Chocoholic
New member
Introducing...THE BEATLES
England's No.1 Vocal Group כך זועקות הכותרות המודפסות על עטיפת האלבום הראשון של הביטלס שיצא בצד השני של הבריכה, בארצות הברית של אמריקה של קיץ 1963... מעבר לחשיבות היותו ה Long Play הראשון (יצאו לפני כן סינגלים, כמו שיפורט בהמשך) של הלהקה בארה"ב ,האלבום נחשב לנדיר , יקר יחסית ומבוקש ע"י אספנים. הסיבה לכך היא פשוטה: חיי האלבום (משך שיווקו) היו קצרים מאוד, ולכן לא הרבה עותקים קיימים. בנוסף, חברות מפוקפקות רבות בשנות השישים והשבעים ניצלו את העובדה שהאלבום יחסית נדיר, וכמובן, הדפיסו חיקויים, חלקם זולים וחלקם יקרים ו"טובים". כמות התקליטים המזויפים עלתה למעשה על כמות התקליטים המקוריים פי כמה ! ואם זה לא מספיק, חברת VJ שהוציאה את האלבום (ונדון עליה בהמשך) דאגה להוציא גרסת סטריאו בנוסף לגירסת המונו,וביניהם גם הוציאה שתי גירסאות שנבדלות זו מזו בשירים הכלולים; בנוסף, קיימים כמה סוגים של עטיפות לאלבום וכמה גירסאות לתווית שבאמצע התקליט... הזייפנים ניצלו את היטב את הבלבול והדפיסו תקליטים שמאוד קרובים למקור, לעיתים בהבדל של פרט אחד בלבד ! כל אלה הביאו לאלבום את התואר המפוקפק "האלבום בעל הכי הרבה זיופים". הסיבה למותו של התקליט בטרם עת היא חוקית-כלכלית: לחברה שהוציאה את התקליט כבר לא היו זכויות על רוב השירים אך הם בכל זאת הוציאו את האלבום מחשש להפסיד את הגל הענק של ביטלמאניה שכבר נראה היטב מחופי ארה"ב, ועל זה הם אכלו אותה בבית המשפט, מול החברה התובעת שלה היו הזכויות לשירים. הביטלס בארה"ב - לפני הביטלמאניה מה בדיוק הלך שם לפני התוכנית של אד סאליבן בפברואר 64'? האם שמעו עליהם לפני כן? האם מכרו תקליטים שלהם ? אמנים בריטיים מעטים הצליחו להשתחל לארץ הקטשופ והמסטיק,וגם זה ללא הצלחה יתרה. ב 1963, תדרי הרדיו ברוב הארץ הענקית הזו היו מלאים בפופ ממוסחר, Surf מרנין מאת ה Beach Boys ועשרות דומיהם, soul ו R&B מעשרות אמני חברת ההקלטות Motown ופה שם כמה שמות שכבר כמעט נשכחו אך עדיין ידעו לייצר רוק, כמו Jerry Lee Lewis, Little Richard וכמובן, אלביס המלך, שכבר היה עמוק בתוך ביצת הסרטים הבלתי-נגמרים שאת ערכם הקולנועי ניתן לסכם במילים בודדות שלרוב גם יחזרו על עצמן... נראה כאילו לא היה ממש מקום לזמר/להקה מבריטניה האפורה והשמרנית. מה הטעם? הרי הרוק ותרבות הפופ וכל מה שהנוער שומע מגיע מארצם, אז מה כבר יכולים לחדש להם כמה אנגלים אפרוריים? במילא הם כבר מעתיקים את כל הבלוז... לא כך חשב בריאן אפשטיין, האמרגן של החבורה מליברפול. בממלכה המאוחדת הם כבר כוכבי-על; גם באוסטרליה שמעו ונכבשו. אפילו בקנדה הלך להם טוב.