Kieslowski

Kieslowski

בעניין ההוא של האמהות..., ואולי אפילו בעניינים נוספים... "הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מידי. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה מעל לכל שיעור. זה האור שבנו - לא האפילה שבתוכנו - שמפחיד אותנו יותר מכל. אנחנו שואלים את עצמנו - איזו זכות יש לי להיות מבריק, יפהפה, מוכשר ואהוב? למען האמת - איזו זכות יש לך לא להיות? אין שום דבר נאור בלהצטמק כדי שאחרים לא ירגישו חסרי-בטחון. ככל שניתן לברק שלנו להאיר, אנחנו מעניקים, בלי מודע, רשות לאחרים לעשות כמונו. ככל שנשתחרר מהפחדים שלנו, נוכחותנו תשחרר אחרים מפחד" (נלסון מנדלה, בפתיחת "באדולינה" - ספר שממש לא אהבתי; אבל הציטוט...)
סקסופון
 
הפחד האמיתי....

הוא שאותם "אחרים" לא יראו באור שלנו משהו שהוא לא צריך להיות, להיות מבריק,יפהפה,מוכשר,ואהוב,זה טוב וזה באמת האור שעוטף אותנו, לפעמים זה בא טבעי מבפנים, אך לפעמים קורה ואלה שמתזפים באורנו חושבים על יהירות, גאוותנות, וכאן הפחד הבלתי מוסבר....
 
מי שחושב אחרת לגבי מה

שאת משדרת אחרת, וחושב שזו יוהרה יבחר בשני דרכים: א. או לנסות להתקרב - ואז הרווח כולו שלו ב. להתרחק - ואז ההפסד כולו שלו אני עדיין בוחרת בדרך של להיות מוכשרת, אהובה, וכל השאר
 
צודקת....

זה לא מבטל את הרצון, השאיפה של חלק מהאנשים לעמעם את האור שקורן ממך ברגע שהחלטת "מגיע לי כך"...
 

נגה...

New member
סיינפלד..........

אמר מי שאמר, שזה לא נחוץ וטיפשי למישהו להמשיך לסבול רק בגלל שאינו משיג את "האור" היכן שהוא מצפה למצוא אותו. הכישלון אינו ב"אור" אלא באותו אדם שבמשך הזמן מחפש את ההארה ובו בזמן תלוי בדעות שנוצרו כתוצאה מהצטברות של אשליות וחמדנות שמסתירות אותה במידה מסויימת..
נגה. תמיד במרחק הנכון
 
לא כולם מגיעים אל האור

אבל על כל אדם להיות מי שהוא בלי משחקים. לתת המון מעצמו, ולהשאיר גם לו! לנסות לשמוח גם כשעצוב ועוד ועוד
 
והעיקר והעיקר....

לא לפחד כלל! אבל...אפשר לדאוג קצת....לפעמים... שוקולדה
 
למעלה