Let Me Get You More Cokeאו:הן אפשר?

[Lear22]

Let Me Get You More Cokeאו:הן אפשר?

החיים בניכר הם לא עסק קל. בכל זאת. אין את אמא שתעביר את הכביסה למייבש, או את הפלאפון עם אלפי הסמס. החורף מתחיל באמצע ספטמבר ואיפה ההמבורגר של הבראסרי באחת בלילה כשצריך אותו. ועדיין, צריך להתמודד. אם לא ספגטי בפרונטו אז אולי צ'יקן פרמזן ברובי טיוזדי. אולי לא מולים מרנייר בקופי בר, אבל אולי פופוקרן שרימפס ברד לובסטר. ואם לא כוס דיאט קולה בעשרה שקלים בכל מקום בעיר, אז רי-פיל אינסופי בכל מקום. רי-פיל (Refill) הוא מושג המפתח של ענף מסעדנות הרשת בארצות הברית של אמריקה. לא תספיק לסיים את הכוס של האייס טי (סוויט, נו אייס) וישר יגיע הסרבר (אין פה מלצרים) שיניח כוס חדשה מולך. מילא במקדונלדס או וונדיז, אבל מושג הריפיל הוא בסיסי בכל מקום שמכבד את עצמו. אז חשבתי לעצמי. פה זה יכול לקרות? הם יגיע יום שבו נשב לארוחת צהריים בפסטיס ונשתה ככל אוות נפשנו דיאט ספרייט, או שסתם באיזה ג'אנק פוד של צ'יפס וקולה במקדונדס נוכל לקום בעצמנו ולמלא את השתיה? או שלא. כולם אומרים שאי אפשר. שישראלים הם יותר מידי גרידים בכל דבר. והפראייר הראשון שישים מכונת שתיה פתוחה ישלם את כל הרווחים שלו לקוקה קולה. אבל אולי כן אפשרי. אולי התבגרנו, ואולי זה כבר לא ביג דיל. אולי אנחנו צרכנים מספיק נבונים בשביל להבין שזה בא לטובתנו, ולדעת לנצל את זה כמו שצריך. בלי לנצל את זה. אז מה דעתכם? יגיע היום שבו נקבל את הכוס הריקה ונמלא אותה פעם אחת בדיאט קולה, פעם שניה בספרייט ובשלישית אולי לימונדה. או שאנחנו עדיין לא במקום הזה. אז נכון, זו לא ביקורת על דאדה, או על עוד ארוחת צהריים מדהימה בוינס ותמר. אבל כרגע ההיילייט של השבוע הוא הסלט בר ברובי טיוזדי. סלט בר. אול יו כן איט פור ג'אסט 4.99 ומתי נהיה שם?

 

[Forum User]

איפה אתה יושב שאלו האופציות שלך?

4 שנים גרתי בניכר האמריקאי ורגלי לא דרכה ברובי טיוזדי, ברד לובסטר או ב-TGIF... salad bar אמריקאי זה עונש על מעשים רעים במיוחד, ו-free refill של סודה דלוחה ועמוסת סוכר זה קונספט שמייצר אומה של אנשים עם משקל עודף.

 

[lady_anne]

לא בהכרח, שהרי יש גם דייאט קולה

ועד כמה שהמשקה הזה נראה אולי סר טעם בעיני אנשי היין והעפיצות, יש מי שבוחרים בו ללוות את ארוחותיהם והדבר אינו מעיד עליהם במאומה. לדעתי יש תקווה לסועד הישראלי ויש בהחלט מקום להכניס את נוהג ה-refill גם בארץ. בהתחלה ייתכנו הפסדים בגלל האושר הרב ("קולה בחינם שולתתת!!!11"), אבל אחר כך אנשים יתפכחו ויתרגלו שכמו שלא צריך להחנק עם בר סלטים חינמי ושווה להשאיר מקום למנות העיקריות - ככה אין סיבה להיחנק עם קולה ותוססים אחרים. כמו שהפסקנו לגנוב ברזים בטורקיה כך אולי גם נלמד לשתות קולה במשורה כמו האמריקנים. מאידך, אולי אפשר לחתור לכך שבמקום refill תוסס פשוט יעמידו בכל מקום מתקני מים מינרלים לנוחות הסועדים? או שאלה חלומות באספמיה..