רק במושבה הסוררת מסרבים לשמוע אותם. התקליט הראשון של הביטלס שיצא בארה"ב הודפס מוקדם ממה שנהוג לחשוב. אך למעשה לא היה זה כלל תקליט של הביטלס, אלא הרכב אנגלי בן פחות משנה שנקרא Tony Sheridan & The Beat Brothers. במאי 1961, הביטלס (פול, ג'ון, ג'ורג' ופיט) צוותו לזמר רוק בן ארצם, בשם טוני שרידן;גם טוני וגם הלהקה צברו פופלריות משמעותית ,בעיקר בהמבורג,מה שהביא את חברת Deutsche Grammophone Gesellschaft הוותיקה להתעניין בהוצאת סינגל ולהקליט אותם. באוקטובר 61 ,תחת חברת Polydor, יצא הסינגל "My Bonnie / The Saints" ; עם הסינגל הזה נחל שרידן הצלחה גדולה ברחבי גרמניה אך לא הביטלס שכן הם היו רק להקת הליווי שלו. שמם שונה ל The Beat Brothers ע"י Polydor משום ש Beatles כמושג לא אמר כלום לגרמנים. להקת הליווי האמיתית של שרידן שלוהקה אחרי ההקלטות הנ"ל עם הביטלס גם נקראו באותו השם ועובדה זו יצרה בלבול מסויים בקרב מעריצים. בסוף 61 אפשטיין הציע ל Polydor להוציא את התקליט גם באנגליה, לאחר ששם לב כי הסינגל הגרמני זוכה למכירות יפות בחנותו והתעניינותו בלהקה גברה. הסינגל יצא ב 5.1.62 , שם האמן שונה ל Tony Sheridan & The Beatles. הסינגל מכר כנראה מספיק עותקים כדי לעורר עניין בחברת Decca האמריקאית, ש"התמחו" בהוצאת סינגלים שיצאו קודם ע"י Polydor בגרמניה ובריטניה. הסינגל יצא ב23 באפריל 62 שוב תחת השם Tony Sheridan & The Beat Brothers וזו למעשה ההקלטה הראשונה שהודפסה בארה"ב בה מופיעים הביטלס. חברת Decca זכתה להיות הראשונה "להציגם" בארה"ב, גם אם לא בשמם האמיתי ולא כישות בודדת,אלא כלהקת ליווי. קצת אירוני שהשלוחה האנגלית של Decca בלונדון דחתה את הלהקה לאחר שנבחנו אצלם בתחילת 62...
England's No.1 Vocal Group כך זועקות הכותרות המודפסות על עטיפת האלבום הראשון של הביטלס שיצא בצד השני של הבריכה, בארצות הברית של אמריקה של קיץ 1963... מעבר לחשיבות היותו ה Long Play הראשון (יצאו לפני כן סינגלים, כמו שיפורט בהמשך) של הלהקה בארה"ב ,האלבום נחשב לנדיר , יקר יחסית ומבוקש ע"י אספנים. הסיבה לכך היא פשוטה: חיי האלבום (משך שיווקו) היו קצרים מאוד, ולכן לא הרבה עותקים קיימים. בנוסף, חברות מפוקפקות רבות בשנות השישים והשבעים ניצלו את העובדה שהאלבום יחסית נדיר, וכמובן, הדפיסו חיקויים, חלקם זולים וחלקם יקרים ו"טובים". כמות התקליטים המזויפים עלתה למעשה על כמות התקליטים המקוריים פי כמה ! ואם זה לא מספיק, חברת VJ שהוציאה את האלבום (ונדון עליה בהמשך) דאגה להוציא גרסת סטריאו בנוסף לגירסת המונו,וביניהם גם הוציאה שתי גירסאות שנבדלות זו מזו בשירים הכלולים; בנוסף, קיימים כמה סוגים של עטיפות לאלבום וכמה גירסאות לתווית שבאמצע התקליט... הזייפנים ניצלו את היטב את הבלבול והדפיסו תקליטים שמאוד קרובים למקור, לעיתים בהבדל של פרט אחד בלבד ! כל אלה הביאו לאלבום את התואר המפוקפק "האלבום בעל הכי הרבה זיופים". הסיבה למותו של התקליט בטרם עת היא חוקית-כלכלית: לחברה שהוציאה את התקליט כבר לא היו זכויות על רוב השירים אך הם בכל זאת הוציאו את האלבום מחשש להפסיד את הגל הענק של ביטלמאניה שכבר נראה היטב מחופי ארה"ב, ועל