המפגש !!

[ספיר ק]

גינון?

גינון זו העבודה הכי יצירתית בעולם (ואחת הפנטזיות שלי בנוגע לקריירה עתידית). ואני עובדת מדי פעם במפעל ונהנית מאוד מאוד. הבעיה עם עבודות כאלו היא לאו דווקא מידת השעמום, אלא השכר (אני לא מומחית, אבל ככל הידוע לי ב"עבודות שחורות" השכר נמוך יותר וקשה יותר לפרנס משפחה).

 

[הדס (אמבר)]

את כנראה אף פעם לא עבדת באף

אחת מהעבודות האלה כך שאת כנראה לא יודעת כמה שטנציות יש בכל אחת ואחת מהן. ניסית פעם לבדוק מאה בחינות של סטודנטים? זה אחד הדברים הכי מייבשי מוח שיש, תקופת הסיוט של כל מתרגל באוניברסיטה. בימאים? לרוץ אחרי אביזרים, שחקנים שחולים ואחרי השמש שנעלמת. הייטק? לחפש מאות שעות אחרי הבאג שבגללו התוכנה לא עובדת.... בכל מקום עבודה, ולא משנה כמה "יצירתי" הוא מוגדר יש עבודות שטנציות, יש קטעים מייבשי מוח, יש עבודות מתסכלות וחוזרות על עצמן. לא צריך לעשות אידאליזציה משום דבר.

 

[hunky@dory]

../images/Emo32.gif אם מתכנתים נכון

לעולם לא צריכים לעבוד על באג מאות שעות. מי שמחפש באג מאות שעות אינו יודע לתכנת ולעבוד בצורה סדורה.. מחלקים את התוכנית למאות תוכניות קטנות וכל תוכנית קטנה מתכנתים תוך כדי בדיקות ביניים בכל שלב כך שחיפוש באג יהיה ברמה לוקאלית של מחלקה ולא ברמת התוכנית כולה. אם מתחילים את התוכנית עם קונספט מתוכנן מראש ועורכים בדיקות תמידיות תוך כדי התוכנית הבאג הכי גדול שיהיה צריך לחפש הוא שעתיים גג

 

[הדס (אמבר)]

למה יש לי הרגשה שאין לך לחלוטין

מושג על מה את מדברת?

 

[neatsun]

שטויות

סליחה על הביטוי. את מנסה להלביש על העולם את החיים והניסיון שלך. זה לא עובד! לא כל המערכות הממוחשבות והתוכנות הן בסדר גודל ורמת סיבוכיות של תרגילי התוכנה שלך, עם כל הכבוד. ומאיפה בדיוק הבאת את ה"שעתיים גג"? ולעניין העבודות ה"שטאנציות" לא כל האנשים יצירתיים, לא כל האנשים מאד אינטילגנטיים. יש אנשים שאוהבים שאומרים להם מה לעשות, שיש להם מסגרת ו"בוס". ומהצד השני של המטבע, עוד לא ענית לי מי בדיוק את מתכננת שיעשה את כל העבודות "השחורות" שמניעות את גלגלי העולם אחרי שתהפכי את כולם למתכנתים, במאים ופסלים?

 

[zooti]

ועוד דבר

לפעמים את לא צריכה לחפש את הבאג בתכנית שלך. tip of the day always document as if the person who is going tho maintain your program is a maniac serial killer who knows where you live

 

[hunky@dory]

../images/Emo32.gif בהייטק שעובדים מן הבית

אפשר לקנות מחשב נייד וללכת איתו לחוף הים יש לי ידידה שהיא מתכנתת מעולה שעובדת בבית. אני אציע לה לקחת את המחשב הנייד לחוף הים בקיץ....

 

[אורין קיי]

את מסתערת קדימה במהירות כזו שאינך

שמה לב שהסוסים, העגלה וכל מי שעליה, נשארו הרחק מאחור. מחשב נייד עולה המון כסף. אולי לא עבורך, אבל לאנשים שיש להם חובות של שלושה חודשים במכולת והם אוכלים בשר פעם בחודש. ואפילו לי, שאין לי חובות כאלה במכולת אבל יש לי מכות מצריים משאר כיוונים. אני עצמאית ובעלת מקצוע חופשי וגם אומנית-עצמאית וכיום, לאור המציאות שאני חיה בה, הייתי מתה ללכת כל בוקר לעבודה, לעשות שטאנציות עד אחר הצהריים ולדעת שיש לי צ´ק בסוף החודש. למה את מתעקש/ת להכניס את כולנו לתוך המסגרות הרעיוניות שלך?. לי זה נראה מאד שטנצי. את לא עונה לענין לאף אחת מאלה שהגיבו לדבריך, למה?

