.Look sharp ye sprogs! Thar be a fine swaggy
בפרקים הקודמים...
המתח מהשזירה המסוכנת הרפה רק במעט בשעות הספורות בהן `הזריחה הנצחית`גמעה מרחק השווה לכמעט שבוע הפלגה רגילה. המסלול שהטווה האוסמאן היה פנוי כמעט לגמרי ולתיקוני המסלול המעטים נדרש רק גלגל ההגה.
הצוות תפקד למופת בזמן התמרון וגם עכשיו, רק על החדשים ניתן היה לזהות את הדאגה לחיי הקפטן שאחיזתו בהכרה נחלשת כמו אחיזתו בבקבוק שעדיין לא סיים את נפילתו לסיפון עקב הכבידה הנמוכה. אבל האוסמאן לא יכול היה להרשות לעצמו לנשום לרווחה גם כשהקיפו את בסיס הצי כדי להאט וליישר את אופק הספינה עם נקודות העגינה באסטרואיד.
עיניו הצעירות של מר סלף זיהו את ה`שביט` עגונה כשחלפו על פני המזח בדרך להקפת האטה והאוסמאן לא היסס, הוותיקים בצוות החלו להכין את הסירה בשביל הקפטן עוד לפני שהיה בטוח להתיר את עצמם מהסיפון, ושישה אנשי צוות החלו משתלשלים מאחורי 'הזריחה הנצחית' שהפסיקה לקפל מפרשים ברגע שהכבידה חזרה לעצמתה הרגילה.
לסיום ההקפה הגיעה 'הזריחה' במלוא המהירות עם הסירה נגררת אחריה וברגע הופעת המזח מעבר לקימור האסטרואיד, האוסמאן הורה על ניתוק החבל והקפטן ומלוויו נשארו מאחור לגלוש עם התנופה אל המעגן.
בקבוק הוויסקי הריק התגלגל לרוחב הסיפון, נפל מעט בכיוון שדרית הספינה דרך חור ניקוז במעקה הסיפון לפני שיצא מחוץ לשדה הכבידה, והמשיך בדרכו הערירית אל עומק החלל.
ה'שביט' לא השיגה מהירות מרבית כשצוות 'הזריחה' יישר מפרשים והספינה הכבדה החלה במרדף. מחברי חום עודפים נאספו במהירות כדי למנוע זליגת כוח מהמפרשים והנחתים הסתדרו לאורך הסיפון. בבטן הספינה, תותחים הוטענו ומרעומים הוכנו להחלפה מהירה.
---
"הם לא מאטים." טמיקה מלמל לעצמו, צופה ב'זריחה הנצחית' גודלת בעין המשקפת.
"אנו נרדפים!" קרא לצוות מירכתי הספינה הקטנה.
אראיו הביט לאחור אל הקפטן לשנייה והחל מחלק הוראות, מזרז את מתיחת המפרשים ומורה לצוות לאזן את הספינה הקלה לצבירת מהירות.
'הזריחה' המשיכה לצמצם את המרחק ביניהם וניתן היה להבחין בחיילים על סיפונה בעין לא מזוינת, כשה'שביט' הקטנה היתה מוכנה לקרב.
"מפרשים מלאים וכלי הנשק דרוכים!" אראיו הודיע לקפטן טמיקה.
"היא מהירה" טמיקה השיב, צופה בספינת המלחמה המתקרבת.
"אבל אנחנו מהירים יותר" הוסיף בחיוך, כשקצב התקדמות 'הזריחה' האט וה'שביט' החלה צוברת מהירות.
את בסיס הצי כבר לא ניתן היה לראות גם במשקפת אבל צללית אחרת מילאה את החלל הקרוב.
"12 מעלות ימינה הורה להגאי, "נאבד אותם בטבעות."
---
"שתי דקות לטווח תותחים!" קולו של מר סלף נשמע לאורך כל הספינה ומלבדו, רק קול מתיחת המפרשים, "דקה וחצי... דקה..."
הנער הצעיר נשען עם פלג גופו העליון מעבר למעקה, מנסה בכוח משקלו המועט למשוך את ספינת המלחמה הגדולה קרוב יותר אל המטרה.
האוסמאן הרים את המשקפת לראות את הלך הרוח ב'שביט' ומצא את מפקדה עושה בדיוק ההפך. פניו המגולחות למשעי של המתנקש התרחבו בחיוך יודע דבר.
