Lady sings the blues

[הניבלונגים]

Lady sings the blues

ג'ניס ג'ופלין (1943-1970) ביוגרפיה ודיסקוגרפיה Lady sings the blues She got them bad She feels so sad Wants the world to know Just what the blues is all about The blues ain't nothing But a pain in your heart When you got a bad start You and your man have to part Lady sings the blues... (בילי הולידיי) קצת מוזר להתחיל מאמר על ג'ניס ג'ופלין עם שיר שהיא לא ביצעה מעולם (לפחות אני לא מכיר ביצוע כזה), אבל אין שיר שמתאים לה יותר מהבלוז הישן הזה של ביליי הולידיי הענקית, אין גם דוגמא טובה יותר לשינוי שהביא איתה ג'ופלין מאשר קלאסיקה של בלוז כמו הולידיי, בילי הולידיי הייתה זמרת בלוז ענקית, הקול שלה היה כל כך ענקי שחוץ מאלה פיסג'ראלד או אולי נינה סימון קשה לי לחשוב על מישהי עם קול נקי או יותר יפה, ג'ניס מאידך, עד כמה שהקול שלה היה גדול, שרה בלוז מלוכלך, מאדי ווטארס סטייל, למעשה ג'ניס ג'ופלין הייתה זמר בלוז/רוק מהסוג של אריק קלפטון או רוברט פלאנט, יותר משהייתה אי פעם זמרת בלוז או רוק, כי לג'ניס, הרבה יותר מרוב הזמרים באותה תקופה היו קוהונס ענקיים. אפשר להתחיל את הסיפור של ג'ניס ג'ופלין עם הילדות הקשה בפורט ארתור טקסס, אפשר להתחיל אותו עם רגעי השיא בוודסטוק, או באחד הפסטיבלים האחרים, אפשר להתחיל אותו מהסוף הצפוי כל כך, ג'ניס ג'ופלין נמצאת בחדרה במלון לאחר שנהרגה יום קודם, בהתקף של עצבות ובדידות שהוביל אותה למנת היתר האחרונה שלה. הסביבה השמרנית בטקסס וכישרון השירה שלה, הביא את ג'אניס למצוא דרך לפלס לה דרך מהסביבה הבינונית בה נולדה לחדרי מלון מפוארים ושמפניה הנשפכת כמיים, ג'ניס, כמו רבים אחרים לפניה ואחריה שרה את דרכה מהתחתית לשיא, וכמו רבים אחרים הטיפוס הזה, שעשה אותה כל כך יחודית, גבה ממנה מחיר כל כך כבד. כשג'ניס עזבה את טקסס בתחילת שנות השישים לטובת קליפורניה בתחילת שנות השישים כשהיא בת קצת יותר מעשרים, טקסס הייתה מה שכונה אז "מדינת הפרדה", קצת מוזר לחשוב ככה עכשיו, אבל במדינות מסוימות בדרום ארה"ב הייתה נהוגה מדיניות אפרטהייד בין שחורים ולבנים, ולבחורה לבנה ששרה בלוז לא היה הרבה קהל או תמיכה במקום כזה. בקליפורניה מצאה ג'ניס את עצמה, היא התחברה ללהקות הפולק/רוק שהציפו את קליפורניה באותם שנים, בין השאר היא הופיעה לצידו של Jorma Kaukonen, שהקים כמה שנים מאוחר יותר ג'פרסון איירפליין, הקלטות מאותם שנים מעידות שאומנם ג'ניס ניסתה לשיר בסגנון בלוז קלאסי של סייסי סמיית' ושאר ענקיות הבלוז, אבל כבר אז אפשר היה לראות שלג'ניס יש סגנון יחודי גם אם הוא עדיין לא התפרץ. אחת מלהקות הפולק רוק שהציפו את סאן פרסיסקו, שהפכה לביתה החדש של ג'ופלין, הייתה: Big Brother & the Holding Company. האח הגדול הייתה להקת ג'אם, שלא זכתה להצלחה גדולה מחוץ לסאן פראנסיסקו וסצנת הייט אשבורי, בשאיפה להתפרסם, הם חיפשו סולנית שתוכל להיות עבורם מה שגריס סליק הייתה בשביל ג'פרסון אירפליין. ג'ניס שבשלב זה הפכה להיות זמרת בארים ובתי קפה קפצה על ההזדמנות להופיע עם להקה יחסית מוכרת בסצינה המקומית וכך נולד החיבור המופלא בינה לבין הלהקה, חיבור ששינה לגמרי את הכיוון המוסיקאלי של הלהקה והוביל לאלבום מעולה: Cheap Thrills