 

[sista]

זו עבודה=עיסוק=משלח יד=תפקיד

זו לא כפיה. אם אני עובדת בתור מזכירה לצלם, להדפיס, לענות לטלפון בנימוס וכל דבר ממין זה, זו לא כפיה. זה התפקיד שלי ואני מקבלת על זה כסף. אני לא משרתת אף אחד. לצחקק לבדיחות של הבוס ולשתוק כשהוא מעביר לי יד על התחת או קורא לי מותק בובה חמודה ממי יש לך ריח טוב, זה לא התפקיד שלי. זו השפלה שלי והפיכתי לסמל סטטוס התלוי על מחזיק מפתחותיו של החזיר. גם להכין קפה שייך למחלקה השניה. זה מסמל את מעמדו של הבוס כשייח סעודי ואת מעמדי כספקית חסרת פניות של מה שבא לו. אולם, הכנת קפה בקונטקסט אחר (כולנו ילדים גדולים ומבינים את מהות הקונטקסט שאנו נמצאים בו) לעולם לא תהיה חלק מתפקידי כ"מנהלת אדמיניסטרטיבית" אבל היא יכולה להיות חלק מיחסים בינאישיים נדיבים בעבודה. למשל, במקומות בהם אין מכין קפה קבוע ומדי פעם מישהו מציע להכין קפה לכולם או למישהו, כי הוא בדיוק מכין לעצמו, או מישהו מבקש בתור טובה, כשאין מיסוד של יחסי דוכס/משרת.

 

[sista]

נושא "פוזיטיביסטי" למפגש

נשיות חדשה = נשיות לא מדוכאת ולא מרוסנת, נשיות מטריארכלית. ברגע שנפסיק להיות קורבן ונפסיק להפנים את הדיכוי כחלק מאישיותנו - מה נהיה, בעצם? מה נוסיף לעצמנו אחרי שהורדנו את המיותר? לאן נפנה את כל האנרגיות שהתפנו? האם ישנם מקורות היסטוריים, ספרותיים ופילוסופיים שיתאימו לקנוניזציה מחודשת של תרבות הנשים החופשיות?

 

[sista]

הבהרה

אין בדברי שלעיל שום אמירה שאנחנו קורבנות או מופמנות דיכוי. להפך. העניין הוא שברור לי "מה לא", ואולי יש עוד "מה כן" שמעניין ללמוד עליו.

 

[Boojie]

זה נושא מרתק,

רק שהוא קצת נשמע לי יותר כמו נושא לחמש-שש עבודות דוקטורט...

 

[sista]

חייבים להתחיל איפשהו, לא?

וחוצמזה, יש לנו כמה וכמה סטודנטיות בפורום, לא?

 

[.inbal]

הכנת קפה למפקד-מתוך הרצאה של קחנ"ר

צה"ל פועל להכנסת מכונות קפה ומזכירות אלקטרוניות, אין סיבה שקצינים בדרגות הבינוניות לא יידעו להדפיס מכתב במחשב. יותר ויותר קצינים בכירים (ובעיקר קצינות, מתוך עקרון) מבקשים פקידים ללשכות שלהם, כי אופק השירות שלהם ארוך יותר. יונהג שירות דיפרנציאלי לבנות, ובשלב מאוחר יותר גם לבנים. מי שעושה דברים משעממים יישרת פחות זמן, מי שעושה דברים חשובים וקרביים ישרת הרבה זמן ויתוגמל בהתאם. מתוך הרצאה ששמעתי מקצינת ח"ן ראשית לשעבר אורית אדאטו, נדמה לי שזה היה סביב ינואר 1997...

 

[wasaby]

שירות דיפרנציאלי?

