ערב טוב לכולם

[left from the middle]

מוגבלים בע"מ

טירונות 02 נחלקת לשתיים, טירונות 02 רגילה וטירונות 02 כ"מ- כושר מוגבל או בשפת החיילים מוגבלים. זו טירונות לאנשים שיש להם מגבלות בריאותיות אשר מונעות מהם מאמץ פיזי, לדוגמא אסמטים, בעיות גב, בעיות ברכיים ואני לא יודע מה. כמובן שמכניסים לרשימה גם חברה עם אפילפסיה. אני לא מודע למגבלות ספורטיביות שחלות עלי, לא שאני ספורטאי השנה (למעשה אני די רחוק מכך.. סתם) אבל אני לא חושב שמקומי שם. יכול להיות שבגלל שאני זכאי לתוספת שעות שינה אני מיועד לטירונות הזו. אבל זה ממש מקומם שפקידה מטומטמת אומרת לי שאני אתגייס בתאריך הנ"ל לטירונות מוגבלים. מי שמדבר

 

[qt1]

למה כמובן יונתן?../images/Emo178.gif

אסמטי באמת יתקשה לעשות דברים מסוימים וגם בעלי בעיות גב וכדומה , אבל אפילפסיה? הנה לך סטיגמה!!! אין כל סיבה לגייס חבר'ה צעירים עם אפילפסיה , להוריד להם פרופיל -דבר נורא לכשעצמו... ועוד אח"כ לשים אותם בטירונות מוגבלים ,המילה הזו כ"כ לא שייכת לאף אחד מהמקרים הללו... אבל אם נתמקד בך וכך אני אעשה

אז לדעתי בתקופת הטירונות שלך נקרא לה תקופת טירונות מצטיינים וכשתבוא לכתוב לנו בסופי שבוע או כל יום? לא כ"כ הבנתי כל כמה זמן יוצאים בטירונות כזו , תוכל לכתוב לנו איך אתה מסתדר בטירונות מצטיינים וכמובן שאח"כ כשתהיה קצין כפי שהאשי כתבה קודם , נבוא להריע לך בסיום הקורס. בשבילי תמיד תהיה אמיץ ומצטיין ונראה לי שגם הקרובים אליך חושבים כמוני. אוף אני כועסת על המערכת כל-כך

 

[left from the middle]

זה נשמע טוב..

אני אדווח כל סופ"ש ברור.. גם הבנתי שמיולי הקרוב הטירונות תתקצר לשבועיים אז בכלל זה יהיה קצרצר!!

 

[S E M 151]

את השם "מוגבלים" אני לא אוהבת.

יש לי ידיד שבזמנו לפי מליון שנה בערך, עבר טירונות כזו, קשה לי לקרוא לה "מוגבלים" כי הוא לא מוגבל, יש לו בעיות פיזיות והוא "פייטר" רציני - ממש אדם שחייבים להכיר ולהוכיר. הוא סיים את השירות בהצלחה - העיקרון בטירונות הזו הוא - הורדת הנטל הפיזי - כגון המסעות שישנם בטירונות רגילה, תרגילי המאמץ וכו'. הוא שירת אח"כ בשלישות ואני בהחלט הייתי גאה בו.

לכולם

 

[qt1]

לפי מה שיונתן כתב , יש לזה שם אחר

אבל זה השם שהחיילים נותנים לזה ,זה נורא לקרוא "מוגבלים" תארי לך שגם אומרים לך שאת הולכת לכזו טירונות , ועוד לבחור שאמור להיות קרבי כי "קרבי זה הכי אחי" אני לא יודעת אם הייתי מתגיסת במצבו של יונתן , אני יודעת שכשאמרו לי בל.גיוס שאני יכולה להתנדב ברחתי כל עוד נפשי בי , בדיעבד אני יודעת שאם היתה לי רשת תמיכה לא הייתי עוזבת את הארץ והייתי מתגיסת , לפי ההודעות של יונתן אני מבינה שיש לו רשת תמיכה מעולה ולכן זה יהיה לו קל יותר ממה שהיה לי, מה גם שמדובר בשבועיים. ושבועיים עפים כמו כלום.

