LONG TIME NO HEAR...

[N e l l]

LONG TIME NO HEAR...../images/Emo56.gif

חרגתי מהמנהג הקבוע שלי להשאיר הודעה אחת לפחות כל יומיים, אבל הנה, אני חוזרת בכוחות מחודשים, ושלל דילמות באמתחתי. אז ככה...מדובר בזוג נשוי, מזה שנה. שניהם סטודנטים, עם רוטינת חיים עמוסה ולחוצה מאוד. למרות המצב הקיים, הבעל לוחץ בצורה מתונה על אישתו להתחיל ב´ייצור צאצאים´, כי הרי שניהם לא הופכים להיות צעירים עם הזמן, ושניהם חצו כבר את קו ה-30. האישה מתנגדת באופן נחרץ, וטוענת שאין זה העיתוי הנכון, ושעליה לסיים את לימודי התואר השני, ולהתייצב כלכלית לפני שהיא נכנסת לפרוייקט הקמת המשפחה. על הרקע הזה, ישנם וויכוחים ומתיחויות רבים בין השניים. לפני כחודש, הבחורה נכנסה להריון בלתי מתוכנן. שמירת ההריון לא באה בחשבון, מבחינתה, והיא כבר החליטה בלב שלם להפיל את העובר. וכאן השאלה הנשאלת...האם עליה לשתף בכך את בעלה, אשר בוודאות יטיל וטו מוחלט, או לבצע את ההפלה על דעת עצמה, ולשמור את העניין בסוד. מה דעתכם? אגב, קחו בחשבון שבעלה של הבחורה הוא בחור מסורתי, ומבחינתו, עצם המושג ´הפלה´ הוא משהו הגובל בחטא חמור שאין כמותו. אז...מה עושים?

 

[פרוש רשי]

אני חושבת שהיא חייבת לספר

אם לא ללכת ולעשות דבר כזה מאחורי הגב שלו זה יותר גרוע מבגידה, וגם הוא צריך לדעת את זה זה גם ילד פונטנציאלי שלו. היא צריכה לומר לו, ואם באמת הוא יתיל וטו והיא שלמה עם ההפלה אז ללכת ולעשות אותה למרות הוטו, אבל הוא צריך לדעת מזה ושניהם צריכים לשאת בתוצאות של המעשה...

 

[טל קר]

אני מסכימה עם פרוש רשי

שהיא צריכה לספר לו ולקחת אחריות על מעשיה. מצד שני, אין לו זכות להטיל וטו (הוא יכול רק להתנגד בקולי קולות) כי זה הגוף שלה, ולכן ההחלטה האחרונה, וזכות הטלת הוטו, היא שלה. לפי התיאור שלך היא לא מסורתית במידה שלו, וזה בטח גם לא חדש לו שהם לא מסורתיים באותה אדיקות. אז הוא צריך לדעת שזה בא לידי ביטוי בכל מיני תחומים וזה אחד מהם.

 

[סיווקס]

זה הילד שלו בדיוק כמו שהוא שלה

וההחלטה צריכה להיות משותפת. הוא לא יקבע והיא לא יכולה לעשות את זה מאחורי גבו. וזה שיש בניהם רמות "מסורתיות" שונות - סליחה, היא ידעה עם מה היא מתחתנת ולקחה בחשבון שיהיו להם חיכוכים בנושא. זה לא נגדה, אבל היא לא יכולה לברוח מהם כשפתאום לא נוח לה. זה זוגיות זה, לא?! (אני מקווה שאני יתחיל ילדים כבר בגיל שלושים, למרות שנראה לי שלטובת הילד עדיף לפני כן)

 

[voguemaster]