"היא נמלטת!" סלף צווח והאוסמאן ראה את ה'שביט' מתחילה בפניה רחבה, "לא נשיג אותה!"
"אש בתותחים הקדמיים!" האוסמאן צעק בכל כוחו.
קולו של המפקד המעביר את ההוראה הלאה לצוות בסיפון התותחים, נבלע ברעם שני תותחים בינוניים שירקו אש ועפרה לכיוון ה'שביט'.
סלף בקושי הספיק להישען לאחור לפני שהסיפון רעד תחת רגליו.
"פנה!" האוסמאן צעק שלא לצורך על ההגאי ומשך בגלגל ההגה כדי להביא את 'הזריחה הנצחית' למסלול יירוט.
"15 מעלות ימינה" הכריז ההגאי, והצוות יישר מפרשים לשמור על מהירות.
"היא מכוונת אל ענק הגז" סלף הכריז מהחרטום, "אין סיכוי שנתפוש אותה בשדה כבידה גבוהה!"
האוסמן ידע זאת, הוא רק קיווה להשיג אותה בזמן כדי לקרוע את מפרשיה במטח רוחב ולבטל את היתרון.
---
"מטח מתקרב!" אראיו התריע לצוות.
"אל תטרח" טמיקה הפטיר בשקט, "מטווח כזה הם לא יפגעו גם בשמש הקרובה."
שני הפגזים האדמדמים חלפו במרחק דקת הפלגה מאחורי ירכתי ה'שביט', שהחלה להנמיך מסלול אל שדה הקרח והסלע המכתר את כוכב הלכת. מאיטה כדי לנווט בין הרסיסים הפזורים הרחק מהצפיפות של הטבעת הנראית למרחוק. 'הזריחה הנצחית' חזרה לצמצם את הפער ע"י כיתור האזור המסוכן במהירות גבוהה ופניה להשיג את ה'שביט' במסלול מקביל כדי לפתוח עליה באש.
"גלגול לימין לפי סימן ממני." טמיקה העיר לאראיו וזה חילק הוראות לצוות, שהביא ארבעה כדורי תותח ממחסן הנשק וקשר אותם ברשת לתורן הראשי.
---
"הוא מטורף לחלוטין" האוסמן סינן בן שיניו אבל לא יכול היה שלא להתפעל מהאומץ והכישרון בו הנחה הרוצח את ספינתו.
"הוא טיפש" צייץ מר סלף שהתייצב לצידו, "במסלול הנוכחי הוא לא יגיע קרוב לשולי הטבעת, הוא יתרסק הישר לתוכה."
"אולי נוכל להציל אותו מגורל זה" השיב האוסמאן למראה התמרון המסוכן המאט את ה'שביט', שיביא אותה לטווח תותחים תוך זמן קצר.
---
"התכוננו!" קרא אראיו מעמדתו סמוך לנתיב הכוח הראשי, מוכן לנתק את מחברי החום המובילים אל גוף הספינה.
"הסוללה השמאלית דרוכה ומוכנה" הכריז מר סלף בפני האוסמאן בפעם השנייה מאז ש'הזריחה הנצחית' הגיעה לטווח תותחים.
"ימינה בעדינות" טמיקה כמעט לחש באזני ההגאי שהפנה את ה'שביט' אל שפת הטבעת.
"היא מנסה להקיף!" סלף התריע.
"גלגול!" טמיקה קרא לצוות ואראיו חזר על הפקודה.
"צד שמאל - אש!" האוסמאן נתן את ההוראה ושניה אחרכך הפסולת הקוסמית לשמאל 'הזריחה' הוארה בסגול.
"החזיקו חזק!" אראיו שאג וניתק את ניתוב הכוח מהמפרשים אל מפל הכבידה המחזיק את רגלי המלחים על הסיפון והופך את הספינה לקלה כאבק. ה'שביט' הפכה מעלה נידף לאבן שוקעת והמשקולת המאולתרת הושלכה ימינה מהסיפון והמשיכה במסלול אופקי הרחק ממנה.
"מה הוא עושה?!" האוסמן מלמל לעצמו, צופה בנעשה על סיפון ה'שביט'.
אראיו הפעיל מחדש את מפל הכבידה לפני שהחבל נמתח אבל לאחר שהמשקל יצא מטווח שדה הכבידה. קול רגלי המלחים הדהד בגוף הספינה.
