LED ZEPPELIN-LED ZEPPELIN 1
בשנת 1968 הקים ג'ימי פייג' את ה-YARDBIRDS החדשים וקרא להם LED ZEPPELIN וזאת בגלל קיית מון(המתופף של THE WHO דאז) שאמר שהיארדבירדס החדשים יתמוטטו כמו צפלין מעופרת...ומכאן מקור השם...לבסוף כמו שאתם יודעים זה לא קרה ולד-זפלין בהחלט לא הייתה אפילו קרובה להתמוטט כמו צפלין מעופרת. בשנת 1969 הוציאה הלהקה את אלבום הבכורה שלה ואותתה על כוונותיה. האלבום הזה נחשב לאחד מאלבומי הבכורה הטובים שיצאו אי-פעם! אז בואו ונתחיל את סקירתו: GOOD TIMES BAD TIMES-הרצועה הפותחת את האלבום מראה לנו איך הלהקה תיראה, החבר'ה מביאים אותה כאן בשיר פתיחה מצויין שמראה איך עושים זאת נכון! BABY I'M GONNA LEAVE YOU-את השיר הזה הזפלינים לא כתבו(לא זוכר מי כן) אבל הביצוע שלהם מעולה, בלדת רוק קורעת לב, רוברט פלאנט שר רוב השיר במעין נוגות ובחלק אחר ממנו הוא אף צועק, אבל כשפלאנט עושה את זה הוא תמיד יודע לעשות את זה על הצד הטוב ביותר. וגם ג'ימי פייג' שמנגן כאן על הגיטרה האקוסטית דווקא(ולא בפעם האחרונה) נותן באמצע השיר סולו מ-ה-מ-ם! YOU SHOOK ME-שוב קאבר, שוב לא זוכר מי כתב וביצע במקור אבל מה שבטוח זה שיש לנו יופי של בלוז...וכידוע אדון רוברט פלאנט שר בלוזים בצורה הכי טובה שיש, אני לא מכיר מישהו ששר בלוז טוב ממנו... השיר מתחיל בסולו של פייג'(פתיחה אדירה!) וממשיך בשירה המהממת של פלאנט שכאן מביא לידי ביטוי של ממש את איכויותיו הווקאליות, באמצע יש אפילו סולו מפוחית ובסוף יש דיאלוג בין פלאנט לפייג' שאני ניגנב ממנו בכל פעם מחדש, ובקיצור-זהו אחד הבלוזים הכי טובים ששמעתי בימי חיי! DAZED AND CONFUSED-אם כבר דיברתי על בלוזים טובים אז הנה עוד אחד! רוק-בלוז פסיכודלי(נו אתם יודעים, שרידי השפעות היארדבירדס) ואפל כמו שרק הגאונים האלה יודעים לעשות! מומלץ לישמוע את השיר עם ג'וינט בוער בפה נגינת הבאס בהתחלה של הבסיסט הטוב ביותר שיש לדעתי-ג'ון פול ג'ונס(אגב גם הוא היה ביארדבירדס וגם ניגן קלידים בשיר SHE'S A RAINBOW של הסטונס) וההמשך שייך לפלאנט שקורע ת'מיקרופון ולפייג' שנותן סולו גדול. ללא ספק אחד השירים האהובים עליי שלהם! מיליוני השמעות רצופות לא יהרסו ולא במאום את האהבה הגדולה שלי לשיר הזה! YOUR TIME IS GONNA COME-הפעם ג'ון פול ג'ונס מנגן על הקלידים, פתיחת הקלידים הדי ארוכה מזכירה את נגינת העוגב בכנסיות ועם האוירה הזאת אנו ניכנסים לתוך השיר וכל החבר'ה שרים בצוותא, שיר רגוע יחסית ובו חוזר בלופ שם השיר...ואני מצידי לא איכפת לי שזה יימשך עוד ועוד... YOUR TIME IS GONNA COME BLACK MOUNTAIN SIDE-השיר הקודם ניגמר לו ישר לתוך הקטע הזה שבו פייג' מקבל את מרכז הבמה, לוקח את הגיטרה האקוסטית ומשחיל לאורך כל היצירה סולואים כמו שרק הגאון הזה יודע...ומה אני אגיד לכם בעצם...אם חשבתם שריצ'י בלקמור הוא גיטריסט תותח אז ג'ימי פייג' הוא תותח על! זה הדבר האמיתי!!! COMMUNICATION BREAKDOWN-באותה שנה(1969) הופיעה הלהקה בתחנת רדיו דנית וניגנה את השיר הזה...