גם אני חשבתי כמוך פעם....
גם לכל קוד בפרדיגמה מונחית עצמים אפשר להתאים קוד פרוצדוריאלי. (מה זה אומר בדיוק ?) אז בטח כבר הגעת למסקנה שפרדיגמה מונחית עצמים זה דרך מחשבה, LOP זה עוד צעד אחד בכיוון הנכון. ב-LOP אתה קודם כל חושב על הפתרון, ואח"כ בונה שפה מתאימה, זה פותח את המחשבה, היצירתיות ... בשפה קשיחה אתה כלוא בתוך איזה מסגרת שהוגדרה, אני קורע את התחת עכשיו להשתחרר מהכלא הקטן שהכנסתי את עצמי לתוכו(מבחינת חשיבה), ++C. <-- לא ש-++C שפה גרועה. תכנות מונחה עצמים יותר טוב מתכנות פרוצדוריאלי בגלל שהוא מקרב אותנו לתמונה שיש לנו בראש לפתרון. מאותה סיבה בדיוק תכנות מונחה שפות יותר טוב מתכנות מונחה עצמים, שכן אנו קרובים מתמיד לתמונה הזו. גם ספרייה שלא השתמשת בה חודשיים כנראה לא יהיה הדבר הכי טרוויאלי לבצע בו "שליפה מטורפת". דווקא DSL שיותר קרוב לתמונה שיש לנו במחשבה יעשה את החיים קלים יותר, זו המטרה של DSL. קח בחשבון שהמוח שלנו כבר יודע להתמודד עם הרבה מאד שפות. (מכיר את זה שב-CONTEXT מסויים אתה נותן משמעות מסויימת למילים/משפטים מאשר ב-CONTEXT אחר, זה MOD שהמוח שלך נכנס אליו שהוא מדסקס נושא מסויים.) תעשה לעצמך ניסוי, תחשוב על בעיה, ותנסה (בלי לחשוב על איך למפות אותה לשפת תכנות מסויימת) להציג פתרון, יכול להיות שתגיע לפתרון אלגנטי מבדרך כלל. (you need to free you mind - matrix) מה שאני מנסה להגיד זה שקודם כל LOP זו דרך מחשבה, ויכול להיות מועיל אפילו אם אתה בוחר לממש את הפתרון בשפה קשיחה. (דרך אגב, LISP זה שפה שמעודדת פיתוח ב-LOP)