זה הם אכלו אותה בבית המשפט, מול החברה התובעת שלה היו הזכויות לשירים. הביטלס בארה"ב - לפני הביטלמאניה מה בדיוק הלך שם לפני התוכנית של אד סאליבן בפברואר 64'? האם שמעו עליהם לפני כן? האם מכרו תקליטים שלהם ? אמנים בריטיים מעטים הצליחו להשתחל לארץ הקטשופ והמסטיק,וגם זה ללא הצלחה יתרה. ב 1963, תדרי הרדיו ברוב הארץ הענקית הזו היו מלאים בפופ ממוסחר, Surf מרנין מאת ה Beach Boys ועשרות דומיהם, soul ו R&B מעשרות אמני חברת ההקלטות Motown ופה שם כמה שמות שכבר כמעט נשכחו אך עדיין ידעו לייצר רוק, כמו Jerry Lee Lewis, Little Richard וכמובן, אלביס המלך, שכבר היה עמוק בתוך ביצת הסרטים הבלתי-נגמרים שאת ערכם הקולנועי ניתן לסכם במילים בודדות שלרוב גם יחזרו על עצמן... נראה כאילו לא היה ממש מקום לזמר/להקה מבריטניה האפורה והשמרנית. מה הטעם? הרי הרוק ותרבות הפופ וכל מה שהנוער שומע מגיע מארצם, אז מה כבר יכולים לחדש להם כמה אנגלים אפרוריים? במילא הם כבר מעתיקים את כל הבלוז... לא כך חשב בריאן אפשטיין, האמרגן של החבורה מליברפול. בממלכה המאוחדת הם כבר כוכבי-על; גם באוסטרליה שמעו ונכבשו. אפילו בקנדה הלך להם טוב.רק במושבה הסוררת מסרבים לשמוע אותם. התקליט הראשון של הביטלס שיצא בארה"ב הודפס מוקדם ממה שנהוג לחשוב. אך למעשה לא היה זה כלל תקליט של הביטלס, אלא הרכב אנגלי בן פחות משנה שנקרא Tony Sheridan & The Beat Brothers. במאי 1961, הביטלס (פול, ג'ון, ג'ורג' ופיט) צוותו לזמר רוק בן ארצם, בשם טוני שרידן;גם טוני וגם הלהקה צברו פופלריות משמעותית ,בעיקר בהמבורג,מה שהביא את חברת Deutsche Grammophone Gesellschaft הוותיקה להתעניין בהוצאת סינגל ולהקליט אותם. באוקטובר 61 ,תחת חברת Polydor, יצא הסינגל "My Bonnie / The Saints" ; עם הסינגל הזה נחל שרידן הצלחה גדולה ברחבי גרמניה אך לא הביטלס שכן הם היו רק להקת הליווי שלו. שמם שונה ל The Beat Brothers ע"י Polydor משום ש Beatles כמושג לא אמר כלום לגרמנים. להקת הליווי האמיתית של שרידן שלוהקה אחרי ההקלטות הנ"ל עם הביטלס גם נקראו באותו השם ועובדה זו יצרה בלבול מסויים בקרב מעריצים. בסוף 61 אפשטיין הציע ל Polydor להוציא את התקליט גם באנגליה, לאחר ששם לב כי הסינגל הגרמני זוכה למכירות יפות בחנותו והתעניינותו בלהקה גברה. הסינגל יצא ב 5.1.62 , שם האמן שונה ל Tony Sheridan & The Beatles. הסינגל מכר כנראה מספיק עותקים כדי לעורר עניין בחברת Decca האמריקאית, ש"התמחו" בהוצאת סינגלים שיצאו קודם ע"י Polydor בגרמניה ובריטניה. הסינגל יצא ב23 באפריל 62 שוב תחת השם Tony Sheridan & The Beat Brothers וזו למעשה ההקלטה הראשונה שהודפסה בארה"ב בה מופיעים הביטלס. חברת Decca זכתה להיות הראשונה "להציגם" בארה"ב, גם אם לא בשמם האמיתי ולא כישות בודדת,אלא כלהקת ליווי. קצת אירוני שהשלוחה האנגלית של Decca בלונדון דחתה את הלהקה לאחר שנבחנו אצלם בתחילת 62...