אילו רק...

[שויי]

../images/Emo99.gif אילו רק...

אילו רק ידעתי אילו רק היה לי אילו רק יכולתי אילו רק ביקשתי הייתי מרגיש/ה מאושרת, הייתי מרגיש/ה שמחה, הייתי מרגישה מסופקת, הייתי מרגישה מנצחת. יש כל מיני אילויים כאלה... חשבתי על זה היום כשחיפשתי חניה והתפללתי שאמצא, אילו רק הייתה כאן חניה Y מה זה הייתי מאושרת ופונקט! יש חניה בול ואני מרגישה מה'זה סיפוק... ואחר כך תמהה איך דבר קטן כזה יוצר אנרגיה, מה פתאום שהתחושה שלי תיבנה על אירועים חיצוניים. טוב אפסיק לברבר, קחו את הפתיח הזה, אילו רק... ונראה מה יעלה בחכתכם

 

[מיקי801]

שויי יש אילויים גם אחרים

אילו לא הייתי נשואה לשלמה האם גם היו לי חיים שלוים? אילו לא היו לי הנכדות הייתי ממשיכה לשחק כמו ילדה? אילו לא היה לי את הפורום הייתי מפטפטת בלילה עם חברות? בעצם מה חשוב האילו,טוב לי הרגע בהווה,היום ,עכשיו וזה מה שחשוב בעיני

 

[שויי]

הו מיק מיק העלמה

את יותר מצודקת. בוודאי, מה שחשוב זה היש בהווה ולא האילו. אבל יש רצוי ויש מצוי ולי יש כל מיני אילויים כאלה, חלקם מצחיקים

כמו אילו רק היה לי הליקופטר אישי קטן בגודל של אופניים שישא אותי מים אל ים

עוד דוגמא, אילו רק הייתי יכולה לאכול עכשיו כושי קרמבו, אבל זו לא העונה וגם אני בצום לפני בדיקה. אה... רגע מיק, כוונתי לאילו כן ולא אילו לא, את הבנת את זה? אני לא

 

[מיקי801]

שויי מבינה כל מילה

ולא לדאוג בקשר לצום אשמור את היין למחר. יעבור הקיץ והופ שוב יהיה לך קרמבו

 

[סבסבתא ל 9]

בתי הצעירה סיימה אתמול את לימודיה . כך כתבה

בבלוג שלה , סיפוק ואושר בסיומה של תקופה. "...תעברי את כל הדרך כולה" "עוד תראי את כל הדרך עוד תלכי בה היא שלך גם אם לא תהיה תמיד קלה. תביטי ותראי את כל הדרך תקבעי את מסלולה, תעברי את כל הדרך כולה." (שמרית אור) לפני 11 שנה אחותי כתבה לי את הפזמון הזה בתוך מכתב שלקחתי איתי למסע בפולין. מאז הפזמון הזה מלווה אותי בכל צומת דרכים, בכל התלבטות, בכל התחלה ובטח שבכל סיום של תהליך. אתמול סיימתי תהליך. עוד פרק בחיי מסתיים. פרק חשוב. פרק מיוחד. כשסיימתי את לימודי התואר הראשון ידעתי שזו רק ההתחלה, אבל לא ידעתי מה הכיוון, מה הסוף, מה הדרך שבה אני רוצה באמת לצעוד. היום שלוש שנים אחרי, אני יודעת שזו רק ההתחלה. אבל אני יודעת שזו הדרך שאני רוצה לצעוד בתוכה. לגדול, ללמוד, להתעצם. סיימתי אתמול את הלימודים. ואיך אמרו לנו (משפט פלצני אך מרגש כאחד...) "נכנסתם סטודנטים יצאתם מטפלים..." אז הדרך עוד ארוכה והלמידה העצמית (וכתיבת הסמינריון) עוד ניצבים בפניי. אבל אני שלמה. ואני יודעת שזה מה שאני רוצה. וזו הרגשה כל כך טובה

 

[שויי]

../images/Emo106.gif יששששש שודדת, מרגש

ובהצלחה לקטנה החכמה שלך

 

[רונית 1031]

../images/Emo50.gifבהמשך הדרך../images/Emo45.gif

 

[stp51]

../images/Emo48.gifלחיים וב-|הצלחה| בהמשך. כל הכבוד../images/Emo140.gif

 

[stp51]

שויי../images/Emo70.gifהאילו בקשר לחניה זה הקוסם שבנו,

תמיד תחשבי חיובי על המקום שאת מגיעה כלומר כשאת נוסעת

ורוצה לחנות, תחשבי שאת בטוח מוצאת חניה, אין מצב אחר ותראי שבאמת יהייה לך מקום, אצלי זה עובד ברב המקרים

 

[שויי]

אז כדאי ריקה, לקחת איתך טרמפ ../images/Emo73.gif

החשיבה החיובית לרב עובדת, כמה חבל שקרנות השתלמות, חסכונות, קופות גמל ושות' לא שמעו על זה. אה כן... וגם גלגל המזל.

 

[שויי]

../images/Emo130.gif עדיין נשאלת השאלה

עד כמה, תחושת הטוב והסיפוק שלנו, תלויה בגורמים ואירועים חיצוניים. עם כל התובנות הגבוהות והנמוכות, דאיייייייייייייי וחליק גם כן

נראה מה תגידו לו היתה נוחתת עליכם איזה בוחטה

עכשיו. הא? מה תגידו? .... זה כלום, זה לא משפיע עלי? ואתם יודעים מה? תצדקו במאה אחוז

ואם טרחתם קראתם והגעתם עד כאן ותירצו לשאול למה, אז אני אומר לכם