LEATHER REBEL
New member
KEN HENSLEY - Proud words
KEN HENSLEY - Proud Words on a Dusty Shelf - 1973 אלבום סולו ראשון לאחד הכוחות המובילים ב URIAH HEEP מתי ג`י קובע כי: קן לציפור בין ההיפים ובקן לה אלבום מרשים על עטיפת האלבום רואים ספר, עם שם האלבום עליו ושם המחבר. כאילו לרמוז שזה כמו ספר זכרונות. "מלים גאות על מדף מלא אבק". הווה אומר, "אם תשלחו ידכם אל הספר ותקראו בו, תחכימו". ומי שיאזין לאלבום יגלה שלרוקרים יכול להיות גם צד אינטימי שאינו שמאלצי. פיל קולינס, שמעת אותי? ובכן, כשחבר להקה ידועה מקליט אלבום סולו, ברוב המקרים מדובר בחומרים שבמקור הוא הציע ללהקה אך מסיבות שונות ומשונות לא התקבלו ע"י שאר החברים. יש גם פעמים בהן החומר באלבום הסולו מלכתחילה לא כוון עבור הלהקה, ומן המפורסמות הוא שכשדבר כזה מתרחש, זה ברוב המקרים יעניין רק את המעריצים השרופים. פיל קולינס, אגב, אינו נכלל בהגדרה זו, אבל זה כבר סיפור אחר. למרות שבמקור הוא צורף ללהקת "אוריה היפ" רק בכדי לחזק ולהעשיר את הצליל שלה עם קלידיו, קן הנזלי הפך מהר מאד לכוח העיקרי בה, ועד שנת עזיבתו, 1979, אלבומי הלהקה כללו בעיקר שירים מפרי עטו. מיק בוקס, מנהיג הלהקה, טוען אמנם שהנזלי "לא היה אדם של קבוצה ושכמעט תמיד היה מתבודד עם עצמו", אבל מכיוון שרוב הזמן הלהקה היתה בדרכים קן למד במהירות לכתוב שירים בקצב (לא שיטת) הסרט הנע, ומן הסתם במשך תקופת היצירתיות הזו הצטברו אצלו כמה וכמה שירים אינטימיים ושקטים שהיו צריכים לחכות במגירה. בשנת 1973 אכן הגיעה ההזדמנות הראשונה להוציאם לאור, ולצורך המינימליזם האינטימי משתתפים פה, מלבד בעל העניין, רק שניים מחברי אוריה היפ: לי קרסלייק בתופים, גארי ת`יין בבס. שאר הכלים מנוגנים ע"י הנזלי, ולמרות האינטימיות, הצליל הכללי אינו יכול לחמוק מההגדרה "הצליל הHEEPי המוכר". כי בשנות ה 70, אמרת אוריה היפ – אמרת קן הנזלי. הוא זה שהביא לצליל של הלהקה את הנפח שלו, אבל העובדה שכאן לא מדובר בזמר/סולן הלהקה אלא במי שהוא הכוח העיקרי בה למרות שרוב הזמן לא היה בפרונט, היא שמביאה לסקרנות להאזין לו. זהו תקליט אינטימי אבל לא במובן של לאונרד כהן. כאן מדובר בפירוש בחבר להקת רוק רועשת שבא לו ללחוש. לפעמים זה מצליח ולפעמים לא, ורוב השירים הם על גבול הבלדות, כשהכוונה ב"על הגבול" היא שהם שקטים אבל אני אישית לא הייתי מייעץ לנסות לרקוד "סלואו" לצליליהם. זה פשוט לא יילך. המלים הן עצובות אבל אכן גאות, הווה אומר, הדובר מודה בתבוסה ולא מתבייש לשיר על זה, וגם אם המתואר בשירים לא קרה כולו במציאות זה מוגש באופן סולידי. לא כמו דילן או דונובן אבל די משכנע, והשירה היא לעתים לוחשת ולעתים צועקת. האם החליט הנזלי לקבץ את כל שירי האכזבה (שלא לומר "שירי דיכאון") לאלבום אחד? אם כך הוא הדבר הרי שברור מדוע לא ניתן היה לשלב אותם באלבומים של להקתו משכבר הימים... אם כי כמה וכמה שירים פה בהחלט יכלו להתאים לאוריה היפ אבל בעיבודים אחרים, ו RAIN זו אחלה דוגמה. פרטים בהמשך. השיר הפותח, WHEN EVENING COMES הוא איטי אבל עם גיטרה על גבול הצורמנות, וצליל תופים דינמי בפרונט. העצב הזה על אהבה שאיננה, וכשהערב יורד גם המצברוח שלי במצב ירוד כשאני נזכר בזה. בגלל זה אני כמעט נוטה לחטוא בבנאליות. כמעט - - - כי בכל זאת זה הצליל שלי. It`s always on my mind, but where did it come from Our love was the strongest kind, so where can it have gone? Won`t someone show me the way, to turn my night into day Or throw a rope around the moon No, don`t let it see me alone השיר FROM TIME TO TIME ממשיך באותו קו, אם כי אקוסטי יותר, ומודגש בו הרעיון של "השמש זרחה בגן שלי, עד שהאהבה שלי עזבה והשאירה אותי בגשם". בבריטניה, כידוע, ימי הגשם רבים יותר מימי השמש. ברוב הזמן זה דווקא היווה השפעה לטובה על שירי הפופ והרוק האיכותיים הרבים שיצאו מבריטניה, אבל כאן רואים גם את הצד האחר, והנזלי אפילו רומז שהגשם יעזור לשטוף הכל, ואם לא להחזיר את העסק לקדמותו אז לפחות להכין את השטח לאפשרות של אהבה חדשה. Once the sun shone in my garden `Till my love took off and left me with the rain Now my heart and I are starting to forget it all and start out again ואז מגיע A KING WITHOUT A THRONE במקצב "כמעט" צבאי. לא מארש אבל בהחלט לצעידה. כולל "טו טו טו טו טו טו טו" במקום שריקה. הרבה אנשים נגמרו בשיא שלהם. אלה החיים, אני מבין, אבל לאן יכול מלך ללכת ללא הכיסא שלו? Many`s the good man lost in his prime The path of fortune took him well before his time He ain`t got his trouble but I`ve still got mine Got to find some freedom before I start to decline The moon is rising and I`m still on my own This must be life I guess, the seeds have been sown But where can a good king go without his throne? Tu tu tu tu tu tu tu The unbeliever says it`s hard to believe I`m told the preacher frowns on those who deceive The winds of winter steal leaves from the trees The path of fortune is getting closer to me השיר RAIN הופיע גם באלבום THE MAGICIANS BIRTHDAY של אוריה היפ (עם דיויד ביירון כסולן), אך כצפוי, כאן הוא מופיע בעיבוד מינימלי ולא "פרוגרסיבי". יש פה גם קסילופון להמחשת טיפות הגשם... או אולי גשם ודמעות, ולקראת הסוף נכנס עיבוד "כנסייתי", מעין תפילה לגשם. It`s raining outside but that`s not unusual But the way that I`m feeling is becoming usual I guess you could say the clouds are moving away Away from your days and into mine Now it`s raining inside and that`s a shame And it`s getting to me, a happy man Why should you want to waste all my time The world is yours but I`m mine
KEN HENSLEY - Proud Words on a Dusty Shelf - 1973 אלבום סולו ראשון לאחד הכוחות המובילים ב URIAH HEEP מתי ג`י קובע כי: קן לציפור בין ההיפים ובקן לה אלבום מרשים על עטיפת האלבום רואים ספר, עם שם האלבום עליו ושם המחבר. כאילו לרמוז שזה כמו ספר זכרונות. "מלים גאות על מדף מלא אבק". הווה אומר, "אם תשלחו ידכם אל הספר ותקראו בו, תחכימו". ומי שיאזין לאלבום יגלה שלרוקרים יכול להיות גם צד אינטימי שאינו שמאלצי. פיל קולינס, שמעת אותי? ובכן, כשחבר להקה ידועה מקליט אלבום סולו, ברוב המקרים מדובר בחומרים שבמקור הוא הציע ללהקה אך מסיבות שונות ומשונות לא התקבלו ע"י שאר החברים. יש גם פעמים בהן החומר באלבום הסולו מלכתחילה לא כוון עבור הלהקה, ומן המפורסמות הוא שכשדבר כזה מתרחש, זה ברוב המקרים יעניין רק את המעריצים השרופים. פיל קולינס, אגב, אינו נכלל בהגדרה זו, אבל זה כבר סיפור אחר. למרות שבמקור הוא צורף ללהקת "אוריה היפ" רק בכדי לחזק ולהעשיר את הצליל שלה עם קלידיו, קן הנזלי הפך מהר מאד לכוח העיקרי בה, ועד שנת עזיבתו, 1979, אלבומי הלהקה כללו בעיקר שירים מפרי עטו. מיק בוקס, מנהיג הלהקה, טוען אמנם שהנזלי "לא היה אדם של קבוצה ושכמעט תמיד היה מתבודד עם עצמו", אבל מכיוון שרוב הזמן הלהקה היתה בדרכים קן למד במהירות לכתוב שירים בקצב (לא שיטת) הסרט הנע, ומן הסתם במשך תקופת היצירתיות הזו הצטברו אצלו כמה וכמה שירים אינטימיים ושקטים שהיו צריכים לחכות במגירה. בשנת 1973 אכן הגיעה ההזדמנות הראשונה להוציאם לאור, ולצורך המינימליזם האינטימי משתתפים פה, מלבד בעל העניין, רק שניים מחברי אוריה היפ: לי קרסלייק בתופים, גארי ת`יין בבס. שאר הכלים מנוגנים ע"י הנזלי, ולמרות האינטימיות, הצליל הכללי אינו יכול לחמוק מההגדרה "הצליל הHEEPי המוכר". כי בשנות ה 70, אמרת אוריה היפ – אמרת קן הנזלי. הוא זה שהביא לצליל של הלהקה את הנפח