[רעוּת]

../images/Emo93.gif

.... היא: "אז למה אמא שלך מזמינה אליכם כל כך הרבה אנשים מחר?" אני: "לא יודעת, אולי היא מנסה לפצות על ליל הסדר, היא העבירה את זה לדודה שלי ברגע האחרון. היא: "רגע, למה לא היה אצלכם ליל סדר בסוף?" אני: "כי סבתא שלי מתה יומיים לפני ליל הסדר" היא: "אה..כן, שמעתי" (לא ממני) אני: "ראית מה זה? בשביל להתחמק מליל סדר ל-30 איש אמא שלי היתה צריכה להרוג את אמא שלה". היא: "איך את יכולה להגיד את זה? זה ממש מגעיל!" אני: "הומור שחור, תרגיעי" היא: "זה נשמע כאילו בכלל לא אכפת לך שהיא מתה!" אני: "את לא מבינה כלום!" (בעצבים) אוף.. חברה שלי מכיתה ז' you'd think she'd know better... בא לי להרביץ לה.. מה היא חושבת, שזה שאני צוחקת על זה אומר שלא אכפת לי?! שאני רציתי את זה? איזה עצבים.. לפני חודש, חברה אחרת שלי (היא היתה שיכורה, אבל עדיין) אמרה לי: "את אף פעם לא מספרת לי כלום, את אף פעם לא מביעה רגשות, כשסבתא שלך מתה בכלל לא היה אכפת לך, את סיפרת בדיחות". נמאס לי שלא מבינים אותי.

 

[לונה..]

אז

לא יותר פשוט לומר להם: "הדרך שלי להתמודד <או כל דבר אחר> היא לספר בדיחות. צחוק וציניות עושים לי את זה, זה מה יש. וזה לא אומר שלא אכפת לי. תודה ושלום" תעשי טובה לעצמך, את לא צריכה להתעצבן משטויות כאלה, זה לא יעזור לך, וזה לא יגרום להם להבין אותך יותר טוב. יהיה בסדר

 

[nypx]

ולונה מה שלומך ?אה ?

מה זה זה? לא רואים אותך,לא שומעים אותך? מה איתך? ואל תעני לי ,יש פה אנשים שישנים. לילה טוב לכולם

 

[לונה..]

אל תגיד לי מה לעשות ../images/Emo3.gif

אני בסדר, מה איתך?

 

[nypx]

לונה אני ממש דואג לך ../images/Emo4.gif

יהורם גאון?יהוראם? יורם? יאהורם? תגידי חשבת על טיפול בהלם?

נראה לי אני גם יילך לטיפול הרג אותי היורם הזה

 

[לונה..]

../images/Emo6.gif

אבל אני לא בהלם

 

[nypx]

שלום רעות

שאלה פשוטה לי אלייך: אם חברה שלך הייתה צוחקת על זה (הייתה אומרת לך משהו כמו:"אז הייתם מזמינים 15 איש ולא 30?" זה היה בסדר מצידך? כלומר איך היית את מגיבה? לא תוקף אותך על דרך ההתמודדות שלך פשוט מנסה להראות לך את הצד האחר של אלה שלא נמצאים שם ואם פגעתי אז סליחה

 

[רעוּת]

הייתי צוחקת, מן הסתם..

 

[BooBee]

אי אפשר מאנשים להיות אוטמטים

וגם למרות שהם מכירים אותך טוב, יכול להיות שהם לא מבינים לעומק את מנגנון ההגנה העצמי שאנו אוהבים להשתמש בו, אותה ציניות מבורכת, שלפעמים מצילה אותנו מלשבת ולהקרע מבכי... ואפשר גם להגיד, שגם יותר מידי ציניות זה לא טוב, ואנשים מתחילים להאמין להערות שלך, שגם אם נאמרו בציניות גמורה, זה יכול להיקלט אצלם אחרת מאיך שהתכוונת שזה יצא.. מקווה שיצאתי מובנת מההסבר המגומגם שלי. הנקודה שלי היא, שגם בציניות צריך איזון, ולעמים כדאי להסביר מראש, ש"הנה אני צינית לפעמים, כדאי שתתרגלו לעניין". אנשים שמעולם לא איבדו בצורה ישירה (קרובי משפחה, חברים וכו'), ותאמיני לי שיש אנשים כאלה, מפרשים את ההערות הציניות שלנו כמו שהן, ונוטלים מהן את העוקץ הציני המתבקש. כשאני מספרת בדיחות שקשורות למוות, אנשים לפעמים מתכווצים לידי בחרדה וחושבים שאני לא בסדר. אז אני מסבירה. וכן, גם לחברים קרובים, שחושבים שלהיות צינית זה מרושע על פניו. לפעמים ציניות עזרה לי להתמודד עם המשברים שלי. אבל שוב, גם ציניות כדרך קבועה "להתכתב" עם העולם, זה לא משהו, כי זה סוגר אותך בתוך מקום לא נעים. שבוע טוב, רויטל.

