אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
יהודי עיראק
- פותח הנושא orb3
- פורסם בתאריך
הנה תנסי פה
http://www.forgotten-million.org/Irak.asp זה אתר של כל מיני סיפורים על עדיות שונות מעיראק גם דברים רעים שחוו שם והנה עוד אחד http://www.babylonjewry.org.il זה אתר מעולה יש שם מלא מידע על יהדות בבל ועיראק http://www.samba.co.il/iraqijews אתר באנגלית אמנם אבל יש בו מלא חומר
http://www.forgotten-million.org/Irak.asp זה אתר של כל מיני סיפורים על עדיות שונות מעיראק גם דברים רעים שחוו שם והנה עוד אחד http://www.babylonjewry.org.il זה אתר מעולה יש שם מלא מידע על יהדות בבל ועיראק http://www.samba.co.il/iraqijews אתר באנגלית אמנם אבל יש בו מלא חומר
עבודה על יחזקאל עוזר והעליה מעירק
במסגרת עבודת שרשים - היחיד מול הכוחות הגלובאליים על יחזקאל עוזר [סבי מצד אבי] בן טובה וכדורי, העולה מבגדד לארץ ישראל פתיחה כאשר מגיע יוסף לשוק העבדים במצרים, מן הסתם שמח מאד פוטיפר על המציאה שהביאה לו אורחת הישמעאלים – בחור חזק ונמרץ שיופקד על ביתו ויעלה את ערכו כשר בממשלת מצרים. והנה - אני מעונינת להדגיש - לפוטיפר עצמו היתה הופעתו של יוסף בעלת חשיבות אישית בלבד – והיא מוגדרת לחשיבות מעמדו הכלכלי. אין פוטיפר יכול להעלות בדעתו כלל וכלל שמאחורי הקלעים נטווים חוטים סמויים – שיצטרפו למארג שלם ומפוענח בעוד שנים, שחלקם יתפרש בבהירות רק באחרית ימות עולם וכל תכליתם כרגע היא עליתו של הבחור העברי הזה למדרגה גבוהה . נכון שסיומה בעתיד הבלתי נראה לעין (ושאפשר שקרובים אנו אליו ממש…) הוא בהיות בית יוסף להבה שתכלה באחרית הימים את עשו המשול לקש. ברובד הפשוט – משפחה שהיה בה נער העושה מעשה נערות – מסלסל בשערו ובחלומותיו – והנער הועבר מבדקים שונים (בור מלא נחשים – נראה מה יהיו חלומותיו וצדקותו …) ובמישור המשפחתי הבעיה נפתרה בבידוד הגורם המוציא דיבה מהמשפחה השואפת לשלימות (שנים עשר אחים נחנו…) . ברובד הפשוט - אבא שחווה אי שקט משחר ילדותו עם אחיו עשו והוא נודד בין תרמיות (עם לבן גרתי) חמיו אב נשותיו ובין תרמיות של הונאת בניו על טריפת בנו יוסף . ובכן – כאן תישאל על ידינו בעבודה זו : מה קורה ליחיד? זוהי שאלת המחקר שהבאתי בראשית עבודתי. מה קורה לו כשהוא הולך בעולם וכוחות עצומים דוחפים אותו לתכליתו שהוא עצמו אינו מודע לה? יוסף הוא כאן המשל. בעבודה אתייחס לקורותיה של משפחתי מזוית חייו של סבי ז"ל. יוסף לא ידע שגם הַצֳרִי שהובילו הישמעאלים באותו היום היה התערבות שמים למען נוחותו. כל אדם פועל בקיום ואינו מודע שכל המהפכים הפוליטיים – כמו בהמשך - התחלפות פרעה שלא הכיר את יוסף – אינם אלא כוחות אדירים שמופעלים ברצות ה' למטרה שמכוונת על ידי רצונו יתברך. עד מתי ? פשוט - עד לגאולה. אנו נצלול בעבודה לפרטים היסטוריים שונים ואולי אף משונים – כמו שיוסף ירד לבור ונסק לכסא מלכות , היטלטל לבית סוהר בתוך כוך טחוב ונדרש פתאום להגות בספורי פרות שמנות ושבולים רזות – כל זה יהפוך יום אחד לספורו המופלא של עם ישראל שיעמוד בפני משיח ובית