 

[הניבלונגים]

המשך ג'ניס

Cheap Thrills (אוגוסט 68) אלבום הבכורה של הביג בראדר והאלבום הראשון בו ניתן לשמוע את קולה ג'ניס היה הצלחה היסטרית מייד כשיצא, השילוב של הצליל הפולקי/היפי של הביג בראדר עם הבלוז הדרומי של ג'אניס התחבר מצויין למרותת שהתוצאה לא הייתה כנראה משהו שמי מהצדדים התכוון אליו, זה יצא שילוב מדהים של כל מה שטוב בבלוז ובפולק, שירים כמו Piece of My Heartת Ball and Chain שלא לדבר על הביצוע המעולה של ג'אניס ל Summertime, אולי לא הביצוע לשיר המעולה הזה אבל בטח אחד המרגשים בהם, בכלל אחת המעלות הגדולות של ג'אניס היא היכולת לרגש, אצלה אפשר להרגיש רגש בכל תו ובכל זעקה, יש הרבה מבצעים שיודעים לרגש ג'אניס היא בין היחדות שאתה מרגיש את ההתרגשות שלהם. שירים: Combination of the Two - 5:47 I Need a Man to Love - 4:54 Summertime - 4:00 Piece of My Heart - 4:15 Turtle Blues - 4:22 Oh, Sweet Mary - 4:16 Ball and Chain - 9:37 Road Block - 5:33 Flower in the Sun - 3:05 ל CD שיצא ב 99 צורפו גם הקטעים: Catch Me Daddy ו Magic of Love, שהוקלטו בהופעה. בסוף 86 בעוד Cheap Thrills עדיין צועד חזק במצעדים עוזבת ג'ניס את הביג בראדר ומפרקת את הלהקה בעצם כשהיא לוקחת איתה את הגיטריסט סאם אנדרו, ומקימה להקה חדשה (בעצם להקת ליווי): Kozmic Blues Band, הקוזמיק בלוז באנד, הייתה להקת סול רוק מהסוג שהתאים יותר לכיוון המוסיקאלי של ג'ופלין, יחד איתם היא יצרה אלבום שלא כל כך הצליח בזמנו, אבל היום, במנותק מהאכזבה שהשינוי המוסיקאלי חולל, הוא נשמע לא פחות טוב מ Cheap Thrills ואולי אפילו טוב יותר. I Got Dem Ol' Kozmic Blues Again Mama! אלבום הסולו הראשון של ג'ופלין, היה אלבום בלוז של ממש, Try (Just a Little Bit Harder) היה פתיחה בובמסטית של הצפת רגשות, Kozmic Blues הוא בלוז איטי מחשמל, ואפשר למצוא כאן גם את השיר הראשון שג'ניס כתבה בעצמה: One Good Man המצויין. שירים: Try (Just a Little Bit Harder) (Ragavoy/Taylor) - 3:57 Maybe (Barrett) - 3:41 One Good Man (Joplin) - 4:12 As Good as You've Been to This World (Gravenites) - 5:27 To Love Somebody (Gibb/Gibb) - 5:14 Kozmic Blues (Joplin/Mekler) - 4:24 Little Girl Blue (Hart/Rodgers) - 3:51 Work Me, Lord (Gravenites) - 6:45 וכרגיל ב CD אפשר למצוא עוד שלושה קטעי בונס Dear Landlord של דילן, Summertime ו Piece of My Heart בביצועים חדשים של ג'אניס עם להקתה החדשה. בין אלבומה השני לשלישי, הספיקה ג'אניס לתת הופעה בילתי נשכחת בוודסטוק (שיצאה ב 1999 באלבום: Live at Woodstock: August 19, 1969) ודרדר את חייה עם כמות בילתי נגמרת של סקס סמים ואלכהול, בסופו של דבר אורח חייה הפרוע תפס אותה בודדה ומסכנה בחדר מלון בהולייווד, שם היא לקחה את מנת היתר האחרונה של הרואין, והיא מצאה את מותה, מותה ב 4 באוגוסט 1970 , חודש אחרי אגדת סיקסטיס אחרת: ג'ימי הנדריקס, עזר להעצים את המיתוס על חייה שהחל עוד בחייה. בזמן מותה עבדה ג'ניס עם להקה חדשה: the Full Tilt Boogie Band והחומרים עליה עבדה הזכירו יותר את Cheap Thrills, שעשתה עם הביג בראדר מאשר את הקוזמיק בלוז, העבודה על האלבום נשמכה גם לאחר מותה ובסוף יצא החומר באלבום הקלאסי: Pearl. Pearl- 1971 פרל (םנינה) היה הכינוי של ג'ופלין, והיה אלבום אישי יותר משני קודמיו, הוא הצליח גם בזכות הערך הסנטימנטלי של אלבום פוסט מורטום שכזה וגם בזכות האיכויות המדהימות שלו, הלהיט הגדול "Me and Bobby McGee.", לצד היצרה האינסטרומנטלית "Buried Alive in the Blues", קטע שג'ניס לא הספיקה להקליט לו את השירה, הופכים יחד עם Mercedes Benz המעולה, Get It While You Can הסוחף ושאר השירים באלבום את פרל לאלבום מעולה ששורד גם בלי הערך הסנטימנטלי הברור. השירים: Move Over (Joplin) - 3:43 Cry Baby (Meade/Russell) - 3:58 A Woman Left Lonely (Oldham/Penn) - 3:29 Half Moon (Hall) - 3:53 Buried Alive in the Blues (Gravenites) - 2:27 My Baby (Ragavoy/Shuman) - 3:45 Me and Bobby McGee (Foster/Kristofferson) - 4:31 Mercedes Benz (Joplin/McClure) - 1:47 Trust Me (Womack) - 3:17 Get It While You Can (Ragovoy/Schuman) - 3:33 גם לגריסת ה CD של האלבום הזה נוספו בונוסים הפעם אלו: Tell Mama, Little Girl Blue, Try (Just a Little Bit Harder) ו Cry Baby שהוקלטו כולם בהופעות חיות בשנת חייה האחרונה של ג'ניס.