 

[S E M 151]

לי לא אמרו את יכולה להתנדב../images/Emo10.gif

עצבן אותי שככה החיילת קראה לזה בלשכת הגיוס. כי לא קוראים לזה כך, יש לזה ראשי תיבות שאם אני זוכרת נכון או וזה לא השתנה אז זה מכ"מ או משהו בסגנון שאמור להביע מוכנות לבעלי כושר מוגבל והכוונה היא לכושר פיזי, שהרי הטירונות זה סך הכל הכנה לכניסה למערכת הצבאית עצמה - מעין קורס הכנה מזורז. הם לומדים שם נשקים ואב"כ ואת כל החומר התיאורטי כמו כל חייל אחר - ההקלות הן בהכנסה לכושר הפיזי. ודבר אחרון את בערך בת גילי שזה אומר שהייעוד הצבאי לבנות לפני כמה זה יוצא עשרים שנה כבר - היה תפקידי פקידות בצבא עם מודעות 0 להטרדות מיניות של חיילות, טיזוז וכו' ככה שאל תרגישי לא טוב, לא שלא היה לי סה"כ בסדר בצבא - ואחרי שהצלחתי לברוח למפקד אחד, היה אפילו על הכיפק - אבל לפחות אז זה לא היה ביג דיל - הדיל היה החברה ששירתו איתי, האנשים חיילים וחיילות בני גילי ו/או מבוגרים יותר אבל לא בהרבה יותר, שעשו את זה לחוויה נהדרת. וזה כמו בכל דבר בחיים - המון המון מזל זה קודם כל, ושני הוכחת יכולת אישית ששוב גם זה כמעט כמו כל דבר בחיים.

 

[hashy]

זה לא שהחיילים קוראים לזה מוגבלים

זה יונתן וחבריו קוראים לזה ככה. לטירונות קוראים כושר-מוגבל וזה בהחלט כמו שסם כתבה על בסיס כושר פיזי. יונתן וכל שאר המתגייסים - אתם מוכרחים להבין, זה לא שאתם זכאים לשעת שינה נוספת - אתם מוכרחים אותה!!! בקורסים האלה אי אפשר לבחור מתי לישון, מתי לאכול או מה לאכול, מתי לשתות וגם הם מוסיפים לחץ מנטלי כבד של תחרותיות וכו'. תוסיפו על זה קורטוב של פלורוסנטים לא טובים, סרטי וידאו מקרוב, הקפצות לילה עם שינה לא סדירה...הבריאות שלך חשובה מכל!!! - ואם יקרה משהו, שלא יוכלו להגיד שלא היקפדת ולהפיל את זה עליך - לפעמים זו הדרך הטובה ביותר לחזור למערכת ולהילחם לשיפורים. לגבי הטירונות - במילא תהיה בעורף, זה כל כך לא משמעותי שם איזו טירונות אלא מה התפקוד המקצועי שלך, אז רק לעבור ולהגיע לקורס המקצועי שיהיה כבר יותר מענין... כשעשיתי קורס קצינות כ"מ זה היה קשה ומאמץ, והייתי על הקצה עם זה שישנתי עוד שעה בנוסף מכולם. ההבדל בינינו לבין הקורס הרגיל היה כמה קילומטרים במסע, פתיחות גדולה יותר לגבי ההרגשה הפיזית, חשיבות השתיה, השינה והאוכל וזהו פחות או יותר (לא שזה עשה לי את הקורס קל יותר - רב הבנות היו מגעילות). התכנים, המטלות - אותו מינון, אותן דרישות. איתי היו חרשת, בנות עם כליה אחת, אסמטיות, סוכרתיות, נשים מבוגרות ועוד. חלקן עם כושר גבוהה יותר משל המדריכות. אלא שזו לא הייתה הפואנטה [לפחות איך שאני הבנתי] הצבא צריך לדאוג ולשים לב יותר לאנשים עם מחלות ומוגבליות שונות - אז הקבוצה יותר קטנה, המדריכה מתודרכת טוב יותר לגבי המחלות השונות ומה לעשות בשעת מצוקה [ולשלי הייתה בעיה משל עצמה - עיוורת צבעים] והיו דברים שהתאימו לכל אחת - למשל: לחרשת לא היו נותנים הוראות וורבליות מאחורה.. ואני הייתי מגיעה למסדר הבוקר בסוף. לדעתי זה היה הוגן ולפחות היום הצבא מקבל אנשים במרחק שנה מהתקף ולא שנתיים - כך שיש שיפור. כשהייתי צריכה להתאשפז כי חשבתי שאני עומדת לקבל התקף - אף אחד לא שאל פעמיים וזה כנראה מנע את ההתקף ואת זה שאני אעוף מהצבא ולפעמים צריך את זה. נשיקות לכולם

 

[S E M 151]

כל הכבוד - המפקדת!!

 

[hashy]

תודה ../images/Emo150.gif השתדלתי...

 

[שוש גדולה]

תודה