היא יכולה, אבל

היא יכולה לעשות את זה מאחורי גבו, אבל התוצאות יהיו הרות אסון, אם נשפוט לפי הגישה של הבעל לצאצאים. היא יכולה בעיקרון לעשות מה שבא לה, זה הרי הגוף שלה. הבעיה עם הגישה הזו היא שהיא אגוצנטרית ולא מוסרית. אם היא חלק מזוגיות, היא צריכה להתנהג כך, לא ? ההחלטה אמורה להיות משותפת, כי הילד של שניהם, לא רק שלה. לעומת זאת, הבעיתיות היא שהוא גדל אצלה ברחם, ולכן לדעת רוב, זה מקנה לה יותר זכות. לדעתי היא חייבת לספר לו, וכשזה יקרה, ALL HELL WILL BREAK LOOSE.. אם היא לא תספר לו, וזה יוודע אח"כ, עזבו את שלב ה-HELL, זה כלום לעומת מה שיבוא... אלי

 

[רק ללחוץ]

אני לא מאמין

תסלחו לי על הבורות אבל למה התינוק האומלל צריך לשלם על חטאי ההורים שלו? אני יודע טוב מאוד מה זה לגדל ילד, הפרטי שלי בן קצת יותר משלושה חודשים וזו פול טיים ג´וב חבל על הזמן. מצד שני, איך היא יכולה לכת לעשות הפלה בלי להתייעץ עם בעלה??? בשביל מה היא התחתנה איתו??? בשביל כתובה? מה יקרה אם אחרי ההפלה היא לא תוכל יותר ללדת? מה היא תגיד אז לבעלה? עם כל הכבוד ללימודי התואר השני, השכלה זה לא הכל בחיים - חיים זה הכל בחיים (במיוחד חיים חדשים). אני לא רואה קשר בין המסורת למעילה באמונו של הבעל. אם היא היתה החברה הראשונה שלו - נגיד. הם נשואים לא?? גם אם הם יגיעו ביחד להחלטה על הפלה (דבר שאני אישית לא תומך בו) זה עדיף מלהסתיר את זה, לך תדע מתי זה יתפוצץ להם בפנים (ומתישהו זה עלול לקפוץ)

 

[N e l l]

אבהיר לך את המצב...

1. התינוק בטח ובטח שלא צריך להוולד לעולם כאיזה קלף מיקוח של ההורים שלו. נכון. ואני בטוחה שאתה יודע יותר טוב ממני מה זה לגדל ילד, מאחר וטרם התנסיתי בכך. 2. לא פוחדת להתייעץ עם בעלה כי היא חוששת מהתגובה שלו, אותה היא יכולה לחזות מראש - הוא נגד הפלות, והוא יתעקש על שמירת ההריון הזה, כשהאישה בוודאות נגד. למה היא התחתנה איתו? כי היא אוהבת אותו, למיטב ידיעתי. ככל הנראה הם כלל לא דיברו על הנושא הזה כשהם נישאו, והנה, זה עלה באופן כה לא מתוכנן. קורה. 3. אין שום קשר בין המסורת לבין המעילה באימון...היא רוצה לספר לו, פשוט יודעת שתשובתו רק תיצור יותר מתיחות ותחריף את הבעיה. עניין המסורת צויין כך ורק כחיזוק לעובדה, שהבעל נדג הפלות, כי הינו מאמין כי בין היתר זה נוגד את הדת. זה הכל. 4. ו...אם האישה מרגשיה שאינה בשלה עדיין לילד, לא משנה מאילו אילוצים, אז ככל הנראה היא יודעת מה עומד מאחורי ההחלטה הזאת. הרי אמרצ בעצמך שזה חתיכת תיק. ואני בטוחה שעבור האישה זה קשה פי כמה. זו הרי לא החלטה של מה בכך, הם לא שוקלים לקחת כלב הביתה...מדובר בילד. 9 חודשים הריון, שינוי טוטאלי של השיגרה...תשאל את אישתך ותראה מה היא תאמר לך בנושא. לדעתי, דעתה צריכה לקבוע במקרה הזה. אלא אם כן בעלה מתנדב לשאת וללדת את הילד בעצמו... גם אני נגד הסתרת מידע, ובטח משהו מהותי כמו ילד משותף, אבל אילו אלטרנטיבות אתה רואה? לשתף את הבעל ועדיין לעשות את הנראה לך לנכון?

