King Crimson

[Anuerysm]

כן, בזה אתה צודק

מה גם שלרד יש התחלה יותר מפתיעה היה יכול להיות יותר טוב אם היו כמה קולות חלשים כמו בהתחלה של הקורט

 

[wawadhani]

הסר דאגה...

כתבתי להירגע בגלל משפטים כמו "קל לעיכול", "לא ליפול על משהו קשה" ו "הימור בטוח", אבל אם תשים לב גם שמתי את המילה להירגע "במרכאות"... לא באמת חשבתי שהסגנון הוא של בלדות רוק שקטות ואלתורי בלוז... בכל מקרה, Red הוא האלבום הכי כבד? (הארד רוק פרוג, כמובן). אז נראה לי שאגיע אליו באמת אחרי שאשמע את המוקדמים יותר

 

[ציףציף1000]

עזבי שטויות

קני את London Calling של הקלאש, במקום. לא תתאכזבי.

 

[wawadhani]

למה במקום?

באמת התלבטתי בקשר אליו, אבל אם את אומרת שלא אתאכזב... זה מה שטוב ברשימות אינסופיות, באיזשהו שלב זה כבר לא משנה כמה מוסיפים, עוד אחד פחות אחד...

 

[ציףציף1000]

כי לא ממש צריך את כל אלבומי

קינג קרימזון. תאזיני בחנות, ותחליטי בעצמך.

 

[wawadhani]

אחלה, תודה

וזה נראה לי תמיד רעיון טוב

 

[Prozak Blues]

זו כמובן רק הדעה של ציףציף.

זה לא אומר מהכרח שאת לא צריכה להקשיב לקינג קרימזון. תני ל2-3 אלבומים שלהם הזדמנות, תאהבי, תמשיכי לחקור אותם הלאה, לא תאהבי, תמשיכי האלה (לקלאש למשל)

 

[wawadhani]

מבחינתי אין סתירה

בין שני הדברים גם הקלאשים וגם הקרימזונים יקבלו הזדמנות שווה

 

[Jflyaway]

נהפוכו... היא אמרה לה כן להקשיב.

אמרה ללכת לחנות להקשיב ולקנות באופן סלקטיבי. זו בינתיים העצה הכי רציונלית.... ולהלן דעתי האישית על קינג קרימזון. אם כבר פרוגרסיב, אז באמת קינג קרימזון. בין 1969 ל 1973 לא היה להם אלבום שלא היה מבריק, אבל הכי חשוב לזכור: זו לא להקה אחת. מדובר בכמה להקות שונות עם אותו שם - תחת שרביט אדם אחד שגם הוא לא בדיוק "אותו אחד" בכל פאזה. זה גם אומר שכל דמיון בין המוסיקה שהרכב א' בשם קינג קרימזון עשה ב 1969 לבין המוסיקה שהרכב ד ' בשם קינג קרימזון עשה ב 1972 למשל - - - מקרי בהחלט. זה הרכב אחר. וגם לדעתי זה נכון שלא צריך את כל אלבומי ההרכב אף שכולם מעניינים מאד. לא צריך בכלל את כל אלבומי אף האכב. VARAIETY IS THE SPICE OF LIFE

 

[Prozak Blues]

לא בדיוק

היא אמרה: "קני את London Calling של הקלאש, במקום. לא תתאכזבי" "במקום" היא מילת המפתח פה. אבל מה זה משנה

 

[epitaph]

אתה סותר את עצמך... ../images/Emo13.gif

מצד אחד אתה אומר לא מדובר בלהקה אחת וכל אלבום שלהם שונה מהסיבה הזאת וכאן אני מסכים איתך בהחלט ואז אתה אומר שלא צריכים את כל האלבומים של הלהקה בגלל שכל העניין בחיים זה הגיוון. אבל מאחר ולא מדובר בלהקה אחת בכל מקרה יש כאן גיוון.

