד השני שאינן מתממשות, כאשר הוא לא מספק את הרצון האנוכי שלנו, התחושות שנלוות לכך עשויות להזיק ואולי אף להרוג, כפי שכתבת. כך שזאת לא האהבה "אשמה" אלא האגו.

 

[אבי 122]

אהבה- לא אנוכית

האם תוכלי לתת דוגמאות לאהבות כאלו ?

 

[ינוקא1]

זה כמו לרצות לראות את אלהים.

אם תאמין בזה בכל לבך , ואם תמסור את עצמך לחלוטין להגיע לאהבה כזו , יש סיכוי שתגיע אליה (וגם לאלהים . . .

)

דוגמאות לאבה כזו מעולם החומר אכן אין.
כי עולם החומר מטבעו עובד על אינטרסים.

חוק החומר הוא ההתכווצות והלקיחה.
חוק הרוח הוא ההתרחבות והנתינה.

(וסליחה על ההתפרצות

)

 

[אבי 122]

ינוקא, מה דעתך על המשפט:

"לתת ולקבל- זה אותו דבר" ?

 

[ינוקא1]

שני חצאים המשלימים זה את זה.

אין זה בלא זה.
כפי שאין מוות בלי חיים.

אבל בכל זאת , בד"כ נעדיף להיות בצד החיים . . .

 

[freearth10]

 

[0 אור 0]

WOW איזה תשובות יפות קיבלת

עד שכמעט לא עניתי, כי כבר כתבו מעלי כל הרבה דברים יפים וחשובים, ומה שיש לי להוסיף הוא פחות יפה ומקיף,
אני מסכימה עם קודמי לגבי האבחנה בין האהבה שהיא רגש שמחבר אותנו לתחום הרוח, לבין כל מיני התנהגויות שקוראים להם אהבה ששייכות למימד של האגו והתועלתנות .
אני לא חושבת שהיתה פה הסחפות,
האנשים שאני מכירה (חלקם גם מחוץ לפורום וחלקם רק במדיה האינטרנטים), הם אנשים עם רגלים נטועות בקרקע, עם קשיים, לבטים, בעיות פרנסה כמו כל אדם אחר (ולאחר שחלקנו בחר להתפרנס מתחום כל כך לא בטוח כמו רפואה משלימה אז אולי אפילו יותר),
מעבר לפן האישי שלנו, אנו גם מכירים מטופלים, שרבים מהם מגיעים בדיוק בשעת הקושי והמשבר,
ודוקא כמי שמכירים את הצד הקשה של החיים, אנו יכולים להעריך את החשיבות והעוצמה של האהבה ,
אני לא מכירה אהבה שהיא הרת אסון, לא מכירה אהבה שיכולה להרוג לא פשוטו ולא כמשמעו. אם אתה יכול לפרט אני אשמח לשמוע ולהתיחחס

 

[אבי 122]

התגובה שלך

אינה מוצלחת במיוחד...