 

[אלדד26]

לדעתי,

על האישה לספר לבעלה על ההריון, ולהחליט בעצמה מה לעשות. אם זה יהיה כל כך משמעותי עד שזה יהרוס את הנישואים, כנראה שהם לא התאימו מלכתחילה. הרבה אנשים אמרו פה ש"הם ידעו עם מה הם מתחתנים". לפעמים לא עושים את השיקולים עד הסוף; לפעמים הרציונל קצת נדחק הצידה; לפעמים מתעלמים מכל מיני דברים שמתנוססים אל מול עינינו, ואז אח"כ מגיעים בדיוק המצבים האלו. הבעל צריך להבין שהיא לא מוכנה לילד עכשיו. אי אפשר לכפות עליה דבר כזה, ומעבר לכך - זה גופה ורק היא תחליט אם לעשות את הילד או לא לעשות את הילד. הבעל יכול לעשות שמיניות באוויר. מי שיסבול מההחלטה תהיה היא, ואין שום סיבה בעולם שהילד ייוולד לאמא שלא ממש רצתה אותו. עם זאת, אני נגד הסתרת מידע, ולכן אני חושב שעל האישה לספר לגבר על הריונה, ולומר לה שהיא נחושה לבצע הפלה, ושזה בכלל לא עומד לדיון. היא צריכה להיות החלטית ולהבהיר את הנקודה מההתחלה. אולי ככה יימנע חיכוך גדול יותר. בבוא היום הם יחליטו להביא ילד, ושניהם יהיו שלמים עם ההחלטה. אבל היום, אם היא לא מוכנה לילד, אז אין שום סיבה בעולם שהילד ייוולד לעולם.

 

[רק ללחוץ]

זה בראש שלך וזה רק נדמה לך

אם היא לא תספר לבעלה היא לעולם לא תדע את תגובתו האמיתית. זה שהיא מניחה/"יודעת" וכדומה זה לא ממש נכון. אדם יכול לדעת רק מה הולך אצלו בראש (וגם זה לא תמיד ברור לו עצמו - מנסיון). זה שהיא מניחה שבגלל שהוא מסורתי הוא לא יהיה מוכן לדבר על שום דבר חוץ מאשר ללדת את הילד רק מכניס אותה למבוי סתום - הרי היא כבר יודעת את התשובה לא?? נישואין וקשר זה שני דברים שמבוססים על תקשורת ועל אמון. אם אין תקשורת אז אפשר לסגור את הבסטה כמו שאומרים. ללא ספק דברים אמורים במצב כל כך עדין ורגיש (ואם קיבלת את התחושה שאני לא רגיש צר לי). האלטרנטיבה היחידה שאני רואה זה לשתף את הבעל, ותסלחנה לי מראש כל הפמיניסטיות - הילד הזה הוא גם שלו, אני אחזור על זה שוב הילד הזה הוא גם שלו. אני לא יכול לתאר לעצמי איזה עלבון זה יהיה בשבילו אם הוא יום אחד יגלה שהיה לו ילד (ואת לא מסוגלת להאמין מתי ואיך דברים כאלו יוצאים). לדעתי זה יהיה סוף הנישואין שלהם (ואני לא מאשים אותו) לדעתי, במצב הנוכחי אם הייתי הבעל והייתי מגלה בדיעבד שאישתי עשתה הפלה ללא ידעתי לתינוק שלי - מאותה שניה הייתי עוזב אותה ומגיש מיד תביעת גירושין. אני לא חושב שאני צר אופק, אני חושב שפשוט יש דברים שברגע שאתה מתחיל להתלבט בהם כל כך אתה כורת את הגזע של קיומך. לגבי עניין הבשלות, יקירתי המציאו כבר את הקונדום, את הגלולה, את ההתקן התוך רחמי ועוד כמה אביזרים. מי שלא אחראי (במיוחד כשהוא מקיים יחסים ולא מעוניין בילד) חייב לשאת בתוצאות. צר לי על הילד שכנראה יחיה כאות קין לאשמת הוריו אבל החברה שלך רק מחריפה את המצב בזה שהיא ממשיכה להריץ תרחישים בראש במקום לתפוס את בעלה לשיחה של אחד על אחד. אם היא אכן אוהבת אותו היא צריכה להיות לפחות הוגנת כלפיו. לגבי מה שאלדד אמר (לדבר איתו ולתת לה זכות וטו), נראה לי לא ישים מכיוון שפור גוד סייק זה החלטה משותפת. צר לי שאני בתור גבר לא מסוגל להרות ושעל אישתי "מוטל" העול של ל"סחוב" את העולל במשך 9 חודשים שאינם קלים - אני לא יכול לעשות שום דבר מעבר להציע את עזרתי בכל דבר ועניין (כולל עכשיו אחרי שהילד נולד). זה את מתבצרת בעמדה של להמשיך לבשל את זה בבטן רק פוגע בך (או בה) יותר ויותר.

