La Grand Finale

La Grand Finale

"ארוחת הצהריים האחרונה בלי אמא" הוא אמר כשחזרנו מהים היום. לכן החלטנו להכין משהו "יוקרתי". ובחום הזה, חשבנו שהכי כדאי זה להכין משהו קר ומרענן. רק מה... שיהיה יוקרתי. הלכתי לדפדף במחברת עם הדבקות מהעיתון שיש לבעלת עיני השקד על המדף במטבח. נירה רוסו וכאלה. בחרנו מאחד העיתונים של הקיץ, מרק עגבניות קר. לא להאמין איך שהילד אוהב מרק. אני בגילו; רק קירבו אליי מרק... ברחתי. הוא... תני לו רק מרק. בדקתי שהיה לי כל המצרכים הדרושים: 2 עלי דפנה, 2 מיכלים של רסק עגבניות (300 גר´ ביחד), בצל אדום, פלפל אדום, סלרי, שום, עגבניות שרי ו... וודקה. חצי כוס. כן, וודקה. שיט. לא היה וודקה. קיוויתי שיין לבן יבש יהיה תחליף הולם. לאאאאא... לא ההוא של תישבי. יש לנו מתחת לכיור כזה זול לבישולים (אני מספר לכולם שאני מבשל עם ההוא של תשבי כמובן...) ואחרי שקראתי שאת מיישמת את שיטת השניצלים, אולי תשמחי לקרוא כאן את השלבים השונים. ואם לא... מה´כפת לי אני... בטח מושי ישמח, ואני בטוח שגם יאהב לאכול את זה
כמו בכל דבר, יש שלב מקדים כמובן. מקלפים וקוצצים את הבצל האדום איך שיוצא, חותכים קטן את גבעול הסלרי, חוצים לשניים את עגבניות השרי אחרי שמסירים את הגבעולים הירקרקים, ומקלפים וקוצצים קטן קטן ארבע שיני שום (אוהבי שום אנחנו...) עכשיו שימי לב: קוטמים את שני הקטבים של הפלפל האדום ומקלפים כמה קליפה שרק אפשר. היה כתוב בעיתון שזה מאוד חשוב, כי הקליפה הגסה מחבלת במרקם המרק. חשבתי שזה בלתי אפשרי, אבל הופתעתי לגלות כמה שזה קל. אחר כך מגלענים היטב וחותכים אותו קטן. בסיום השלב המקדים, מחממים בווק עמוק שלוש כפות שמן זית, עם עלי הדפנה, וכשזה חם מוסיפים את הבצל עד שנהייה שקוף. בשלב זה – מוסיפים מיכל אחד של רסק עגבניות וכף גדושה של מרק "בויון עוף" של קנור. אין תחליפים. מערבבים ומבשלים שלוש דקות. לא יותר. זורקים החוצה את עלי הדפנה (הם עשו כבר את שלהם), ושמים בבלנדר את המרק החם, עם הפלפל, המיכל השני של רסק, עגבניות השרי, ואת כל יתר החומרים פלוס כפית מלח פלוס כף סוכר פלוס כפית פפריקה פלוס כף שמיר קצוץ. והיין כמובן. מוסיפים שלושת רבעי כוס של קוביות קרח קטנות ומערבלים היטב. זהו. מגישים קר ורצוי להוסיף שתיים שלוש טיפות טבסקו. אני ליוויתי את זה עם בירה, והוא עם מיץ מנגו. כמה דקות אחרי שסיימנו לאכול, אחרי הפירות ושטיפת הכלים, ראיתי אותו מתנדנד לכיוון הטלביזיה... מה-זה-מתנדנד... וזה היה רק יין... תארי לך שהיה לי כאן וודקה... אני רק מקווה שאין כאן אף אחד מהשירות למען הילד שקורא את זה כרגע... מי אמר שזה קשה להיות אבא... סקסופון
 

קרמבובת

New member
לא...לא קשה..

מנגו עם עגניות????? אּווּּּּוּוּּוּּּּּּּ
סXו.. יש לך ד"ש....(טל
) קרמבו
 
אז להשכלה כללית....

הכול אודות הוודקה משמעות השם וודקה זה "מים קטנים" ברוסית, שם זה ניתן למשקה אלכוהולי שיוצר ברוסיה במאה ה-14. הוודקה המוכרת לנו כיום מיוצרת בתהליך שהומצא ברוסיה במאה ה-18 ע"י מדען מבית המלוכה הרוסי. תהליך היצור כולל 3 שלבים: 1. זיקוק עיסה של נבטי שעורה ע"י אידוי, הנוזל המתאדה מכיל 95% אלכוהול. השריית האלכוהול 8 שעות במיכלים גדולים עם מסנני פחם פעיל אשר מנטרלים את הטעם והריח. 2. העברת הנוזל דרך דפי מיקרונים המזככים את המשקה. 3. את המוצר שמתקבל מערבבים במים זכים כך שהמוצר הסופי מכיל 40% אלכוהול. (יש גם וודקה עם יותר אלכוהול, אבל 40% זה התקן הרשמי) וודקות איכותיות כגון סמירנוף ואבסולוט מבצעות את תהליך הזיקוק הראשוני שלוש פעמים. על הבקבוק מופיע הסימון: Triple Distilled המעיד על תהליך זה. המים שמתווספים בסוף התהליך, מקורם במי מעין. ישנן וודקות המזוקקות פעמיים (קגלביץ´ ופינלנדיה) וישנן המסתפקות בזיקוק אחד – אלו אינן איכותיות ונמכרות בישראל במחיר של כ-10 ש"ח לליטר. הייחודיות של הוודקה היא היותה חסרת צבע, טעם וריח. האיכותיות נמדדת בהשפעתה ובקלות בה היא מחליקה בגרון. מומלץ לשמור את בקבוקי הוודקה במקפיא באופן קבוע להשכלה כללית.......כמובן
 