מבחינת צורכי כח האדם של צה"ל אני מבינה, יש הרבה יותר אנשים שיכולים להיות פקידים מטייסים, אז סביר שצה"ל ירצה להוציא כמה שיותר מטייס. אבל טייס זה מקרה חריג, צה"ל משקיע הרבה בהכשרתו, וההכשרה הזו גם שווה לטייס בשוק האזרחי. אבל למה לוחם שריון, שיוצא הביתה פעם בכמה שבועות, ישן על הזחל של הטנק, או במוצב שהמים קפאו בצינורות בדרך אליו, יענש גם בשירות ארוך יותר ממי שעושה עבודה משרדית בקריה במשרד נוח ונמצא בבית כל יום? האם את בטוחה ששגרת היום יום של הטנקיסט יותר מרתקת מזאת של פקיד? עבודה משרדית היא שם כולל להרבה עבודות. בראשית השירות הצבאי שלי הייתי פקידה של הקמב"צ, אחרי שהשקעתי הרבה בתפקיד וגם התעקשתי הרבה (ואחרי שהקמב"ץ התחלף), העבירו אותי הכשרה לתפקיד סמב"צית. שני התפקידים נעשו במשרד, בתפקיד השני עניתי הרבה יותר לטלפונים. שניהם ניתנים להגדרה כעבודה משרדית, אבל התפקיד השני היה הרבה יותר מרתק, והרגשתי בו הרבה יותר תורמת, עד כדי כך שלא רציתי להשתחרר.

 

[Boojie]

זה חלק מהדילמה שצה"ל ניצב בפניה -

צבא מתמקצע או צבא העם. מצד אחד, ברור שיש הכרח למקצע את הצבא, להפוך אותו לצבא מקצועני במקום לצבא חובבים למחצה (כמו שזה בימינו). מצד שני, צה"ל כסמל (צבא העם, זה שכל העם משרת בו, כחלק מהחוויה הישראלית המגבשת וכו´) הוא דבר שיש בעייה רצינית מאד להפרד ממנו. מה גם שכמובן, שינוי כזה ידרוש השקעה תקציבית די גדולה בשנים הראשונות, כדי להנהיג אותו. למה להחזיק לוחמים יותר שנים? כי לוחמים מקבלים הכשרה הרבה יותר יקרה. זה יקר להכשיר לוחם, ולצבא עדיף שלוחם יישאר במסגרתו כמה שיותר זמן, כדי למצות את המקסימום מהמחיר שהושקע בהכשרתו. כמובן, מדובר לא רק בלוחמים כי אם בסדרה ארוכה למדי של מקצועות שדורשים הכשרה ארוכה ויקרה יחסית. לתפקידים פקידותיים ההכשרה הנדרשת היא לרוב קצרה בהרבה ובעיקר זולה בהרבה. מכיוון שהשאיפה היא כן להגיע להתמקצעות, הרי שהעדיפות בהכשרת לוחמים היא לוחמים מקצועיים, שיקבלו הכשרה ממושכת ומושקעת וישארו בצבא למשך זמן. לעומת זאת, פקידים זה לא נורא לשחרר לאחר שירות קצר יותר, כי ההכשרה שלהם לא יקרה. למעשה, סביר להניח שלצה"ל היה זול יותר להעסיק עובדים שכירים לעבודות שדורשות הכשרה מינימלית (כמו עבודות פקידותיות), ולגייס לשורותיו רק כוח אדם שמיועד לרמת מקצועיות גבוהה.

 

[wasaby]

בארה"ב יש צבא מקצועני

אבל בארה"ב, למרות שהצבא הוא חלק קטן מאוד מאוד מהאוכלוסיה הוא עדיין גדול בהרבה משלנו. הוא גדול מספיק להערכתם, כדי להתמודד עם כל מצב חרום עד שיתבצע גיוס חובה ואימון חיילים בהיקף רחב יותר. אם בישראל ישרת אחוז כזה קטן מהאוכלוסיה, לא יהיו פשוט מספיק חיילים. כמובן שבמצב עתידי של שלום זאת אפשרות. אבל כרגע אפילו עם כמות החיילים הקיימת צה"ל מתקשה להתמודד עם המצב.

 

[.inbal]

חלק מהרעיון הוא גם שכר בהתאם לתפקיד

 

[אורלי_ל]

מגיעה מחיפה עם רכב

 

[ספיר ק]

קרוב לודאי שאגיע

[email protected]