 

[Forum User]

נכון, לא בהכרח (אבל די בטוח...)

כדי "ללוות ארוחה" מספיקה בד"כ כוס אחת. יותר מזה זה כבר להטביע... מכיוון שהאמריקאים מגישים את הסודות שלהם עם ה-מ-ו-ן קרח, נותר מצב בו רק חצי מהכוס מכילה את המשקה, ולכן הגיוני למלאה מחדש פה ושם. ברוב המסעדות בארץ כשאתה מזמין משקה קל אתה מקבל פחית או בקבוק, והכמות מדודה. במקומות המוזגים משקאות קלים מברז או מקנקלים, יש המבקשים את המשקה "בלי קרח" ואח"כ מזמינים "כוס עם קרח"... בארקפה יש "ברזיות" לנוחות הסועדים. במסעדות הטובות יותר בעיר, כשמבקשים מי ברז מקבלים מסוננים או אפילו מינרליים ממתקן. בר סלטים "חינמי" הוא רעיון שמיושם גם בארצנו הקטנטונת, פשוט קוראים לו בשם אחר: בופה

אבל באמת, בוויט הול ניסו פעם בר סלטים (אולי עוד יש? שנים שלא ביקרתי שם), בפסטלינה המיתולוגית היה אנטיפסטי במילוי חוזר, ובטח יש עוד דוגמאות. לפעמים זה מצליח, לפעמים לא. אישית אני לא אוהבת את הצורך לקום ולשרת את עצמי במסעדה. יש בזה משהו המוני ומנג'ס. אני באה למסעדה כדי שהמטבח יוציא לי את הסלט האולטימטיבי קום-איל-פו ולא בשביל שאצטרך לערבב ולתבל לעצמי - את זה יש לי בבית, thank you very much.

 

[lady_anne]

מן הסתם את צודקת, אבל לפעמים

במקום להתייבש בהמתנה למלצרים עד שיואילו ויביאו את כוס המים הקרים שהוזמנה (ואיכשהוא הפריט הזה תמיד נשמט מזכרונם) - יכול להיות נחמד אם תעמוד לרשותנו האופציה לקום ולמלא את הכוס במים בעצמנו, בלי לעשות חישוב בסגנון "ממילא עד שיביאו מים אני אתייבש, אז אולי כדאי להזמין כבר קולה".

 

[Forum User]

דווקא פה הסטנדרט האמריקאי ../images/Emo47.gif

לפחות זה ששלט לפני עשור לערך: יחד עם התפריטים מוגשים לשולחן קנקן או כוסות מים, ולפעמים גם לחם וחמאה/שמן זית.

 

[meravbr]

את זוכרת שאמרתי,

זה השתנה בזמן האחרון, ישבנו בטיול האחרון בלא מעט מקומות (אפלביז, אונו ואחרים), קיבלנו מים רק לפי בקשה

 

[Forum User]

אני עדיין מחכה לדיווח שלך משם...

 

[ננה f]

טעית בכתובת יקירתי

ליר הוא גסטרונום מופלג ואגדי, המטביע המקורי של מטבע הלשון האלמותי קב"א, צעיר אבל מוכשר, ובד"כ מאוד מאותגר קולינרית. במקרה דנן משתעשע בהגיגים לגיטימיים יותר או פחות, אחרי הכל אמריקה של היוםיום, בעיקר במחוזות בהם הוא מסתובב הינה משהו מנוון מוחית ואולי גם חיכית (חיך). (לירצ'וק יותר מדי קולה ואורגזמות אמיתיות מוחקות לך ת'מוח, לפחות זמנית so...watch it)-))

 

[Forum User]

I stand corrected

יחד עם זאת עדיין סקרנית באשר למיקום (לא חייבים נ.צ.), כי אנחנו אכלנו די טוב באמריקה של היוםיום (במחוזות בהם הסתובבנו, ניו יורק וניו אינגלנד).