מקדש. כך ומכאן מתחילה להתרקם עבודה זו. פרק א ספור מוצאו הרחוק של סבי יחזקאל בן טובה וכדורי עוזר טמון כמובן כמו כל עם ישראל כולו במוצאינו הרחוק של כל אשר יהודי הוא שמו – בארץ בבל שם גילה אברהם אבינו – אב המון גויים, את השגחת ה' בעולם. בגלל צרכים פרקטיים אתחיל את עבודתי ביציאה הראשונה מארץ ישראל – אני מדברת על על המחתרת המחתרת פעלה בצורת תאים , למבנה כזה קוראים בשם – מִדוּר- מטרת המידור הוא לשמור על חשאיות מוחלטת – כך מעטים יודעים מי פועלים באותה המסגרת וסכנת הגילוי של האנשים – קטנה. צורתו של הארגון גודלו עצמתו- מבחינת כח אדם ונשק אין לו "אח ורע" חוץ מא"י וכל תפקידו היה למנוע פגיעה בנפש מידי הערבים. תפקידה הנוסף של המחתרת היה להעמיק את הזיקה לארץ שהתרופפה בגלל זרמים אנטי מסורתיים שהתפתחו בהשפעת הרעיונות האירופיים אצל יהודי עירק. פוגרום - (בערבית – פארהוד) בשנת 1941 מגיע המתח בין היהודים לערבים בבגדד לשיאו. הזמן – ערב שבועות. העשירים ומי שנמנה על הפקידות הגבוהה חשבו עצמם בטוחים. המשכילים שחדרו לפעילות פוליטית בעירק ראו עצמם שייכים , כמו יהודים ברמה זו באירופה – לעולם הנאור. הפעילות האלימה החלה באופן פתאומי. חבורות ערבים הסתובבו בשכונות היהודים ופגעו בנפש וברכוש באכזריות יתרה. סבי, יחזקאל עוזר, מספר שהלך לקניות למשפחת הוריו. עם ערב החלו שמועות להתפשט. הרחובות התרוקנו. אוי לו ליהודי שיזוהה ברחוב ככזה. אוטובוס שבו נסע סבי נעצר והערבים התגודדו סביבו ומיינו בין היהודים לבין הערבים. סבא הגיע בחסדי ה' למיקום שממנו יכול היה להתחמק והזדרז לבית. נקישותיו העזות על הדלת לא נענו. התברר שבני הבית כלאו את עצמם בבית הכנסת ואת קריאותיו שמע שכן שהכניסו אליו. למחרת עברו מטוסים בריטיים וזרקו כרוזים בהם נרשמה הודעת ארגעה לאזרחים וליהודים בפרט. בעתון המודיע ביום ב' פרשת שמות בתאריך יח' טבת בשנת תשט"ז [שנה ו' גליון 1636] מופיע תיעוד מיוחד של ביקור גדולי התורה בתלמוד תורה יסודי התורה. ציטוט: מקהלת הת"ת בנצוחו של המורה עוזר יחזקאל פתחה את המסיבה בשיר: פתחו לי שערי צדק. מנהל הת"ת מר ז. קלמנוביץ' פתח את המסיבה בדברי הודיה לה' שהגענו עד הלום... ראשון למברכים היה הרב מ. פרוש ... הגאון רבי י. סרנא, ראש ישיבת חברון הלהיב את קהל הנוכחים בדבריו היוצאיחזרה לארץ יציאת בגדד, לא היתה כיציאה ברכוש גדול – כך סבא הגיע עם משפחתו לא"י על פי גזרת המשטר העירקי - עם 30 קילו בלבד! – יציאה כזו גררה הכרח לנטוש רכוש ותולדות חיים – כמו תמונות ומסמכים שמעידים על מקורם העתיק של יצאי עירק. במשפחה יודעים לספר שכאשר הגיעו לארץ הגיעו לתקופת הצנע: תקופה בה חולקו מנות מזון ע"י תלושים. במנות המזון צוין באופן מדויק מה יאכל כל אזרח וחושבו המזונות לפי ערך קלורי מדויק. סבא יחזקאל וסבתא ברטה חיו במעברות {"בתים" קטנים מפח},עם תינוק קטן ,כשסבא עובד כמורה {*ראה מפה }. המעברה הראשונה היא מעברת הקליטה ממנה נשלחו אחר כך לקצות הארץ השונים . המעברה הזו נקראה שער עליה. אח"כ סבא וסבתא עברו לגור במעברת תלפיות אשר בירושלים , אח"כ בקטמון