 

[Jflyaway]

כמו שאמרתי: לא צריך כל האלבומים

של א ף הרכב . ואם אני סותר את עצמי ? ודאי וודאי שלעיתים גם את זה אני עושה - וזה לא מפליא כי אין כמו גיוון

 

[HelterSkelter1]

לא סותר

אם כבר פאנק, הייתי הולך קודם על טלוויז'ן, ווייר או פרה אובו. אבל גם הקלאש זה טוב. אגב, גם קרימזון זה טוב

(יותר טוב)

 

[ציףציף1000]

כן, רק שאף אחד מהנ"ל איננו פאנק

פר אובו ו-wire הם מאושיות הפוסט-פאנק (ע"ע סיימון ריינולדס). טלוויז'ן שויכו לפאנק רק משום שהם השתייכו לקליקה הנכונה בזמן הנכון. יעני, ניגנו במועדונים הנכונים. מה שהם ניגנו לא היה פאנק, בעצם. אבל מילא.

 

[HelterSkelter1]

נו וגם קלאש זה לא בדיוק פאנק

Know Your Rights, Guns In Brixton, Jimmy Jazz, London Calling, Rock In The Casba ... כל אלה לא בדיוק פאנק, ויש עוד... Wire הרבה יותר פאנקיים מהם. אני לא מוצא שומדבר פוסט-פאנקי בPink Flag. לגבי פרה אובו וטלוויז'ן אני מסכים איתך, אבל זה לא מונע מהם להיות מומלצים... לגבי פאנק, אז אולי בעצם רק הפיסטולז, הראמונז ודומותיהן הן פאנק נטו. כל השאר זה פוסט-פאנק, פאנק-רוק, סקא-פאנק, ניו-ווייב, נו-ווייב והשד יודע מה עוד...

אם כבר המלצות בלי קשר, אז אני ממליץ על Go! של דקסטר גורדון. הקטע הראשון באלבום, Cheese Cake הוא בין קטעי הג'אז הטובים מעולם, לדעתי.

 

[HelterSkelter1]

*Rock The Casbah

 

[epitaph]

אוו...דקסטר גורדון...

עכשיו את מדבר לעניין.

לי את Ballads שלו ומדובר באחלה של אלבום, סקסופוניסט מעולה. משום מה לא המשכתי לבדוק אותו מעבר, אני אבדוק את ההמלצה שלך.

 

[HelterSkelter1]

יש לנו טעם דומה, אני מבין (?)

Go! נחשב האלבום הטוב ביותר של דקסטר (לאברטורי

). שים להרכב: סוני קלארק הענק על הפסנתר, בוטצ' וורן על הבאס, ובילי היגינס (כל מילה מיותרת לגביו) על התופים. עכשיו שמעתי גם את The Avantgarde - השת"פ של דון צ'רי וקולטריין. המוזיקה היא ברובה של אורנט קולמן, שאיתו צ'רי שיתף פעולה, והסגנון באמת מזכיר מאוד את אורנט של סוף ה-50' תחילת ה-60'. יש משהו טיפה שמפריע לי באלבום הזה, כמו גם באלבומים של אורנט, למרות שאני מאוד אוהב אותו, הוא החיסרון של כלי הרמוני, בעיקר פסנתר. אגב, זה אחד משני הוינילים הראשונים שקניתי בחיי, אתמול

 

[epitaph]

ככה זה נראה...

למרות שאני בטוח שבכל מה שקשור לג'אז אתה הרבה יותר מתקדם ממני.

 

[HelterSkelter1]

אל תיהיה בטוח

אני עדיין עוד תקועה בחבר'ה הגדולים בלבד (זאת אומרת קולטריין, מיילס, דולפי, שפ, מינגוס, סנדרס, סוני קלארק, ססיל טיילור, מונק, אנדרו היל ושות'), עדיין לא העמקתי באמת בעולם הרחב הזה, אבל עובדים על זה... מה שכן, אחרי כל הבלאגן, אני קרימזו-הד בנשמה...