משהו כמו 20 צופים בסה"כ היו שם ואלה היו בטח היפים שציפו לסתם להקה שתיפרוט בפשטות על הגיטרה וזהו, אבל הם התאכזבו... במקום זה הם קיבלו חבורה של היפים בני 20 פלוס עם גיטרות חשמליות שרוצים להשתולל, להתפרע ולתת בראש...הקיצר, הם בהחלט היממו את החבר'ה וכך גם אותי, מהשמיעה הראשונה ועד היום! ריף גיטרה רצחני בפתיחה, וההמשך הוא שיר מהיר, רוקנרולי, עם סולו גדול של פייג' וכמובן נותן בראש! I CAN'T QUIT YOU BABY-ועוברים לרוק-בלוז...שוב פייג' מרביץ סולואים נהדרים, שוב פול-ג'ונס מראה שאין שני לו בנגינה על הבאס, שוב ג'ון בונהאם מרביץ תיפופים שחבל"ז ושם בכיס הקטן את איאן פייס, ג'ינגר בייקר ודומיהם. ושוב פלאנט מראה לכולם איך צריך לשיר בלוז נכון, בצורה נורא כואבת ונורא נוגעת ללב! HOW MANY MORE TIMES-שיר הסיום שבאלבום לא שונה באופיו מהאחרים ומוכיח שוב למה האלבום הזה הוא אחד מאלבומי הבכורה הטובים שיצאו אי-פעם וביכלל למה הוא אחד הטובים ביותר שיצאו אי-פעם! השיר עצמו נימשך יותר מ-8 דקות ובכל הזמן הזה חברי הלהקה פשוט מתחרעים על הכלים שלהם(כולל פלאנט שקולו מנסר וקורע את המיקרופון ללא רחם) והשיר הזה הוא שיר רוק-בלוז שנותן בראש כמו שצריך! ככה מסיימים אלבום! ולסיכום: זה האלבום שללא ספק יש להתחיל איתו את ההיכרות עם הלהקה, מי שעוד לא שמע אותו אז...בושה וחרפה! עופו לי מהעיניים תיכף ומייד ותחזרו רק כשתשיגו את המאסטרפיס הזה(ולא משנה באיזה דרך)! ובמישפא אחד: אלבום חובה בכל בית שמכבד את עצמו!!!
בשנת 1968 הקים ג'ימי פייג' את ה-YARDBIRDS החדשים וקרא להם LED ZEPPELIN וזאת בגלל קיית מון(המתופף של THE WHO דאז) שאמר שהיארדבירדס החדשים יתמוטטו כמו צפלין מעופרת...ומכאן מקור השם...לבסוף כמו שאתם יודעים זה לא קרה ולד-זפלין בהחלט לא הייתה אפילו קרובה להתמוטט כמו צפלין מעופרת. בשנת 1969 הוציאה הלהקה את אלבום הבכורה שלה ואותתה על כוונותיה. האלבום הזה נחשב לאחד מאלבומי הבכורה הטובים שיצאו אי-פעם! אז בואו ונתחיל את סקירתו: GOOD TIMES BAD TIMES-הרצועה הפותחת את האלבום מראה לנו איך הלהקה תיראה, החבר'ה מביאים אותה כאן בשיר פתיחה מצויין שמראה איך עושים זאת נכון! BABY I'M GONNA LEAVE YOU-את השיר הזה הזפלינים לא כתבו(לא זוכר מי כן) אבל הביצוע שלהם מעולה, בלדת רוק קורעת לב, רוברט פלאנט שר רוב השיר במעין נוגות ובחלק אחר ממנו הוא אף צועק, אבל כשפלאנט עושה את זה הוא תמיד יודע לעשות את זה על הצד הטוב ביותר. וגם ג'ימי פייג' שמנגן כאן על הגיטרה האקוסטית דווקא(ולא בפעם האחרונה) נותן באמצע השיר סולו מ-ה-מ-ם! YOU SHOOK ME-שוב קאבר, שוב לא זוכר מי כתב וביצע במקור אבל מה שבטוח זה שיש לנו יופי של בלוז...