 

[ThePiper]

אני עובדת על דיסקו' לודגג.

ותוריד את התמונות שלה, היא מפחידה אותי...

 

[הניבלונגים]

תעבדי על הטעם שלך חלילה

היא אולי לא משהו שתיראי היום בלאישה אבל זה חלק מהסקסיות שלה.

 

[noosh]

פייפרית... זהירות!

יופי הוא לא רק מראה, הוא גם מה שמקרינים ודרך המוזיקה לא עובר מראה, אלא רק מה שבאמת חשוב וג'ניס לא מפחידה, לא יותר מפיטר האמיל, לפחות

 

[ThePiper]

הייי! אם אתם חושבים שפחד מג'ניס...

זה מוזר אתם טועים. אני מפחדת מרעש של אוטובוסים בערב.. אבל שיהיה. עכשיו תסתכלי על זה ==> ותגידי לי אם זה מפחיד

עכשיו תקשיבי לו ותגידי לי אם זה לא מרגש אותך

(ותתעלמי מזה שהוא נשמע כמו טרקטור ששכחו לקחת אותו לבדיקת ה 10,000).

 

[Paranoid Y]

עוד פעם את וודגג הזה???

זה מתחיל להיות חשוד!!

 

[LadyG]

היא פשוט ../images/Emo47.gif

וזה מה שאמרה המלכה על עצמה: Every night i make love to 25,000 but i go home alone וזה מה שאמרה סטיבי ניקס (מלכה מסוג אחר) על המלכה ג'ניס, לאחר שראתה הופעה שלה בסן חוזה קליפורניה: She had a connection with the audience that I had not seen before, and when she left the stage- I knew that a little bit of my destiny had changed- I would search to find that connection that i had seen between Janis and her audience. In a blibk of an eye- she changed my life והכותרת שלך הניבלונגים כל כך קולעת, הליידי ללא ספק, שרה את הבלוז.

 

[noosh]

אוי.. הצמרמורות...

והכיווץ הזה בבטן, כל פעם שאני רק חושבת על המלכה שלי. כן, ג'ניס היא מלכה, בהחלט מלכה. כי ג'ניס שרה את הבלוז, היא מתפרקת כל שיר מחדש, המוזיקה זורמת בקול שלה והיא חיה אותה ושרה אותה. אפשר להרגיש את הרגשות שהיא חשה באותו רגע שהיא מתחילה את סאמרטיים, או כשהיא מבקשת מהבייבי שלה לעזוב. ג'ניס עשתה מה שהיא אוהבת ואיך שהיא אוהבת, ג'ניס בהחלט עשתה אהבה עם 25000 אנשים והלכה הביתה לבד, בודדה והבדידות הזאת הולידה את הבלוז שלה, ואת הכאב שלה, והכאב שלה ניכר בכל תו שהיא זעקה מהגרון ומהבטן ומהלב שלה, והכאב הזה עובר אליי דרך החוט של האוזניות ומנוגן רק לי, וג'ניס לוחשת רק לי שהיא בודדה, או שהיא צועקת רק לי שכואב לה, או שהיא שרה רק לי, ולי לבד, שקשה, ושנמאס לה. וג'ניס ואני חולקות סוד משותף. אולי הוא לא כ"כ מתוק, לפעמים הוא אפליו מר מאוד, או שהוא מלוח מהדמעות ששתינו בוכות, אבל הוא שלנו, ושלנו בלבד. ולא אכפת לי אם עוד אנשים שומעים את ג'ניס, ואם היא זמרת מאוד מוערכת, או אם היא מכורת וכולם אוהבים אותה, ג'ניס שרה לי, ועוזרת לי, ובוכה לי, ואנ יבוכה איתה, וצועקת איתה ומתפרקת איתה כל פעם מחדש. רק מלכתוב את זה, או רק מלראות את הכותרת שת השרשור הזה כבר היו לי דמעות בעיניים. אני רק חושבת על ג'ניס ואני רועדת, אינ מרגישה את העומס-יתר של הרגשות זורם אצלי בדם. אם רק הייתי יכולה לשיר כמו ג'ניס, לתת ככה ביטוי לרגשות שלי... אני פשוט מעריצה אותה על היכולת הזאת, לעשות אהבה עם 25000 אנשים, לחלוק את הרגשות הכי אישיים והכי כואבים עם כ"כ הרבה אנשים, ובכנות מדהימה כזאת... יש לה את האומץ להראות מה היא מרגישה ולהרעיד את כולם עם הכאב שלה, והאומץ הזה מדהים אותי כל פעם מחדש. וזהו, כתבתי יותר מדי, ככה זה כשמדברים על המלכה שלי.... רציתי לכתוב המלצה (כלשון הליידי

) לאלבום שלה, אבל כל פעם שאינ מנסה זה לא הולך.... יותר מדי רגשות שפשוט אי אפשר להעביר בכתב, צריך רק להקשיב.. אז תודה רבה לך שכתבת את זה וזה בהחלט כתוב נפלא

 

[lady blues]

אוי הבלוז הבלוז...

וכמובן שכשאומרים לי בלוז ג'ניס ג'ופלין קופצת לי בראש. אין לי מילים לתאר עד כמה האשה הזאת מצליחה לרגש, להסעיר להעציב ואפילו גם לשמח אותי. מלכה אינדיד!