היינו היום בסיור עששיות בפארק אריאל שרון
באופן מטריד, למרות שאני גרה רבע שעה משם, לא הייתי בפארק עצמו מאז שנפתח.
היה...קסום.
נפגשנו בארבע. הולכים קצת. רואים נופים מדהימים, שקיעה מרהיבה, כל מיני ציפורים. לומדים על הזבל, על ההר, על השחזור.
הכל ירוק ופורח, שתלו המון צמחי תבלין והריח משגע.
אחרי שהשמש שקעה קבלנו עששיות והמשכנו לסייר קצת. בסוף ראינו סרטון, מהמשוקעים ומוצלחים שראיתי בחיי.
היא הסבירה על זה שמתחתינו זבל, ואחד הקנטנים שבחבורה (בן 4) התחיל להרים את הנעליים ולבדוק מתחת לסוליות
היה מאד מעניין. כל אחד לקח הבטים שונים ממנו, בהתאם לגילו ולהבנתו. ובאמת - בתור מי שגרה בסביבה, אני כל כך זוכרת את הנסיעה על כביש 4 בדרך לסבא וסבתא, עם הריח העז שגרם לסגור את החלונות, גם באוגוסט במכוניות נטולות המזגנים....זה לא נתפס איזה מקום מרהיב עשו, ומה התוכניות עוד להמשך. ממש רואים איך היה איש עם חלום, ואיך הוא מגשים את החלום.