 

[אלדד26]

החלטה משותפת? עד גבול מסוים בלבד.

אין שום מקרה שאני יכול להעלות על דעתי, שבו אחד הצדדים (לא משנה אם זו האישה או זה הגבר) אינו מעוניין בילד, ובכל זאת הילד ייוולד. נכון. יש אמצעי מניעה. אנשים שאינם מעוניינים בילד צריכים להשתמש באמצעים אלו. אבל איזה מין חיים יהיו לילד שאבא שלו לא רצה אותו, או שאמא שלו לא הייתה מוכנה לקראתו? אנשים חיים את החיים שלהם ומנסים לבנות לעצמם תוכניות מסוימות. אם אותה חברה של נל רצתה לעשות דברים מסוימים עם חייה, סביר להניח שתוכניותיה ישתנו אם תלד את הילד. לכל הפחות, התוכניות האלו יידחו. ואולי היא לא רוצה לדחות אותן? אולי היא רוצה לעשות אותן לפני שהיא מביאה ילדים? אולי היא לא מספיק בוגרת כדי לשאת בנטל העצום הזה, שאותו אתה ודאי מכיר? איך אתה יכול לבוא ולכפות על אדם ללדת ילד שהוא לא רוצה? ועוד לא התחלתי בכלל לדבר על הילד המסכן שיידע במוקדם או במאוחר שאמא לא רצתה שהוא ייוולד בכלל. תחשוב עליו. אז אני עדיין איתן בדעתי - לא רק לאישה, לכל אחד מהצדדים יש זכות וטו במקרה של הריון. אבל אם לגבר יש, אז על אחת כמה וכמה לאישה יש את הזכות הזו. ההחלטה המשותפת צריכה להיות על *הבאת* ילדים לעולם. אם אחד הצדדים לא מעוניין, לצד השני אין שום זכות בעולם לכפות עליו.

 

[רק ללחוץ]

מה פתאום לכפות??

מי דיבר על לכפות? כל מה שאמרתי, אם לתמצת זה שהיא צריכה לדבר עם בעלה ולהגיע להחלטה משותפת. זה שהיא מסתירה את זה זה מה שמפריע לי.

 

[אלדד26]

אוקיי, ו -

נניח והוא לא מוכן בשום פנים ואופן שהיא תפיל. אז מה? אז אין החלטה משותפת. היא נחושה שלא ללדת, הוא נחוש שלא להסכים להפלה. ואז?

 

[רק ללחוץ]

אין לי מושג

אין לי מושג מה הם יעשו עם הם יקלעו למבוי סתום, אני לא נביא. הם יצטרכו להגיע לפשרה. עצם ההנחה זה מה שדופק את כל העניין. אני אתן לך דוגמא, לפני מספר שנים, הכרתי מישהי בצ´אטים והתאהבתי בה קשות. היינו חברים במשך חודשים בערך, ואז היא זרקה אותי. נשברתי לחלוטין ועשיתי כל מיני דברים (כולל להשפיל את עצמי קשות) רק כדי לנסות לקלוע לטעמה ולשכנע אותה לקחת אותי חזרה. כמה שנים אחרי זה דיברנו, ואתה יודע מה היא אמרה לי? שמע, פשוט לא ידעתי איך לאכול את תשומת הלב שלך ולא הייתי בשלה ליחסים אז. אם הייתי מעיז ושואל היו נחסכות לי איזה שנתים של יסורים קשים. אתה פשוט לא מסוגל לדעת מה הולך לצד השני בראש עד שאתה לא שואל. מספיק עם הנחות, הנחות זה במכירה סוף עונה, לא ביחסים.

