looking for freedom
פסח הבעל"ט, לא סתם יהיה עבורי תמיד חג החירות.
חופש...
4 שנות גרושין...
ואז אני נתקלת בזה---
ג'ימי הנדריקס: "אם אני חופשי, זה בגלל שאני כל הזמן בורח"
האומנם?
אז מה זה "חופש"?
כשאני חושבת על חופש אני נזכרת בגיל 13,
מתרוצצת יחפה בשדות הקיבוץ שאח שלי התגורר בו באותה תקופה ונהג להזמין אותי בחופשות.
מדלגת בין הסלעים ללא כל פחד וללא כיוון.
לא מתרגשת מברכיים פצועות וכפות רגליים מטונפות....
והשיח האינטלגנטי היחיד שהיה לי זה עם להקת כלבים שרצה אחרי לכל מקום.
ואולי זה מה שמניע אותנו?
בצמתים הללו, בפרשות דרכים..
החיפוש אחר החופש.
הסיבה לגרושין? לברוח?
החיפוש אחר המקום הזה שלא היה פחד, שלא היה צורך לבחור והאפשרות לנוע לבד.
שאפשר "לברוח"..לרוץ.
אבל הבוקר החלטתי שזה לא נכון.
זה לא "חופש"..
זה ארמון של סורגים.
המהפכה האמיתית היא זו שמרחיבה את המחשבה,
והחירות האמיתית היא בצורך להכיר את עצמנו לעומק.
לא כייף...
כי העובדה שיש לך ברירה, אופציות..זה קושי.
שם מתחילה האמביוולנטיות.
ואז אנחנו בועטים בחופש ומחבקים אותו בעת ובעונה אחת.. מדוע?
יתכן שחירות פירושה אחריות...לקבל החלטות, לבחור את הדרך ולעמוד בה, עד הסוף.
אז היכן החופש?
אבל אני מתחילה להביט לו בעיניים,
בחופש הזה..
וכן, "האמת משחררת" היא לא סתם קלישאה..
וזה לא אומר שעד עכשיו שיקרת, לעצמך או לאחרים.
וזה לא אומר שיש לך פתרונות ועכשיו את יודעת הכל.
זה רק אומר שיש קצה חוט שמוביל לאמת ...
יום מקסים
פסח הבעל"ט, לא סתם יהיה עבורי תמיד חג החירות.
חופש...
4 שנות גרושין...
ואז אני נתקלת בזה---
ג'ימי הנדריקס: "אם אני חופשי, זה בגלל שאני כל הזמן בורח"
האומנם?
אז מה זה "חופש"?
כשאני חושבת על חופש אני נזכרת בגיל 13,
מתרוצצת יחפה בשדות הקיבוץ שאח שלי התגורר בו באותה תקופה ונהג להזמין אותי בחופשות.
מדלגת בין הסלעים ללא כל פחד וללא כיוון.
לא מתרגשת מברכיים פצועות וכפות רגליים מטונפות....
והשיח האינטלגנטי היחיד שהיה לי זה עם להקת כלבים שרצה אחרי לכל מקום.
ואולי זה מה שמניע אותנו?
בצמתים הללו, בפרשות דרכים..
החיפוש אחר החופש.
הסיבה לגרושין? לברוח?
החיפוש אחר המקום הזה שלא היה פחד, שלא היה צורך לבחור והאפשרות לנוע לבד.
שאפשר "לברוח"..לרוץ.
אבל הבוקר החלטתי שזה לא נכון.
זה לא "חופש"..
זה ארמון של סורגים.
המהפכה האמיתית היא זו שמרחיבה את המחשבה,
והחירות האמיתית היא בצורך להכיר את עצמנו לעומק.
לא כייף...
כי העובדה שיש לך ברירה, אופציות..זה קושי.
שם מתחילה האמביוולנטיות.
ואז אנחנו בועטים בחופש ומחבקים אותו בעת ובעונה אחת.. מדוע?
יתכן שחירות פירושה אחריות...לקבל החלטות, לבחור את הדרך ולעמוד בה, עד הסוף.
אז היכן החופש?
אבל אני מתחילה להביט לו בעיניים,
בחופש הזה..
וכן, "האמת משחררת" היא לא סתם קלישאה..
וזה לא אומר שעד עכשיו שיקרת, לעצמך או לאחרים.
וזה לא אומר שיש לך פתרונות ועכשיו את יודעת הכל.
זה רק אומר שיש קצה חוט שמוביל לאמת ...
יום מקסים
