כלי ניהול בדיקות - רצוי *** מהיום הראשון ***
למה אני כותב זאת - מכיוון שככל שנאסוף עוד חומר שאינו בתוך DB - כך יהיה לנו קשה יותר ויותר להמיר חומר זה בהמשך לתוך כלי.
לעומת זאת - לא משנה באיזה כלי מבוסס DB נכתוב כיום - בעוד שנה או חמש שנים - עבודת ההמרה לכל כלי אחר תקח עד שבועיים של תכנת - כולל בדיקה כי החומר עבר בצורה תקינה...
יתרון מהותי של כלי הניהול - הוא שמאותו רגע לא מבזבזים זמן על עריכת הטקסט ומבנה המסמך - את החומר ניתן במידת הצורך להוציא בכל פורמט שנרצה (אם בכלל נרצה להדפיסו אי-פעם).
קשה להבין זאת - עד הרגע בו הולכים אחורה מחברה בה עבדנו בכלי ניהול לחברה שעדיין משתמשת ב-וורד...
בכלי ניהול בדיקות קל יותר לתקן את הכתוב תוך כדי הרצת הבדיקות, ותמיד יודעים היכן כל החומר נמצא.
(מעטים יתקנו מסמך בדיקות תוך כדי ריצה, אך בכלי בדיקות זה מאוד טבעי לעשות)
אפשר לבצע חיתוכים שונים לצורך קבלת סטים להרצה ולקבל תמונה אמיתית ומיידית של הבדיקות שבוצעו - לא מחכים שמישהו יעבור על עוד מסמך תוצאות בדיקה בכדי להבין ש5 מקרים בכלל לא בוצעו - יש נתוני אמת מדוייקים כל הזמן - גם אם החלטנו שצריך להוסיף בדיקה או וכד' תוך כדי ריצה.
עכשיו - שימוש בכלי לא אומר דווקא השקעה - יש כלים חינמיים,
וגם לא אומר שחייבים למלא את כל השדות - אלא ניתן להסתפק בשלבים ראשוניים בתכנון על - הכולל שם בדיקה ממצה ותאור מטרת הבדיקה בקצרה.
כך שהעלות של ההתקנה וההגדרה הראשונית היא דיי זניחה - ועיקר ההכנה היא ההחלטה כיצד לבנות את עץ הבדיקות (במידה והכלי לא מאפשר הצגה מנק' מבט שונות ע"פ הצורך - דבר שעדיין חסר בלא מעט כלים - אחד היתרונות של פרקטיטסט למיטב הבנתי)
כמו כן - רצוי מאוד לעשות תהליך זה בתאום עם מהנדסי המערכת - כך שדרישות המערכת ייכתבו מראש בכלי ולא תצטרכו לייבא אותן או וכד'.
זה יבטיח כי תוכלו להציג כיסוי בדיקות מול הדרישות, וגם להעריך השפעה של שינוי בדרישה על הבדיקות שנדרש לחזור עליהן.