 

[אלדד26]

איש יקר

יש הבדל בין הנחה משערת לבין הנחה מבוססת. אתה באמת מאמין שאדם מסורתי שישמע שאשתו בהריון ולא מוכנה לילד יהיה באמת מוכן להפלה?! אתה מדבר על אנשים בעלי דעות חשוכות (כן, חשוכות!) שחושבים שמדובר ברצח ולא אכפת להם בכלל מזכותה של האישה בעניין. לא מדובר בהנחה... מדובר בידיעה ברורה שהוא יתנגד בתוקף.

 

[רק ללחוץ]

זה עדיין לא מצדיק את העניין

או במילים אחרות, זה שאתה מניח שבנאדם מסורתי הוא בעל דעות חשוכות (בניגוד אליך - כליל הנאורות) מראה שאתה נגוע באותה המחלה שאתה מטיף נגדה. אין לי עניין להכנס איתך לויכוח, זה מיותר, את דעתי אמרתי.

 

[אלדד26]

הבהרה

לא טענתי שאני כליל הנאורות. אני גם לא אתיימר להגדיר נאורות. אבל כן. אדם שקובע שלאישה אין זכות על גופה, ואין לה זכות לקבוע, חד משמעית, האם תלד או לא תלד, הוא אדם שיש לו דעות חשוכות. אבל בכל מקרה, לא בזאת עסקינן. לא הגבת ל*עובדה* שאדם מסורתי יסרב בתוקף לתמוך בהפלה. לא מדובר בהנחה, מדובר בידיעה ברורה. או שאתה חולק עליי גם כאן וחושב שאדם מסורתי ישקול הפלה? אם לא מדובר בפיקוח נפש, אין סיכוי שיסכים. ולכן אני אומר, שתספר לו, ושתלך ותעשה מה שהיא רוצה בנידון. אם היא לא רוצה בילד, אין שום סיבה שתביא אותו לעולם, ובעלה יכול לעשות שמיניות באוויר, זו לא ההחלטה שלו. זו *גם* ההחלטה שלו, אבל כמו שאמרתי קודם, אם אחד הצדדים לא רוצה את הילד, אז אין סיבה להביא אותו לעולם.

 

[רק ללחוץ]

אתה פשוט מתעקש לפספס את הנקודה

אם היא רוצה לעשות הפלה, שתעשה - אני בטח לא אקבע לה. מה שאני פשוט לא מצליח להבין זה איך היא מסוגלת למעול באמון של בעלה. תקרא לי מיושן, תקרא לי בוק. לא נקלט אצלי איך אישה נשואה לא משתפת את בעלה בהחלטה כל כך גורלית. זה שאתה ממשיך לטעון שהיא "יודעת" שהוא יתנגד זה פשוט לעג לאינטלגנציה שלי. כבר ראיתי איך אנשים, שאינם מאורות הגולה התנהגו בהבנה וב"הגיון" כשדברים הין בעלי משמעות כל כך עמוקה. התמיכה הבלתי מסוייגת שלך ברעיון ההסתרה, זה בדיוק מה ששובר אותי. זכותך להיות גזען (אם אתה כל כך חפץ בכך) וזכותך ל"הניח" שמכיוון שהוא מסורתי הוא יעשה אלף ולא בית. ה"תירוץ" הזה פשוט לא נשמע לי בעל תוקף זה הכל. אלדד, הלוואי שלא תגיע אף פעם למקום הזה שאתה מטיף לו בכזו צדקנות. אין לך מושג ירוק מה זה ילד. אתה בכלל לא מבין במה מדובר. הריון זו תקופה שגם ככה היא קשה מצד אחד אבל מצד שני האישה לא מפסיקה לחיות, נקודה. זה אולי יותר קשה אבל לא בלתי אפשרי. זוגתי שתחיה כשהיתה בהריון עבדה עד חודש חמישי (אז פיטרו אותה) ואחרי זה דאגה לסידורים בבית עד הרגע האחרון. אם אני הייתי עומד במצב הזה הייתי מתגרש ממנה באותה שניה שבה היה נודע לי על זה - ותסלח לי שאני עושה "הנחה" שהיא צינית לפחות כמו ההנחה שלך - אם בעלה יגלה שאישתו היתה בהריון, ממנו, והפילה כי "זה לא היה לה נוח באותו רגע" וחמור מזה לא ספרה לו, אני בתור מסורתי (פשוט בא לי להקיא מהגזענות הזו) הייתי דוקר אותה למוות - אז מה עדיף? מריבה משפחתית שאולי תסתיים בגירושין? או רצח כפול??