"ישר, ואז 20 מעלות לשמאל" טמיקה הזכיר להגאי רגע לפני שנשמע קול מתיחת החבל.
"הוא יאבד שליטה ויסתחרר אל הסלעים!" סלף קרא בהתרגשות.
תנופת המשקל הגדול בעשרות מונים מהספינה משך את גובה התורן והטה את כל הגוף בזוית חדה. מטח העפרה שהגיע במדויק, החטיא את המפרשים כמו חרב המונפת להוריד את ראשו של יריב מתכופף.
"אני חושש שהוא בשליטה מלאה ויגרום לנו להתרסק אם ננסה לעקוב אחריו." השיב האוסמאן בחוסר אונים.
המלח המשגיח על נקודת הקשירה ב'שביט' חתך את החבל ושחרר את המשקולת, תורן הספינה המשיך בתנועת המחוגה וכל הספינה הסתובבה אתו.
"לא יאומן" הקצינים על סיפון 'הזריחה הנצחית' לחשו יחד, צופים בתדהמה בספינה שלמה מסתובבת כמחוג בשעון. השדרית פספסה במטרים ספורים את הסלעים הצפופים יותר, המסלול לקח אותה אל צידה ההפוך של הטבעת וע"י משיכה חזקה בהגה, התיישרה להפליג הפוך ביחס לאופק המקובל לפני שנעלמה מעבר למסך סלעים וקרח.
'הזריחה' המשיכה במסלול מנמיך עד שצידה התחתון של הטבעת נראה מעל המפרשים, וה'שביט' מנצנצת מעברו השני של ענק הגז, נעזרת בכבידה הגבוהה להאיץ הרחק אל החלל העמוק.
"היא נעלמה." לחש מר סלף.
האוסמאן לא השיב. הוא הורה בשקט לפנות חזרה אל בסיס הצי וירד לחדר הקצינים.
מספר דקות מאוחר יותר סלף מצא אותו ממפה יעדים אפשריים לפי הכיוון הכללי של ה'שביט'.
"הקפטן ידע מה לעשות." אמר בקולו הגבוה.
"אם הוא עדיין בין החיים." השיב האוסמאן.
בפרקים הקודמים...
המתח מהשזירה המסוכנת הרפה רק במעט בשעות הספורות בהן `הזריחה הנצחית`גמעה מרחק השווה לכמעט שבוע הפלגה רגילה. המסלול שהטווה האוסמאן היה פנוי כמעט לגמרי ולתיקוני המסלול המעטים נדרש רק גלגל ההגה.
הצוות תפקד למופת בזמן התמרון וגם עכשיו, רק על החדשים ניתן היה לזהות את הדאגה לחיי הקפטן שאחיזתו בהכרה נחלשת כמו אחיזתו בבקבוק שעדיין לא סיים את נפילתו לסיפון עקב הכבידה הנמוכה. אבל האוסמאן לא יכול היה להרשות לעצמו לנשום לרווחה גם כשהקיפו את בסיס הצי כדי להאט וליישר את אופק הספינה עם נקודות העגינה באסטרואיד.
עיניו הצעירות של מר סלף זיהו את ה`שביט` עגונה כשחלפו על פני המזח בדרך להקפת האטה והאוסמאן לא היסס, הוותיקים בצוות החלו להכין את הסירה בשביל הקפטן עוד לפני שהיה בטוח להתיר את עצמם מהסיפון, ושישה אנשי צוות החלו משתלשלים מאחורי 'הזריחה הנצחית' שהפסיקה לקפל מפרשים ברגע שהכבידה חזרה לעצמתה הרגילה.
לסיום ההקפה הגיעה 'הזריחה' במלוא המהירות עם הסירה נגררת אחריה וברגע הופעת המזח מעבר לקימור האסטרואיד, האוסמאן הורה על ניתוק החבל והקפטן ומלוויו נשארו מאחור לגלוש עם התנופה אל המעגן.
בקבוק הוויסקי הריק התגלגל לרוחב הסיפון, נפל מעט בכיוון שדרית הספינה דרך חור ניקוז במעקה הסיפון לפני שיצא מחוץ לשדה הכבידה, והמשיך בדרכו הערירית אל עומק החלל.
