פופ נון סטופ
כל אמן רוצה להיות בMTV בימינו? לא נכון, אבל אני אלך איתך בהנחה שכן. אני חושב שאפשר לחתוך את תעשיית המוזיקה לשני חלקים - אלה שעושים מוזיקה בשביל המוזיקה, בשם היצירה, בשם האמנות, בשם הרגשות שלהם (ופופ מעצם הגדרתו, הוא לא כזה) ואלה שעושים מוזיקה בשביל הכסף, הפרסום, בשביל לנצל את הכישרון שלהם, בגלל לחצים וכו´- מוזיקה ממניעים אינטרסנטיים. החתך הזה לא מדויק. איפה למשל נכנסת אלאניס מוריסט? האם היא זמרת ומוזיקאית מוכשרת או זמרת מוכשרת שנמצאת מאחורי מכונה משומנת של מפיקים שמשווקים אותה כיוצרת אינטיליגנטית, רגישה, מחחוברת לרוחניות שלה שמכוונת גם לקהל הפופ וגם לחובבי הרוק? אם זה כן ככה אז הענין זהה למשל לבריטני ספירס, רק קהל היעד הוא שונה. האם זה משנה? ממש לא. כל עוד אני נהנה לשמוע את ג´אגד ליטל פיל (אלבום ענק, אגב), מה אכפת לי למה הוא נוצר? נחזור לעניין האמטיוי (ובאמטיוי אני מכניס את תחנות הרדיו הלא סקטוריאליות, בארץ ובחו"ל). כן, DJ Shadow רוצה שישמיעו אותו באמטיוי, כן הוא רוצה להחשף בפני קהל רחב, אבל לא הוא לא מוכן להתפשר מוזיקלית (שזה בתכ´לס מה שחשוב) בשביל זה. באופן אישי אין לי בעיה עם מוזיקה שנוצרה בשביל הכסף, אין לי בעיה עם פופ ואני לא אפסול שיר לפני שאשמע אותו, כן אני מודה שלספייס גירלז (לדוגמא) יש כמה שירים טובים, גם לכריסטינה אגוילרה (שחבל שהיא לא מנצלת את הקול המצויין שלה לדברים יותר מעניינים) וגם לעוד רבים. פופ לא שווה חרא. אני די נגד מרצ´נדייזינג, אבל דה דבר מחוייב המציאות. כן יש לי פוסטרים בחדר, אבל הם שם כי הם יפים, והם שם כי הם מצהירים משהו, מצהירים את הטעם שלי. לא אין לי חולצות של וו טאנג, לא אין לי כובעים של רוקוס, ולא "מדבקות נדירות" (מה?) - עד כאן. אבל אם אני בעתיד יהיה מוזיקאי מפורסם ואנשים ירצו לתת כסף בתמורה לחולצות עם שמי עליהם? מי אני שאתנגד? ספציפית לנלי- הוא גרוע, לא עשה שום דבר מענין מעולם, הוא נטו פופ (לא שזה בהכרח רע, אבל הוא כזה), הוא לא יצירתי. אם יש כאלה שאוהבים אותו- סבבה. ואפשר לעשות גם FUN מעניין ומחדש וטוב (דוגמאות? ביסטי בוויז, ג´ורסיק 5, BEP, הראמונז ועוד מלאאא אחרים). אני מבין שזו העבודה שלך, ליחצ"ן את נלי ואת לא תגידי דברים נגד האלבום, אבל להלל ולשבח את החדש של סאיאן סופא קרו (בצדק) ושבוע אח"כ את נלי, נראה לי אפעס... (תשלמו כראות עינכם)