 

[אלדד26]

אוהו, כמה שאתה מפספס.

אני מטיף כבר ימים ושבועות לשיתוף מלא של מידע. לא תמצא מקום אחד שאמרתי שעליה להסתיר ממנו את ההריון. היא חייבת לספר לו. אבל היא גם צריכה להיות מוכנה למצב שהוא יתנגד לזה בכל תוקף (ויש סיכוי של כמעט 100% שהוא יתנגד לזה בכל תוקף), ואם היא באמת לא רוצה את הילד היא צריכה להיות מסוגלת ומוכנה לעמוד על שלה. כל טיעוני כנגדך היה שאין פה שום סיכוי להסכמה (כי כאמור, הוא לא יסכים להפלה והיא רוצה להפיל), ולכן - למרות שהאישה חייבת לספר - היא צריכה ללכת עד הסוף עם החלטתה, ולא להביא לעולם ילד שהיא לא רוצה. זה כל מה שאמרתי. ועכשיו אפרט קצת לגבי עמדתי ואת התייחסותי לדבריך. גזענות היא הכללה של צורת התנהגות/אופי/תכונות מסוימות על קבוצה מסוימת, על פי מאפיין מסוים שאינו קשור לאותן התנהגויות. למשל, אם אומר שרומנים הם גנבים ופרסים הם קמצנים, זו תהיה גזענות. אם אומר שאנשים מסורתיים הם טיפשים זו תהיה גזענות. אבל אנשים מסורתיים מאמינים בסט חוקים מסוים. זה מה שמגדיר אותם. אני יכול להסכים עם החוקים הללו או לא להסכים איתם. אבל אדם המגדיר את עצמו כמסורתי פועל לפי סט חוקים מסוים. סט החוקים הזה מכיל גם חוק כזה, שאומר שאסור להפיל ילד אלא אם כן מדובר בפיקוח נפש. מכיוון שהאישה בסה"כ רוצה ללמוד לתואר שני או לטוס לחו"ל, אז זה לא פיקוח נפש. מבחינת הדת, האישה עכשיו צריכה לוותר על תוכניותיה ולגדל את הילד. אז קודם כל, אני אודה לך אם לא תקרא לי גזען. אני מקווה שההסבר שלי לא מעליב את האינטליגנציה שלך. אתה בהחלט מידרדר לפסים אישיים שלא מתאימים לי ואין לי כוונה לשתף איתם פעולה. שוב אני אומר, למען הסר כל ספק: אני חושב שעל האישה לספר לבעלה על ההריון, ואני חושב שעל האישה להפיל בכל מקרה, אם היא לא רוצה את הילד. זה שהבעל מסורתי לא אומר שהיא צריכה להקריב את מימושה העצמי על מזבח גידול הילדים. הוא ידע עם מי הוא התחתן, והוא אחראי להריון הבלתי רצוי בדיוק כמוה. נכון, אתה צודק, אין לי מושג ירוק מה זה ילד. אתה כן יודע. ואתה יודע שילד זה פול-טיים-ג´וב, ושזה לא צעצוע שאפשר לומר "טוב, נו, אז נעשה ילד". אם האישה לא מוכנה לילד נפשית, או שיש לה תוכניות אחרות, אז היא לא צריכה להביא ילד לעולם! וזה שבעלה לא רוצה שהיא תפיל זו הבעיה שלו! על טענתך המגוחכת לגבי הרצח הכפול אין לי שום כוונה להגיב, כי היא לא רלוונטית לדיון. אל תעליב את האינטליגנציה שלי בדגים מלוחים אדומים. יש לי הרגשה שאחוז המתנגדים להפלות בקרב המסורתיים יהיה מעט גבוה מאחוז הרוצחים בקרב המסורתיים.