 

[Forum User]

עיקר שכחתי

לינק שימושי for those who live to eat!

 

[הילה_והגבר]

גם אני חשבתי על הנושא...

היינו בארה"ב לפני כחודש, אכלנו במגוון מקומות, אף אחד מהם לא בגדר מסעדת יוקרה אבל גם אף אחד לא רשת עממית עם מנות מטוגנות וענקיות. מסעדות של אמצע הדרך, בין סינית עממית ומקסימה וכלה במסעדות של 200-300ש"ח לזוג. ובכל מקום שכזה, ריפיל אוטומטי למשקאות היה בגדר ברכה (שלו-קולה או לימונדה, שלי אייס טי לא ממותק). ברוב המקרים לא שתינו יותר מ-2-3 כוסות, אבל בפעמים הבודדות שכן, זה היה מתוך צורך אמיתי וזה היה נחמד להרגיש הבנה ויחס מצד המלצרים בלי להרגיש שמוציאים המון כסף בנושא. בתור מי שאוהבת לשתות עם האוכל, ולא רק יין, אני מוכנה לשלם מעט יותר על משקה ולקבל אופציית ריפיל.

 

[בולרו2]

אולי זו הזדמנות לדו"ח מנהטן

סולד מרעיון המילוי החוזר, המשקאות האלה הם רעל. חודש שעבר, שבועיים של מסעדות, אתרים וכתובות אפשר למצוא ברשת.. chowound ד"א הוא פורום חביב, כנ"ל menupages.com.. Vatan - הודית מקסימה, מעוצבת מיוחד, ארוחה חוויתית, ניתן לשבת על במות מוגבהות, להוריד נעליים ולהתרווח על הכריות. 23 דולר למעין תפריט טאלי "ריפילי" שכזה ( צמחוני בלבד ), הודי טעים ולא מתחכם. יתרון נוסף - קרוב לקלובטיין, חנות תבלינים מעניינת ביותר. Mary's Fish Camp - בוילג', יופי של אווירה כמיטב מסורת המסעדות באיזור, מאכלי ים טובים מאוד, נראה שהם יודעים מה הם עושים עם דגים, פתוחה לדעתי רק בצהריים. מנות שנעות בין 5 ל 20, תלוי אם ראשונות או עיקריות ( אף על פי שהתפריט לא ממש עושה הפרדה.. ). "מרק צ'אודר" חריף בסגנון ויאטנמי היה יופי, דג שקצת מזכיר באס עם ירקות קלויים היה מצויין, אם כי מתומחר יקר באיזור 23$ ( מנות הים כולן, מבוססות על מה שהיה כנראה בשוק, תומחרו יקר .. ), קינוח של פודינג לימון מאודה היה מדהים ( 7$ ), לא הסכימו למסור מתכון

