נמאס לי שמאשימים אותי בכל דבר. ונמאס לי שאחרים צועקים עלי בגלל הטעויות שלהם. ונמאס לי מההורים שלי. ומחברים שלי. ונמאס לי שלא מניחים לי אף פעם. ושמחפשים אותי. ואפילו עכשיו כשאני לא רוצה לדבר עם ההורים שלי הם נדחפים לי לחדר ומנסים "לפתור את הבעיה". ואמא שלי מנסה לעשות לי רגשות אשם על כך שהיא טסה מחר והיא לא תהיה פה אז היא צריכה לדבר איתי עכשיו. יופי לך שאת טסה!! כאילו שאני גירשתי אותך מהארץ וכאילו שהמצבי רוח שלי צריכים להיות תואמים ללוח זמנים המזוין שלך!! נמאס לי כבר. אוףףףףףףףףףףף
אני מכירה את זה שאחרים יכולים לשגע את השכל מ-מ-ש טוב.. אני עוברת את זה כל יום עם ההורים שלי
יש תקופות כאלה ששומדבר לא הולך והכל נגדך.. ופשוט עוברים את זה אין ברירה.. אחרי זה מגיעות תקופות טובות יותר. בינתיים, תתרחק מהם קצת, תהיה עם עצמך, תירגע קצת.. זה יעבור