ה'שביט' לא השיגה מהירות מרבית כשצוות 'הזריחה' יישר מפרשים והספינה הכבדה החלה במרדף. מחברי חום עודפים נאספו במהירות כדי למנוע זליגת כוח מהמפרשים והנחתים הסתדרו לאורך הסיפון. בבטן הספינה, תותחים הוטענו ומרעומים הוכנו להחלפה מהירה.
---
"הם לא מאטים." טמיקה מלמל לעצמו, צופה ב'זריחה הנצחית' גודלת בעין המשקפת.
"אנו נרדפים!" קרא לצוות מירכתי הספינה הקטנה.
אראיו הביט לאחור אל הקפטן לשנייה והחל מחלק הוראות, מזרז את מתיחת המפרשים ומורה לצוות לאזן את הספינה הקלה לצבירת מהירות.
'הזריחה' המשיכה לצמצם את המרחק ביניהם וניתן היה להבחין בחיילים על סיפונה בעין לא מזוינת, כשה'שביט' הקטנה היתה מוכנה לקרב.
"מפרשים מלאים וכלי הנשק דרוכים!" אראיו הודיע לקפטן טמיקה.
"היא מהירה" טמיקה השיב, צופה בספינת המלחמה המתקרבת.
"אבל אנחנו מהירים יותר" הוסיף בחיוך, כשקצב התקדמות 'הזריחה' האט וה'שביט' החלה צוברת מהירות.
את בסיס הצי כבר לא ניתן היה לראות גם במשקפת אבל צללית אחרת מילאה את החלל הקרוב.
"12 מעלות ימינה הורה להגאי, "נאבד אותם בטבעות."
---
"שתי דקות לטווח תותחים!" קולו של מר סלף נשמע לאורך כל הספינה ומלבדו, רק קול מתיחת המפרשים, "דקה וחצי... דקה..."
הנער הצעיר נשען עם פלג גופו העליון מעבר למעקה, מנסה בכוח משקלו המועט למשוך את ספינת המלחמה הגדולה קרוב יותר אל המטרה.
האוסמאן הרים את המשקפת לראות את הלך הרוח ב'שביט' ומצא את מפקדה עושה בדיוק ההפך. פניו המגולחות למשעי של המתנקש התרחבו בחיוך יודע דבר.
"היא נמלטת!" סלף צווח והאוסמאן ראה את ה'שביט' מתחילה בפניה רחבה, "לא נשיג אותה!"
"אש בתותחים הקדמיים!" האוסמאן צעק בכל כוחו.
קולו של המפקד המעביר את ההוראה הלאה לצוות בסיפון התותחים, נבלע ברעם שני תותחים בינוניים שירקו אש ועפרה לכיוון ה'שביט'.
סלף בקושי הספיק להישען לאחור לפני שהסיפון רעד תחת רגליו.
"פנה!" האוסמאן צעק שלא לצורך על ההגאי ומשך בגלגל ההגה כדי להביא את 'הזריחה הנצחית' למסלול יירוט.
"15 מעלות ימינה" הכריז ההגאי, והצוות יישר מפרשים לשמור על מהירות.
"היא מכוונת אל ענק הגז" סלף הכריז מהחרטום, "אין סיכוי שנתפוש אותה בשדה כבידה גבוהה!"
האוסמן ידע זאת, הוא רק קיווה להשיג אותה בזמן כדי לקרוע את מפרשיה במטח רוחב ולבטל את היתרון.
---
"מטח מתקרב!" אראיו התריע לצוות.
"אל תטרח" טמיקה הפטיר בשקט, "מטווח כזה הם לא יפגעו גם בשמש הקרובה."
שני הפגזים האדמדמים חלפו במרחק דקת הפלגה מאחורי ירכתי ה'שביט', שהחלה להנמיך מסלול אל שדה הקרח והסלע המכתר את כוכב הלכת. מאיטה כדי לנווט בין הרסיסים הפזורים הרחק מהצפיפות של הטבעת הנראית למרחוק. 'הזריחה הנצחית' חזרה לצמצם את הפער ע"י כיתור האזור המסוכן במהירות גבוהה ופניה להשיג את ה'שביט' במסלול מקביל כדי לפתוח עליה באש.
"גלגול לימין לפי סימן ממני." טמיקה העיר לאראיו וזה חילק הוראות לצוות, שהביא ארבעה כדורי תותח ממחסן הנשק וקשר אותם ברשת לתורן הראשי.
