"It's not business, it's personal"

גם כתיבת "עממי" בקרדיטים לא מונעת הרמת גבה

בדיעבד. וראו מקרה "סימן שאתה צעיר".
 

tzvika321

New member
גישת העממי ידועה במזרחית ובהמנונים כמו התקווה

לוקחים שיר רומני, יווני, טורקי, מצרי או לא משנה מאיפה
כותבים עממי
לא משלמים תמלוגים.

בזמנו, פוליקר וגלעד סיפרו עד כמה הם עבדו קשה לאתר את בעלי הזכויות על השירים היווניים שפוליקר ביצע ולשלם להם, ועד כמה זה היה חריג.
 

the red king

New member
כן אבל זה ידוע מהי רמת המוסריות הממוצעת..

שרווחת כאן או כאן בד"כ...
 

droriko

New member
מה שמצחיק

שלאחד משירי אותו אלבום של שמיר קוראים "בלי לבקש רשות"
 

Barmelai

New member
היה להיט ענק גם כאן

יחד עם "לעולם אל תתחתני עם פועל מסילת רכבת", כפי שדן כנר אהב להציג אותו. אחלה להקה, כחול מזעזע.
 
אני זוכרת


והשיר השני יותר מוצלח.

http://www.youtube.com/watch?v=Xwy6uIz-Gtg
 
טים רוז אחראי לעיבוד

זכויות יוצרים על כתיבה אין, כי זה שיר עם, אבל למיטב הבנתי לרוז יש (כיום) קייס על זכותו כמעבד. לא בטוח שבזמנו היתה הכרה בכך, ולכן אולי הוא לא תבע.
 

Myrath

New member
מוחין דקטנות של שולי רנד

הפתיחה תמיד נראתה לי דומה מדי לקום והתהלך בארץ.
 

arieltr

New member
That 'Amused To Death' album

is a stunning, stunning album. It's an absolute fantastic album.
And i am not joking.
So I better crawl back to the cave...
 

tzvika321

New member
,תשאיר לי שם מקום. גם אני התפלאתי עד כמה יצא

לו אלבום לא רע בכלל, אפילו טוב.
אני מניח שזה אלבום הסולו הכי טוב שנכתב על ידי מישהו מהפלויידים, ולו היה עושה אותו יותר קצר, היה זה אלבום אפילו מאד משובח.
 

arieltr

New member
It all makes perfect sense....

As far as I remember, Waters wrote it as the last part of trilogy albums that spin around the human condition.
Dark Side and The Wall are the other two.
 
יש כל כך הרבה שתקצר היריעה

השירים שג'ון לנון ופול מקרטני כתבו אחד על השני, למשל:

ג'ון:
http://www.youtube.com/watch?v=LNjTPZW7GCU

אחת הסיבות שהאלבום לא דיבר אלי. בכלל אלבומי הסולו של ג'ון לנון היו מאוד self indulgent היה קשה לי להתחבר אליהם. כנראה היה צריך להעריץ את לנון כדי לאהוב אותם.

ופול בתגובה, בשיר הרבה הרבה יותר טוב:
http://www.youtube.com/watch?v=A4dBo3WciII
 

oren29at

New member
אני תמיד ידעתי/חשבתי ששיר התגובה הוא אחר

למיטב זכרוני (המאומת חלקית ע"י גוגל), שיר התגובה של מקרטני הוא "Let Me Roll It"

http://youtu.be/kWFehaQEMYI

האלבום Imagine הוא אלבום נפלא בעיני. היא יצא קצת אחרי Ram של מקרטני, וצמד האלבומים הללו כאילו התאמצו להפריך את התדמית המוזיקלית של כל אחד מהשניים: בעוד מקרטני כתב ועיבד שירים מורכבים ומתוחכמים, כאילו כדי להוכיח שהוא הוא החיפושית האמיתית, לנון הלך על שירים פשוטים, שכאילו נכתבו בנגיעה אחת. אני עדיין מעדיף את Imagine על פני Ram.

ב Imagine לנון מצא זמן ללעוג למקרטני ישירות על Ram: תמונה שצורפה לתקליט מציגה את לנון בפוזה לעגנית, זהה לפוזה שבה נראה מקרטני על עטיפת Ram.
 

White Chef

New member
יש הרבה התכתבויות והתכתשויות הדדיות

באלבומי הסולו של הביטלס. לנון לקח בצורה מאוד אישית (ופרנודיאית משהו) חלק גדול מ-Ram של מקרטני, בפרט את Too Many People, שהאמין (בצדק) שנכתב בחלקו עליו ועל יוקו:

That was your first mistake,
You took your lucky break and broke it in two.
Now what can be done for you?
You broke it in two.

Too many people breaching practices
Don't let them tell you what you want to be.
Too many people holding back,
This Is crazy and maybe it's not like me.


גם לג'ורג' האריסון הייתה בטן מלאה על חבריו ללהקה לשעבר, וברגע של תסכול כתב בישירות לא אופיינית את Wah Wah הנהדר שכל כולו התרסה כנגד מקרטני ולנון (בעיקר מקרטני):

Wah-wah
Youve given me a wah-wah
And Im thinking of you
And all the things that we used to do
Wah-wah, wah-wah

Wah-wah
You made me such a big star
Being there at the right time
Cheaper than a dime
Wah-wah, youve given me your wah-wah, wah-wah

Oh, you don't see me crying
Oh, you don't hear me sighing


מעניין לבחון את היחסים ומאזן הכוחות בין חברי הביטלס שלאחר הפירוק - האריסון ורינגו, צמד האנדרדוגים, נשארו חברים טובים (האריסון הפיק לרינגו אלבומים, ורינגו ניגן אצל האריסון). שניהם נשארו בקשר טוב עם לנון וניגנו באלבומיו. לנון היה מרוכז בעצמו מכדי להיות כינור שני באלבום של מישהו אחר, ומקרטני התרכז בתוך ספירה משל עצמו (מה שהיה נכון בעצם רוב הקריירה שלו, עד שיתוף הפעולה שלו עם אלביס קוסטלו בסוף שנות השמונים - ווינגז היו עושי דברו של מקרטני ורחוקים מאוד מלהיות בעלי say אומנותי).

באופן מפתיע, רינגו תיאר את מצב העניינים בצורה החדה והמדוייקת ביותר, בנאיביות האופיינית לו:

Lives on a farm, got plenty of charm, beep, beep
He's got no cows but he's sure got a whole lotta sheep
And brand new wife and a family
And when he comes to town I wonder if he'll play with me

Laying in bed, watching TV, cookie
With his mama by his side, she's Japanese
They scream and they cried, now they're free
And when he comes to town, I know he's gonna play with me

He's a long-haired, cross-legged guitar picker, um um
With his long-legged lady in the garden picking daisies for his soup
A forty acre house he doesn't see
'Cause he's always in town playing for you with me

I play guitar, A, D, E, I don't play bass
'Cause that's too hard for me, I play the piano if it's in C
And when I go to town I wanna see all three
And when I go to town I wanna see all three
And when I go to town I wanna see all three
 

White Chef

New member
תיקון

כמובן שמקרטני שיתף פעולה עוד לפני קוסטלו עם מייקל ג'קסון וסטיבי וונדר, אבל קוסטלו היה הראשון מזה הרבה שנים שהצליח לגרום לו לעשות משהו שאשכרה שווה שמיעה.

השיר החביב עלי משיתוף הפעולה ביניהם מבוצע דווקא על ידי אלביס.
 
למעלה