מה שמזכיר לי...

...סיפור שקראתי פעם בביוגרפיה של הצארינה קתרינה הגדולה. היתה זו קיסרית חרמנית, אשר למרות שבמקור היתה נסיכה גרמניה, היא שלטה ברוסיה הצארית במשך יותר משלושים שנה, בסוף המאה ה- 18, ונחשבת לאחת מהחשובים בשליטי רוסיה בכל הזמנים. אחת הרכילויות אודותיה, מספרת על הצאר פטר, בעלה המפגר שהיה מכור לוודקה ולמשחקים עם בובות וחיילי שעווה ובדיל, אותו היא סילקה מדרכה לאחר שהזדיינה עם אחד מקציני החצר. מאחד ממכתביה אנו למדים שעוד בהיותם נשואים, ערב אחד החליט הצאר פטר, שנהג להיות בגילופין והחלטותיו התקבלו בדרך כלל בהשפעת הוודקה הקפואה שסיפרת לנו עליה; להוציא להורג עכברוש שאכל את אחד מחיילי השעווה שלו לאחר ששפט אותו בבית-דין צבאי על פי החוק הצבאי. קתרינה מספרת במכתב כי הצאר הורה לאחד מחייליו לשבור את מפרקתו של העכברוש, ולתלות את גופתו בחדר לשלושה ימים כדוגמה ליתר העכברושים... סקסופון
 

נגה...

New member
מה שמזכיר לי...

"… וכשהיא יושבת על יד האח הבוערת ומנהמת בקול חמוד שכזה, מלקקת את כפותיה ורוחצת את פניה - היא כל כך רכה ונעימה, שתענוג ללטף אותה… והיא ממש מומחית כזאת בציד עכברים…הוי, תסלח לי! קראה עליסה שוב, כי הפעם היה העכבר סמור כולו ולא היה ספק בליבה שהוא נפגע ממש. די אנחנו לא נדבר עליה יותר, אם אתה לא רוצה. אנחנו יפה מאוד! קרא העכבר, שרעד עד לקצה זנבו, כאילו הייתי אני מסוגל לדבר על נושא כזה! המשפחה שלי שנאה תמיד חתולים - יצורים שפלים, מאוסים ואכזריים! שלא תעזי להזכיר אותם שוב באוזני! … "
נגה. התרגום נאמן למקור
 
../images/Emo8.gif

כמה קשה היה לי לגלות שהטוב שלי אינו הטוב של כולם שהיפה בשבילי הוא לעיתים רק שלי שהנכון שלי הוא הנכון לגבי ואפילו שעה ארבע לאחד היא תמיד ארבע ורבע לשני כמה בזהירות עלינו להתהלך בעצם אחד עם השני אולי יש כללים דומים אולי משחק האבנים דומה אבל בכל מקום הן נופלות אחרת..... תרגום נאמן למקור
 
../images/Emo140.gif

"ובכל זאת, אחרי שהלך הנסיך הקטן זמן רב על פני חולות, סלעים ושלגים, גילה סוף סוף דרך. וכל הדרכים מוליכות אל בני-האדם. ´שלום´, אמר. זה היה גן שושנים פורח. ´שלום´, אמרו השושנים. הנסיך הקטן הסתכל בהן. כולן דמו לפרח שלו. ´מי אתן?´ שאל אותן, נדהם. ´אנחנו שושנים´, אמרו השושנים. ´אה!´ אמר הנסיך הקטן... הוא היה אומלל מאוד. הרי השושנה שלו סיפרה לו שאחת ויחידה היא בתבל. והנה יש עוד חמשת אלפים בדיוק כמוה, ובגן אחד! ´אילו ראתה זאת´, אמר בליבו, ´היתה נפגעת מאוד... ודאי היתה משתעלת חזק-חזק ומעמידה פנים שהיא גוססת, כדי לא להיות לצחוק. ועליי היה להעמיד פנים שאני מטפל בה, שאם לא כן היתה מתה באמת, כדי להשפיל גם אותי...´ ועוד אמר בליבו: ´חשבתי שאני בעליו העשיר של פרח יחיד-סגולה, והנה אין לי אלא שושנה מצויה. היא ושלושת הרי-הגעש שלי שמגיעים לי עד הברכיים, ואחד מהם כבוי אולי לעולמים – זה לא עושה אותי לנסיך גדול במיוחד...´ והוא נשכב על העשב ובכה. ואז הופיע השועל..." ...והסביר לו מה הופך אותנו ליחידים ומיוחדים בעולם. סקסופון
 

נגה...