---
"הוא מטורף לחלוטין" האוסמן סינן בן שיניו אבל לא יכול היה שלא להתפעל מהאומץ והכישרון בו הנחה הרוצח את ספינתו.
"הוא טיפש" צייץ מר סלף שהתייצב לצידו, "במסלול הנוכחי הוא לא יגיע קרוב לשולי הטבעת, הוא יתרסק הישר לתוכה."
"אולי נוכל להציל אותו מגורל זה" השיב האוסמאן למראה התמרון המסוכן המאט את ה'שביט', שיביא אותה לטווח תותחים תוך זמן קצר.
---
"התכוננו!" קרא אראיו מעמדתו סמוך לנתיב הכוח הראשי, מוכן לנתק את מחברי החום המובילים אל גוף הספינה.
"הסוללה השמאלית דרוכה ומוכנה" הכריז מר סלף בפני האוסמאן בפעם השנייה מאז ש'הזריחה הנצחית' הגיעה לטווח תותחים.
"ימינה בעדינות" טמיקה כמעט לחש באזני ההגאי שהפנה את ה'שביט' אל שפת הטבעת.
"היא מנסה להקיף!" סלף התריע.
"גלגול!" טמיקה קרא לצוות ואראיו חזר על הפקודה.
"צד שמאל - אש!" האוסמאן נתן את ההוראה ושניה אחרכך הפסולת הקוסמית לשמאל 'הזריחה' הוארה בסגול.
"החזיקו חזק!" אראיו שאג וניתק את ניתוב הכוח מהמפרשים אל מפל הכבידה המחזיק את רגלי המלחים על הסיפון והופך את הספינה לקלה כאבק. ה'שביט' הפכה מעלה נידף לאבן שוקעת והמשקולת המאולתרת הושלכה ימינה מהסיפון והמשיכה במסלול אופקי הרחק ממנה.
"מה הוא עושה?!" האוסמן מלמל לעצמו, צופה בנעשה על סיפון ה'שביט'.
אראיו הפעיל מחדש את מפל הכבידה לפני שהחבל נמתח אבל לאחר שהמשקל יצא מטווח שדה הכבידה. קול רגלי המלחים הדהד בגוף הספינה.
"ישר, ואז 20 מעלות לשמאל" טמיקה הזכיר להגאי רגע לפני שנשמע קול מתיחת החבל.
"הוא יאבד שליטה ויסתחרר אל הסלעים!" סלף קרא בהתרגשות.
תנופת המשקל הגדול בעשרות מונים מהספינה משך את גובה התורן והטה את כל הגוף בזוית חדה. מטח העפרה שהגיע במדויק, החטיא את המפרשים כמו חרב המונפת להוריד את ראשו של יריב מתכופף.
"אני חושש שהוא בשליטה מלאה ויגרום לנו להתרסק אם ננסה לעקוב אחריו." השיב האוסמאן בחוסר אונים.
המלח המשגיח על נקודת הקשירה ב'שביט' חתך את החבל ושחרר את המשקולת, תורן הספינה המשיך בתנועת המחוגה וכל הספינה הסתובבה אתו.
"לא יאומן" הקצינים על סיפון 'הזריחה הנצחית' לחשו יחד, צופים בתדהמה בספינה שלמה מסתובבת כמחוג בשעון. השדרית פספסה במטרים ספורים את הסלעים הצפופים יותר, המסלול לקח אותה אל צידה ההפוך של הטבעת וע"י משיכה חזקה בהגה, התיישרה להפליג הפוך ביחס לאופק המקובל לפני שנעלמה מעבר למסך סלעים וקרח.
'הזריחה' המשיכה במסלול מנמיך עד שצידה התחתון של הטבעת נראה מעל המפרשים, וה'שביט' מנצנצת מעברו השני של ענק הגז, נעזרת בכבידה הגבוהה להאיץ הרחק אל החלל העמוק.
"היא נעלמה." לחש מר סלף.
האוסמאן לא השיב. הוא הורה בשקט לפנות חזרה אל בסיס הצי וירד לחדר הקצינים.
מספר דקות מאוחר יותר סלף מצא אותו ממפה יעדים אפשריים לפי הכיוון הכללי של ה'שביט'.
"הקפטן ידע מה לעשות." אמר בקולו הגבוה.
"אם הוא עדיין בין החיים." השיב האוסמאן.