שלו, אבל העובדה שכאן לא מדובר בזמר/סולן הלהקה אלא במי שהוא הכוח העיקרי בה למרות שרוב הזמן לא היה בפרונט, היא שמביאה לסקרנות להאזין לו. זהו תקליט אינטימי אבל לא במובן של לאונרד כהן. כאן מדובר בפירוש בחבר להקת רוק רועשת שבא לו ללחוש. לפעמים זה מצליח ולפעמים לא, ורוב השירים הם על גבול הבלדות, כשהכוונה ב"על הגבול" היא שהם שקטים אבל אני אישית לא הייתי מייעץ לנסות לרקוד "סלואו" לצליליהם. זה פשוט לא יילך. המלים הן עצובות אבל אכן גאות, הווה אומר, הדובר מודה בתבוסה ולא מתבייש לשיר על זה, וגם אם המתואר בשירים לא קרה כולו במציאות זה מוגש באופן סולידי. לא כמו דילן או דונובן אבל די משכנע, והשירה היא לעתים לוחשת ולעתים צועקת. האם החליט הנזלי לקבץ את כל שירי האכזבה (שלא לומר "שירי דיכאון") לאלבום אחד? אם כך הוא הדבר הרי שברור מדוע לא ניתן היה לשלב אותם באלבומים של להקתו משכבר הימים... אם כי כמה וכמה שירים פה בהחלט יכלו להתאים לאוריה היפ אבל בעיבודים אחרים, ו RAIN זו אחלה דוגמה. פרטים בהמשך. השיר הפותח, WHEN EVENING COMES הוא איטי אבל עם גיטרה על גבול הצורמנות, וצליל תופים דינמי בפרונט. העצב הזה על אהבה שאיננה, וכשהערב יורד גם המצברוח שלי במצב ירוד כשאני נזכר בזה. בגלל זה אני כמעט נוטה לחטוא בבנאליות. כמעט - - - כי בכל זאת זה הצליל שלי. It`s always on my mind, but where did it come from Our love was the strongest kind, so where can it have gone? Won`t someone show me the way, to turn my night into day Or throw a rope around the moon No, don`t let it see me alone השיר FROM TIME TO TIME ממשיך באותו קו, אם כי אקוסטי יותר, ומודגש בו הרעיון של "השמש זרחה בגן שלי, עד שהאהבה שלי עזבה והשאירה אותי בגשם". בבריטניה, כידוע, ימי הגשם רבים יותר מימי השמש. ברוב הזמן זה דווקא היווה השפעה לטובה על שירי הפופ והרוק האיכותיים הרבים שיצאו מבריטניה, אבל כאן רואים גם את הצד האחר, והנזלי אפילו רומז שהגשם יעזור לשטוף הכל, ואם לא להחזיר את העסק לקדמותו אז לפחות להכין את השטח לאפשרות של אהבה חדשה. Once the sun shone in my garden `Till my love took off and left me with the rain Now my heart and I are starting to forget it all and start out again ואז מגיע A KING WITHOUT A THRONE במקצב "כמעט" צבאי. לא מארש אבל בהחלט לצעידה. כולל "טו טו טו טו טו טו טו" במקום שריקה. הרבה אנשים נגמרו בשיא שלהם. אלה החיים, אני מבין, אבל לאן יכול מלך ללכת ללא הכיסא שלו? Many`s the good man lost in his prime The path of fortune took him well before his time He ain`t got his trouble but I`ve still got mine Got to find some freedom before I start to decline The moon is rising and I`m still on my own This must be life I guess, the seeds have been sown But where can a good king go without his throne? Tu tu tu tu tu tu tu The unbeliever says it`s hard to believe I`m told the preacher frowns on those who deceive The winds of winter steal leaves from the trees The path of fortune is getting closer to me השיר RAIN הופיע גם באלבום THE MAGICIANS BIRTHDAY של אוריה היפ (עם דיויד ביירון כסולן), אך כצפוי, כאן הוא מופיע בעיבוד מינימלי ולא "פרוגרסיבי". יש פה גם קסילופון להמחשת טיפות הגשם... או אולי גשם ודמעות, ולקראת הסוף נכנס עיבוד "כנסייתי", מעין תפילה לגשם. It`s raining outside but that`s not unusual But the way that I`m feeling is becoming usual I guess you could say the clouds are moving away Away from your days and into mine Now it`s raining inside and that`s a shame And it`s getting to me, a happy man Why should you want to waste all my time The world is yours but I`m mine