LONG TIME NO SEE
מה לעשות? ככה זה כשמגננים בגן חדש. הרבה עבודה, נזלת, קקי, פיפי (במקרה הטוב בשירותים, במקרה הַסָבִיר בטיטול, במקרה הפחות טוב... עליי
). לא היה כוח לכלום בחודש האחרון (הראשון ללימודים). הייתי מגיעה הביתה מותשת, מתקלחת, קצת אוכל ולישון. לא רק שלא זכרתי את ההסכמות או את הפורום, אפילו לא זכרתי איפה מונח המחשב שלי
היו לי שבועיים מסריחים בהקשר של ההסכמות. בגלל שלא היה לי כוח לכלום, לא הכנתי מספיק פעילויות לגן (בעיקר רעיונות), הגעתי לגן ועשיתי "חלטורות". כל יום הייתי מגיעה הביתה ושופטת (שופטת?
.... רוצחת) את עצמי ´למה אני לא מגיעה מוכנה... למה אני לא חושבת על פעילויות יום לפני לפחות... וכו´... ניסיתי להזכיר לעצמי שאני עושה כמיטב יכולתי, אבל בתוך תוכי ידעתי שזה לא נכון. אני לא עושה כמיטב יכולתי. אני מחפפת. לא עושה כמיטב יכולתי
מחפפת
שופטת
לא שומרת על טוהר המלה
הסיפור שאינו נגמר... לוּפ. בתחילת השבוע דיברה איתי הבוסית (נורמלית, לשם שינוי
) ואמרה שרצוי שיהיה כך וכך... היא פשוט העירה אותי מהתרדמת שנפלתי לתוכה. היום היה יום כמו שאני אוהבת: מלא פעילויות, רעיונות, ילדים עסוקים... אפילו לא חזרתי צרודה. הם היו כל כך עסוקים, שלא היה לי עם מי לדבר
מה רציתי להגיד? חבר´ה, לא יעזור כלום. עשייה - זה כל הסוד. פשוט וקל. לא?
יה-יה
מה לעשות? ככה זה כשמגננים בגן חדש. הרבה עבודה, נזלת, קקי, פיפי (במקרה הטוב בשירותים, במקרה הַסָבִיר בטיטול, במקרה הפחות טוב... עליי