 

[BooBee]

צ"ל אי אפשר לצפות מאנשים

 

[רעוּת]

נכון, אבל

מחברה שלי ציפיתי שתכיר אותי קצת יותר טוב, ושתבין שאני לא באמת מתייחסת לזה ככה. אני יודעת שלא כל האנשים מבינים ציניות והומור שחור, אבל היא מכירה אותי כבר 6 שנים, זה מספיק זמן בשביל להבין שככה אני..

 

[t u t i d a]

אני ממש צוחקת מבדיחות ציניות

וזה לדעתי כלי ענק להתמודדות עם המצב. לעומת זאת, קשה לי עם ציניות זעפנית, זה פשוט עושה לי רע, גם אם זה מתוחכם ושנון. הומור שחור שנאמר עם חיוך זה ההומור שאני מתחברת אליו.

 

[בנדט]

הייתי..

"..אנשים שמעולם לא איבדו בצורה ישירה (קרובי משפחה, חברים וכו'), ותאמיני לי שיש אנשים כאלה.." הייתי אחת מהם.. שלא איבדה מעולם.. עד לפני עשרה חודשים.. איך שהייתי רוצה לחזור אחורה בזמן!

 

[לונה..]

אני רוצה להוסיף כמה דברים

אתמול לדוגמה, שוחחתי עם חברה ואיכשהו הגענו לשוחח על התוכנית "שישי בגאון". למי שאולי ראה את התכנית של יהורם גאון בערוץ 1 ביום שישי - התארח שם עופר שכטר (זה בסדר, אני לא מצפה מכולם להכיר

). במהלך התוכנית יהורם גאון פנה אליו ואמר "אני מבין שאמא שלך נפטרה כשהיית קטן". אני מניחה שהשאלה הזו מאוד הפתיעה את שכטר, משום שנדמה היה שהוא לא מבין מהיכן הגיעה השאלה הזו. בתגובה, הוא השיב לגאון "אה, ברגיל." יהורם גאון שאל אותו "איך?" הוא עשה תנועה של משהו סטייל חניקה, בהומור. חלק מהקהל צחק, וחלק היה המום. על פי מה שהבנתי מחברה שלי גם האורחים היו המומים, ואף אחד לא הבין למה הוא מתבדח על נושא כל כך רציני. וגם החברה שאלה אותי "מה רגיל בזה? ומה לעזאזל נסגר עם התגובה הזו?" (של החניקה) השאלה הזו שלה מעט הפתיעה אותי, כי היא אדם שמקבל ציניות והומור יותר טוב מרוב האנשים שאני מכירה ולשמוע ממנה תגובה כזו היה מאוד מוזר.. לדעתה שכטר פשוט כעס על גאון מפני שהשאלה כביכול באה בפתאומיות ובגלל זה המשיך להגיב בציניות. ואני לא הבנתי ממה היא כל כך מתרגשת, ואמרתי לה שציניות לא הרגה אף אחד (זה היה משעשע בהקשר הזה). ושעדיף שנצחק על המוות ונקבל אותו מאשר שנבכה ונדחיק. שכטר לא היה חייב לכעוס, ולטעמי הוא בכלל לא כעס, אלא פשוט השתמש בהומור כדי להחליק את הנושא. בכל זאת, אני לא חושבת שצריך להכנס לנושאים אישיים מדי בתוכניות טלוויזיה שבאמת לא חסר מי שיצפה בהן, אז כן, אני מקבלת את מה שהוא עשה והאמת שזה אפילו הצחיק אותי. את חברה שלי זה לא ממש הצחיק. מכל הסיפור הארוך הזה ניתן להסיק שתי מסקנות: 1. יהורם גאון חטטן וחסר טאקט בצורה שלא תיאמן, אבל זו דעתי הפרטית. 2. אנשים שהמוות והאובדן לא קשורים אליהם באופן אישי וישיר, לא יבינו את תגובותיהם של האנשים שהמוות והאובדן כן קשורים אליהם, מה גם שהתגובות שלהם יהיו שונות לגמרי. וזהו, סתם חשתי צורך לשתף.

