אוי איך אפשר להשוות את הרד הוט לאבריל?!? היא שרה פופ רוק כזה מעפן! אני כול כך שונאת אותה אולי בגלל שבן מודי הגיטריסט של אוונסנס עזב את הלהקה והתחיל לעבוד עם אבריל...
כנראה שהפרחות שיאהבו את רד הוט צ'ילי פפרס רק יתעצמו ויאהבו יותר ויותר את הלהקה... זה פשוט לא מתאים לה... לא מתאים, אני זוכר להקה של גברים... של חוליגנים מופרעים... אוי, אני נכנס לדיכאון...
זה פשוט לא ברור לי... חוץ מUniversally Speaking שפילו הוא לא מתקרב לפופ אבל נגיד ש... וThe Zephyr Song אני לא רואה ולא שומע שם פופ! רוק קלאסי ביותר מדי כמויות בלי שום זכר לפאנק, אולי! אבל פופ!?! איפה?!?! ושיר הנושא BY THE WAY בכלל לא מתקרב אפילו לפופ, זה אשכרה בסגנון הישן מה כולם רוצים?!
by the way-שעל זה אי אפשר להתווכח בכלל! minor thing-שעל זה רצוי לא להתווכח! can't stop-על זה אפשר כבר להתווכח-אבל עיקרון זה רוק! לכל השאר יש נטייה ענקית לפופ טהור!
אפשר לכנות את המוזיקה שלהם איך שרוצים. מצידי שגם יקראו לה מזרחית (טוב...לא להגזים!), אבל זה בסדר שלהקה משנה קצת סגנון, ואני עדיין אוהבת את זה גם אם יקראו לזה פופ.
נכון רד הוט השתנו.. אבל אולי ביי דה וואי הוא אלבום בסגנון יותר פופי אבל זה לא אומר שהוא לא אלבום טוב... לדעתי רד הוט עדיין להקה מעולה...והם עדיין הלהקה היחידה בעולם שעדיין יודעת לעשות מוסיקה... מאז שהתחלתי לשמוע רד הוט כל השירים בעולם נשמעים לי אותו דבר.. ואני התחלתי לשמוע אותם מהתקופה של קליפורניקיישן... עכשיו אני בדיוק שומעת את אפליפט..ולפני זה שמעתי את ביי דה וואי ודוגרי אני אוהבת את שני האלבומים בדיוק באותה מידה... וזה אחד הדברים שאני הכי אוהבת אצלם.. שהם עושים מוזיקה לפי מה שהם מרגישים ולפי מה שבראש שלהם... ולא עושים מה שהמעריצים שלהם מעדיפים כי אם הם היו עושים מוסיקה לפי ראש של אנשים אחרים אז שלא יעשו מוסיקה בכלל... זהו סיימתי את טיעוניי.... וסתם בלי קשר:למי שיש את האלבום של ההופעה החדש.. כמה הוא עלה לכם?