יותר מדי. בנאדם. עוד אחד. ה8 בפחות משנה. הולך למות. כה. זה כבר ברור. הוא מאושפז כבר שבוע. והוא לא במצב משהו. זה עניין של חודשים. לא יותר מדי נותנים לו. אישתו נפטרה בפסח. מסרטן. ועכשיו הוא מזקנה. יש לו נין. בקרוב נינה. כבר לא צעיר. אבל נקשרתי אליו בשנים האחרונות=/ הוא לא קרוב משפחה. הוא סבא של זה שאני מלא אצלם בחולון. עזבו סיפור. וכל כך הרבה דברים עוד. ריבים עם ההורים. ואני מאכזבת אנשים. לפעמים לא רואים אור בקצה. וזה מה שזה עכשיו.
תחזיקי מעמד מותק.... החיים יכולים להיות מסריחים לפעמים, אבל בדר"כ אחרי הירידות האלה באות העליות... עם כמה שזה נדוש, זה נכון... ../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif
והרבה טוענים שאחריו זה יהיה הסבל האחרון לשנה הזאת. הבעיה במשפט הזה. לשנה הזאת. הקטע. אני יודעת ואני כבר פתחתי על הקטע הזה תורה. על ה"יהיה טוב" אם רע זה לא הסוף. השאלה הנשאלת ביותר היא: מתי הסוף?
אף פעם לא ברור... תמיד החיים מזמנים זמנים עצובים, ובמקביל אירועים ומקרים מיוחדים ונעימים.... אני ממש רוצה לחזק אותך גם... ../images/Emo24.gif ואת גם מוזמנת לדבר איתי.... ../images/Emo24.gif