New member
"אותה שעה הופיע השועל.

- שלום - אמר השועל. - שלום! - השיב הנסיך הקטן והפנה את ראשו, אך לא ראה דבר. - אני כאן, - אמר הקול - תחת עץ התפוח… - מי אתה?- שאל הנסיך הקטן - אתה חמוד! - אני שועל - ענה השועל. - בוא לשחק עמי, בקש הנסיך הקטן - אני עצוב כל כך… - לא אוכל לשחק אתך, - אמר השועל - כי אינני מאולף. - אה, סליחה! - אמר הנסיך הקטן, הרהר לרגע ושאל: - מה זה מאולף? …. "
נגה.
 
מה זה "לאלף" שאל הנסיך הקטן...

"זה משהו שהוזנח יותר מידי", אמר השועל. " ´לאלף´ זה ליצור קשר..." "ליצור קשר?" "כמובן", אמר השועל, "בשבילי אתה עדיין רק ילד קטן, ילד כמו מאה אלף ילדים אחרים. ואין לי צורך בך. וגם לך אין צורך בי. בשבילך אני רק שועל, שועל כמו מאה אלף שועלים אחרים. אבל אם תאלף אותי, נהיה זקוקים זה לזה. אתה תהיה בשבילי אחד ויחיד בעולם. ואני אהיה בשבילך אחד ויחיד בעולם...". "אני מתחיל להבין", אמר הנסיך הקטן. "יש איזה פרח... נדמה לי שהוא אילף אותי..." ... "בבקשה... אלף אותי!" אמר השועל. "ברצון הייתי מאלף אותך", ענה הנסיך הקטן, "אבל אין לי הרבה זמן. אני צריך למצוא לי חברים ולהכיר הרבה דברים". "רק את הדברים שאתה מאלף אתה יכול להכיר", אמר השועל... ... "איך מאלפים?" שאל הנסיך הקטן. "יש להתאזר בסבלנות רבה", ענה השועל. "בהתחלה תשב במרחק-מה ממני, ככה, על העשב. אציץ בך מזווית העין ואתה תשתוק. הדיבור מוליד אי-הבנות. אבל כל יום תוכל לשבת קצת יותר קרוב..."
סקסופון
 

נגה...

New member
- "מוטב לשוב יום יום באותה שעה

אם תשוב למשל, בשעה הרביעית אחר הצהריים, אתחיל להיות מאושר עוד בשעה השלישית. ככול שתקרב שעת הפגישה ארגיש עצמי מאושר יותר. ובהגיע השעה הרביעית אתחיל להתרגש ולדאוג. אז אדע לראשונה את מחיר האושר! אך אם תבוא בכל שעה שתהייה, לא אדע לעולם אימתי עלי להתכונן בליבי…כי גם בעניין זה יפה כוחם של טקסים קבועים. - מה זה טקס? - שאל הנסיך הקטן. - גם זה מן הדברים שהוזנחו יתר על המידה, - ענה השועל - והרי זהו מעשה המבדיל יום אחד מכל הימים ומייחד שעה אחת מכל השעות האחרות…. "
נגה.
 
וככה אילף הנסיך הקטן את השועל

אבל שעת הפרידה קרבה: "אוי!" אמר השועל... "אני אבכה" "אתה האשם", אמר הנסיך הקטן, "לא רציתי להרע לך, אבל ביקשת שאאלף אותך..." "ודאי שביקשתי", אמר השועל. "אבל עכשיו אתה תבכה!" אמר הנסיך הקטן. "ודאי שאבכה", אמר השועל. "אז לא הרווחת מזה כלום!" "הרווחתי", אמר השועל, "בגלל צבע החיטה". והוסיף ואמר: "לך לראות שוב את השושנים, ותבין שהשושנה שלך אחת ויחידה בעולם. תחזור להיפרד ממני ואז אתן לך סוד במתנה". ולאחר שהנסיך הקטן הלך לשושנים והסביר להן ש"אינכן דומות לשושנה שלי", וש"אתן יפות, אבל ריקות", וש"אי אפשר למות למענכן", וש"גם השושנה שלי, כמובן עובר אורח סתם יחשוב שהיא שושנה כמוכן; אבל היא לבדה חשובה יותר מכולכן יחד, מפני שהיא השושנה שהשקיתי" - הוא חזר אל השועל. "שלום", אמר השועל, "והנה הסוד שלי. הוא פשוט מאוד: רק בלב אפשר לראות היטב. מה שחשוב באמת, סמוי מן העין". זהו. לא יודע יותר בעל-פה.
שבוע נפלא. סקסופון
 
../images/Emo127.gif../images/Emo20.gif../images/Emo20.gifכל כך יפה.....

כתבתם שניכם ... נגה וסקסופון... תודה
שבוע טוב
 

Dסקרטי

New member
מעניין ומחכים

נחמד ומעניין לדעת יישר כח ההסבר הבא על .....?
 
למעלה