וכידוע אדון רוברט פלאנט שר בלוזים בצורה הכי טובה שיש, אני לא מכיר מישהו ששר בלוז טוב ממנו... השיר מתחיל בסולו של פייג'(פתיחה אדירה!) וממשיך בשירה המהממת של פלאנט שכאן מביא לידי ביטוי של ממש את איכויותיו הווקאליות, באמצע יש אפילו סולו מפוחית ובסוף יש דיאלוג בין פלאנט לפייג' שאני ניגנב ממנו בכל פעם מחדש, ובקיצור-זהו אחד הבלוזים הכי טובים ששמעתי בימי חיי! DAZED AND CONFUSED-אם כבר דיברתי על בלוזים טובים אז הנה עוד אחד! רוק-בלוז פסיכודלי(נו אתם יודעים, שרידי השפעות היארדבירדס) ואפל כמו שרק הגאונים האלה יודעים לעשות! מומלץ לישמוע את השיר עם ג'וינט בוער בפה נגינת הבאס בהתחלה של הבסיסט הטוב ביותר שיש לדעתי-ג'ון פול ג'ונס(אגב גם הוא היה ביארדבירדס וגם ניגן קלידים בשיר SHE'S A RAINBOW של הסטונס) וההמשך שייך לפלאנט שקורע ת'מיקרופון ולפייג' שנותן סולו גדול. ללא ספק אחד השירים האהובים עליי שלהם! מיליוני השמעות רצופות לא יהרסו ולא במאום את האהבה הגדולה שלי לשיר הזה! YOUR TIME IS GONNA COME-הפעם ג'ון פול ג'ונס מנגן על הקלידים, פתיחת הקלידים הדי ארוכה מזכירה את נגינת העוגב בכנסיות ועם האוירה הזאת אנו ניכנסים לתוך השיר וכל החבר'ה שרים בצוותא, שיר רגוע יחסית ובו חוזר בלופ שם השיר...ואני מצידי לא איכפת לי שזה יימשך עוד ועוד... YOUR TIME IS GONNA COME BLACK MOUNTAIN SIDE-השיר הקודם ניגמר לו ישר לתוך הקטע הזה שבו פייג' מקבל את מרכז הבמה, לוקח את הגיטרה האקוסטית ומשחיל לאורך כל היצירה סולואים כמו שרק הגאון הזה יודע...ומה אני אגיד לכם בעצם...אם חשבתם שריצ'י בלקמור הוא גיטריסט תותח אז ג'ימי פייג' הוא תותח על! זה הדבר האמיתי!!! COMMUNICATION BREAKDOWN-באותה שנה(1969) הופיעה הלהקה בתחנת רדיו דנית וניגנה את השיר הזה...משהו כמו 20 צופים בסה"כ היו שם ואלה היו בטח היפים שציפו לסתם להקה שתיפרוט בפשטות על הגיטרה וזהו, אבל הם התאכזבו... במקום זה הם קיבלו חבורה של היפים בני 20 פלוס עם גיטרות חשמליות שרוצים להשתולל, להתפרע ולתת בראש...הקיצר, הם בהחלט היממו את החבר'ה וכך גם אותי, מהשמיעה הראשונה ועד היום! ריף גיטרה רצחני בפתיחה, וההמשך הוא שיר מהיר, רוקנרולי, עם סולו גדול של פייג' וכמובן נותן בראש! I CAN'T QUIT YOU BABY-ועוברים לרוק-בלוז...שוב פייג' מרביץ סולואים נהדרים, שוב פול-ג'ונס מראה שאין שני לו בנגינה על הבאס, שוב ג'ון בונהאם מרביץ תיפופים שחבל"ז ושם בכיס הקטן את איאן פייס, ג'ינגר בייקר ודומיהם. ושוב פלאנט מראה לכולם איך צריך לשיר בלוז נכון, בצורה נורא כואבת ונורא נוגעת ללב! HOW MANY MORE TIMES-שיר הסיום שבאלבום לא שונה באופיו מהאחרים ומוכיח שוב למה האלבום הזה הוא אחד מאלבומי הבכורה הטובים שיצאו אי-פעם וביכלל למה הוא אחד הטובים ביותר שיצאו אי-פעם! השיר עצמו נימשך יותר מ-8 דקות ובכל הזמן הזה חברי הלהקה פשוט מתחרעים על הכלים שלהם(כולל פלאנט שקולו מנסר וקורע את המיקרופון ללא רחם) והשיר הזה הוא שיר רוק-בלוז שנותן בראש כמו שצריך! ככה מסיימים אלבום! ולסיכום: זה האלבום שללא ספק יש להתחיל איתו את ההיכרות עם הלהקה, מי שעוד לא שמע אותו אז...בושה וחרפה! עופו לי מהעיניים תיכף ומייד ותחזרו רק כשתשיגו את המאסטרפיס הזה(ולא משנה באיזה דרך)! ובמישפא אחד: אלבום חובה בכל בית שמכבד את עצמו!!!