השאר אכלו ממיטב מנות הים ( שרימפס, לובסטר.. ) ונהנו ביותר. Le Monde - צרפתית באיזור של אוניברסיטת קולומביה, מסוג המסעדות המנהטניות האלה ששוות באווירה, פלצניות ובינוניות מאוד באוכל. כל המנות היו סטנדרטיות, לא מפילות ובעישר לא שוות איזכור. Grand Sechuan - נדגמו שני סניפים, יופי של אוכל סיני ובמחירים סבירים ( אף על פי שיקר יותר מהסיניות העממיות באיזור קאנאל ). ראויים לציון מנות הברווז המעושן ומנות החזיר. Gennaro - איטלקית שכונתית באיזור Upper West , אוכל נהדר, מלצרים מצחיקים (לפחות חלקם). נדגמו פולנטה רווית גבינה, עם עגבניות טריות\מיובשות, פטריות ( פורציני? ) ופרושוטו, נהדר ובעלות של כ 8$ . למנה עיקרית פסטה עם דג חרב, מנה טובה בעלות של כ 13$ . לקינוח פירות יער עם חומץ בלסמי וגלידת וניל, לא רע אך קצת יקר ( 8$ ). מומלץ ביותר, לא זוכר מה אחרים אכלו, חבורה של סוציומטים שלא מצטיינים בתחום ה sharing . Bali Nush - אינדונזית, טובה אך לא מפילה מהכיסא וגם לא חריפה מספיק לדעתי. נדגם "שולחן אורז" בעלות של כ 20$ לראש. Kat's Deli - מה אומר ומה אגיד. פסטרמה להמונים, טעים, יקר יחסית לסנדוויץ ובעיקר שווה לחוויה. סבתא מכינה כבד קצוץ טוב בהרבה, ד"א. Kee's Chocolate Factory - שוקולטיירית חביבה מאוד, שוקולדים מיוחדים באיזור הווילג'. נדגמו שוקולד עם קרם ברולה ( שווה ביותר ) ועוד כמה במילוי גנאשים למיניהם, טעים ביותר אך המחיר גבוה כמובן ( שווה לעבוד בתחום ) - 10$ לשש חתיכות. Tomoe - יפנית טובה מאוד, הכל היה נהדר והמחיר די שפוי ד"א. סושי טעים מאוד, קומבינציה יומית טובה של סושי, יקיטורי ועוד כמה הפתעות ב 18$ , "בטן טונה" טרייה ב 8$ ומנת סרטנים רכי שריון ב 12$ , כולם לעילא. שווה מאוד. Lupa - תמודה ל Tomoe, כל ניו-יורק מתלהבת וכנראה שבצדק. המרפסת בחוץ הייתה פתוחה, כוס יין ומבחר מנות אנטיפסטי למיניהן מהראשונות היו בהחלט טובות.. Bouley - עסקית הצהריים הייתה נהדרת, המחיר היה גבוה אך שווה, לפחות לי. 45$ לפרי-פיקס, מנות הדג היו משובחות ביותר.. יחד עם שירות ומס, בהחלט מחיר מכובד. BB King's Bar - הביקור היה כדי לצפות בהופעה, אך המקום מחייב להגיע לפני ולהזמין במינימום 10$, קצת מרגיז. לא שווה להגיע בשביל האוכל, אף על פי שנראה שאנשים נהנים מכמה מנות מ"המטבח הדרומי", כמו צלעות חזרזיר מעושנות. נעשה מזיכרון, מקווה שלא התבלבלתי או שכחתי משהו..

 

[ננה f]

וואו. שאפו על הזכרון

וכמובן על ההשקעה. בולרו2 במובן של ראבל3 ו-4העונות?

 

[בולרו2]

בענייני אוכל

אני לא שוכח ולא סולח

יש זיכרון חזק לתחומים שאוהב, בתאריכים הסטוריים, לדוגמא, זה לא אותו דבר .. לגבי שם המשתמש, 2 זה מחווה ל R2D2 .

 

[ננה f]

חןחן../images/Emo13.gif

אבוי למסעדן שיאכזב אותך אם כך.

 

[meravbr]

תודה ../images/Emo45.gif

אני גם צריכה עוד לכתוב את הדיווח שלי (בעיקר מנהטן אבל לא רק), חוסר זמן...

 

[Forum User]

סחתיין ו../images/Emo51.gif

 

[שירלי של 4]

הרי-פיל קיים בחלק מסניפי בורגראנץ'

והם הולכים ומוסיפים סניפים לענין כך שכנראה יצא להם משתלם...

 

[גסטרו]

הי! כמה ממתקים קבלת אתמול ?

בארץ יש מילוי חופשי במסעדה של איקאה , הם לא הפסיקו אבל עברו לספק אחר פפסי, במקום קוקה קולה. מענין לברר אם הם מפסידים על זה...