 

[רעוּת]

רק דבר אחד...

למה ראית שישי בגאון? לא חבל? טוב, וחוצמזה, אני חושבת שאת צודקת במה שכתבת פה..

 

[לונה..]

לא ראיתי ../images/Emo13.gif

ישבתי במטבח והקשבתי לטלויזיה בסלון. חברה שלי ראתה

 

[btuv]

אכן לא כולם מבינים ציניות

כנראה שזה עניין של "טיפוס", לא לכל אחד זה מתאים. אני קיבלתי על הראש באותו עניין מהבת שלי, שהיא בת 11. הגבתי כהרגלי באופן ציני למשהו שנאמר ואז היא אמרה "אולי מספיק כבר עם הבדיחות הטפשיות שלך". לרגע התלבטתי איך להגיב, היו לי קצת יסורי מצפון, כי אני חושבת שלילדים באמת קצת קשה להבין את הציניות. יכול להיות שהם חושבים שאני צוחקת על אבא שלהם, או על המצב, או מזלזלת במשהו. אבל אז הבנתי שאני לא אוכל להעלים את הציניות, בוודאי לא בתוך הבית הפרטי שלי, כי היא באמת חלק ממני ומההתמודדות שלי עם המצב. אז הסברתי לה שהציניות לא מבטאת דווקא צחוק על המצב, ובוודאי שלא זלזול בשום דבר, אלא היא פשוט מהווה דרך להתמודד. במקום לבכות, אנחנו צוחקים

קיבלה או לא, אני לא בטוחה, אבל אני מניחה שהיא תלמד לחיות עם זה, כמו עם שאר הג'וקים של אמא שלה

 

[nypx]

ציניות?

המשך יבוא

 

[nypx]

אוף אני והפה הגדול שלי

אמרתי שאכתוב על ציניות ועכשיו אני חייב?

טוב נו באשר נפלנו נפלנו............... : כבר מזמן לא יצא לי לדבר ללא ציניות קצת קשה לדבר ללא ציניות ששואלים אותך שאלות שאתה לא רוצה לענות עליהן אז אתה בורח למין ציניות שלא גסה אך מתחמקת ואז כבר מאבדים את הקשר וכל השיחה עוברת לפסים אחרים ציניות זו גם שיטה להתחמק מלהתמודד עם הדברים האמיתיים באמת אם מה שקרה או מה שיקרה ואיך נמשיך הלאה,מי שמכיר אותי יודע שפתאום משום מקום אני מתבדח על משהו שלא קשור בכלל או מעביר נושא ציניות-ספרו לי על זה ,נראה לי שיש לי על זה זכויות יוצרים

 

[מ ו ר ן2]

../images/Emo26.gif

אנשים שחושבים שאם את מספרת בדיחות על זה אז לא אכפת לך- ברור שהם לא מבינים כלום. ומי שלא חווה את השכול גם לא יוכל להבין, עם כל כמה שהוא ינסה. כי אי אפשר להבין את זה. ומוות נראה כמו טאבו כזה, שאסור להזכיר אותו ואסור לדבר עליו, בטח שלא לצחוק עליו. אבל זה ממש שטויות, כי חייבים לצחוק על זה כדיי להפנים שהמוות הוא חלק מהחיים, עד כמה שזה אבסורדי להגיד. ואם לא מדברים על זה ולא צוחקים על זה, זה נשאר בפנים ובסופו של דבר הכל מתפוצץ. אז גם אני לא מבינה הרבה פעמים, כי גם אני לא חוויתי את זה. וגם לא יודעת מה להגיד. אבל אין כבר מה מותר ומה אסור להגיד. אני פשוט אפעל עפ"י התחושה שלי. ואל תתייחסי למה שאחרים אומרים. זה באמת לא כל כך חשוב, והעיקר שאת שלמה עם עצמך.