 

[רק ללחוץ]

אלדד היקר

הגענו להסכמה (פחות או יותר). אני שובר החוצה מהדיון הזה. קצת נשבר לי לקרוא את אותם הטיעונים השחוקים פעם אחר פעם. לא הצלחת לשכנע אותי שההחלטה צריכה להיות של האישה בלבד (מה לעשות כשנשואים יש להחלטה משותפת הרבה יותר כח). זה לא יהיה הילד הבלתי רצוי הראשון שיוקרב על מזבח הנהנתנות והמניעים האישים של הוריו - לצערנו. אתה יודע שבאה"ב יש זוגות שמודיעים בריש גלי שאינם חפצים בילדים? - אתה יודע שהם גם נוקטים צעדים מתאימים כדי שלא יהיו "תקלות" מעין אילו? לגבי עניין המסורתי, אני לא מגדיר את עצמי כמסורתי אלא כחילוני אבל יש במשפחתי (המורחבת) לא מעט משפחות חרדיות (מאה שערים, בני ברק, אשדוד - יו ניימ איט). יצא לי לא פעם להפגש ולדבר עם החברה האלא ואתה יודע מה יש בהם כאלו שהם הרבה יותר פתוחים לשמוע מהרבה חילונים ו/או מסורתיים שאני מכיר. אני לא מתכוון לעשות שום הכללה אלא רק לתת דוגמא. אתה לא יכול לשפוט אדם עד שתגיע למקומו. אם אני זוכר את ההודעה הראשונה, שני בני הזוג הם סטודנטים -> כנראה שגם ראשו של הבעל מונח על כתפיו -> יש עם מי לדבר. זה הרי לא עניני בסופו של דבר הם האישה תעשה הפלה או לא, זה גם לא עניני עם היא תספר לבעלה או לא. ניסיתי למשוך את זה לקיצוניות כדי לתת לך ראיה מה לדעתי יכול לקרות - אתה לא חייב לקבל את זה. שיהיה לך יום טוב

 

[אלדד26]

אז תגובה אחרונה, אם לא תרצה להמשיך

אם טיעוניי שחוקים, אז ודאי שטיעוניך (רצח כפול ושות´) מוצלחים מאוד. ילד שעדיין לא נולד אינו "מוקרב" על "מזבח הנהנתנות והמניעים האישיים". כן, בפירוש לדעתי יש עדיפות לתוכניות של ההורים. ילד שנולד להורים שלא ממש רצו בו יסבול כל חייו. לא טענתי לרגע שאנשים מסורתיים הם טיפשים או שאין עם מי לדבר - אבל לא תשכנע אותם במקרה הספציפי הזה, שכדאי וצריך לעשות הפלה. אתה בעצמך לא מסכים, אז שמסורתי/חרדי יסכים? נכון - להחלטה משותפת יש הרבה יותר כח. אבל אני חושב שאם היא חיובית, אז היא צריכה לבוא משניהם. אם אחד הצדדים לא מעוניין בילד מסיבות כלשהן, וזה לא משנה אם זה הגבר או האישה - אז הילד לא צריך להיוולד, נקודה. זו דעתי האישית, אני מדגיש. לגבי הזוגות בארה"ב, סבבה. זה לא רק בארה"ב, אני מניח שגם בישראל יש זוגות שלא חפצים בילדים, אם באורח זמני או קבוע. אז יש אמצעי מניעה. הידעת שאמצעי המניעה אינם עוזרים תמיד? בשביל זה יש הפלה.