אין סתירה בין הדברים.
כולנו מעריכים את קומה, וכך גם כתבנו לה כשהגבנו בתגובות רבות להודעות האחרונות שלה (הי קומה מצטערת שאני מדברת עליך עכשיו בגוף שלישי

). כולנו גם רוצים לעזור כשמישהו במצוקה או שכואב לו. ואני גם לא חושבת שהפורום הוא מפגש מקרי ומוגבל בין אנשים. החיים הם לא שחור או לבן, יש גם הרבה אפור באמצע . זה לא או שאנחנו כולנו צועקים "קומה איפה את" או שכולנו אנטיפתים אדישים שלא אכפת לנו מקומה ואנחנו לא דואגים לה. זה לא שאו שהפורום זה תחליף המשפחה והדבר הכי הכי בעולם או שהוא סתם מפגש מקרי ומוגבל בין אנשים. יש הבדל בין לדאוג לקומה במובן של אכפתיות לבין לחשוב שוב ושוב וממש להרגיש רע מרוב דאגה ולחשוש לאן היא נעלמה כאשר מדובר כאמור בפורום, לא בצ´אט ולא במפגש פנים אל פנים, כלומר שיכול בהחלט להיות שאדם יקח פסק זמן/יסע לחופש/המחשב שלו יתקלקל ושאר הסברים אלטרנטיבים. אתה דאגת נורא במובן של אולי קרה לה משהו, אני סמכתי על קומה שהיא תחזור כשיתאים לה, הרי ככלות הכל הרבה הגיבו לה על ההודעות, ואולי היא רוצה קצת שקט ולחשוב עכשיו, והנה, קומה חזרה בדיוק באותו זמן לשתינו

. ובקשר לשמיניות באוויר להיות משהו שאתה לא- לא משהו שאתה לא, אבל אם כולנו היינו מושלמים בדיוק בדיוק כפי שאנחנו עכשיו, נטולי בעיות ומרוצים כולנו, לא היינו צריכים קבוצת תמיכה, לא? הרי לכולנו יש בעיה משותפת, שצריך לעשות הרבה הרבה יותר משמיניות באוויר כדי להבריא ממנה. לצערי זה ממש לא הפרעה שנפטרים ממנה בקלות

אני מקווה שהפורום הזה בין שאר הפונקציות שהוא ממלא גם נותן את הכוח לאנשים להתמודד עם השמיניות באוויר האלו שעוברים בזמן התהליך... (מי יותר ומי פחות).