ולבסוף למושב ברק. בירושלים היה סבי שותף להקמת תלמוד תורה "יסודי התורה" בבקעה אשר מנהלו היה הרב נעים בן אליהו שליט"א. ישנה הנצחה מיוחדת במינה לעובדה זו והיא מתקשרת לביקור של הרב זלמן סורוצקין זצ"ל בתלמוד התורה הזה, (הרב היה אז ראש ועד הישיבות) – ול... אבא שלי שהיה אז כבן חמש ... וכך השורשים מגיעים גם אלי...! והנה ספור ההנצחה – (תמציתו דווחה בעיתון המודיע של שנת 1956 יח' טבת תשט"ז) לכבוד ביקור הרב זלמן סורוצקין זצ"ל סבא ערך תערוכת אומנות מביצועי ילדי הת"ת. ואבא שלי (שהיה אז בן חמש...)התלווה לסבי וכך ביקש סבי שהרב סורוצקין זצ"ל יברך את אבא. הברכה זכתה להיות מצולמת והמעמד הונצח בצילום מרגש שהבאתי לעבודה זו. היום אבא שלי מנהל חינוכי בתלמוד תורה – הרבה בזכות תמונה זו – אומר אבא שלי. בארץ ישראל סבי הגיע לשער עליה. מספרים שאימו של סבי כעסה על מי שהציעו לשמור על המזוודות: מי שחלילה ישלח בארץ ישראל שולח את ידו ברכוש לא לו – תיבש ידו! איך אתם חושדים ביהודי! – נזפה בהם הגברת. התחנה השניה בארץ היתה עם נשואי סבי לסבתי ברטה. הם עברו לירושלים למעברת תלפיות כאן נולד אבי, במבנה שנקרא פחון, כי קירותיו היו פח וגגו פח ושמחת ארץ ישראל שרתה עליו. סבי נקרא אל הדגל לעשיה חינוכית וכך
במסגרת עבודת שרשים - היחיד מול הכוחות הגלובאליים על יחזקאל עוזר [סבי מצד אבי] בן טובה וכדורי, העולה מבגדד לארץ ישראל פתיחה כאשר מגיע יוסף לשוק העבדים במצרים, מן הסתם שמח מאד פוטיפר על המציאה שהביאה לו אורחת הישמעאלים – בחור חזק ונמרץ שיופקד על ביתו ויעלה את ערכו כשר בממשלת מצרים. והנה - אני מעונינת להדגיש - לפוטיפר עצמו היתה הופעתו של יוסף בעלת חשיבות אישית בלבד – והיא מוגדרת לחשיבות מעמדו הכלכלי. אין פוטיפר יכול להעלות בדעתו כלל וכלל שמאחורי הקלעים נטווים חוטים סמויים – שיצטרפו למארג שלם ומפוענח בעוד שנים, שחלקם יתפרש בבהירות רק באחרית ימות עולם וכל תכליתם כרגע היא עליתו של הבחור העברי הזה למדרגה גבוהה . נכון שסיומה בעתיד הבלתי נראה לעין (ושאפשר שקרובים אנו אליו ממש…) הוא בהיות בית יוסף להבה שתכלה באחרית הימים את עשו המשול לקש. ברובד הפשוט – משפחה שהיה בה נער העושה מעשה נערות – מסלסל בשערו ובחלומותיו – והנער הועבר מבדקים שונים (בור מלא נחשים – נראה מה יהיו חלומותיו וצדקותו …) ובמישור המשפחתי הבעיה נפתרה בבידוד הגורם המוציא דיבה מהמשפחה השואפת לשלימות (שנים עשר אחים נחנו…) . ברובד הפשוט - אבא שחווה אי שקט משחר ילדותו עם אחיו עשו והוא נודד בין תרמיות (עם לבן גרתי) חמיו אב נשותיו ובין תרמיות של הונאת בניו על טריפת בנו יוסף . ובכן – כאן תישאל על ידינו בעבודה זו : מה קורה ליחיד? זוהי שאלת המחקר שהבאתי בראשית עבודתי. מה קורה לו כשהוא הולך בעולם וכוחות עצומים דוחפים אותו לתכליתו שהוא עצמו אינו מודע לה? יוסף הוא כאן המשל. בעבודה אתייחס לקורותיה של משפחתי מזוית חייו של סבי ז"ל. יוסף לא ידע שגם הַצֳרִי שהובילו הישמעאלים באותו היום היה התערבות שמים למען נוחותו. כל אדם פועל בקיום ואינו מודע שכל המהפכים הפוליטיים – כמו בהמשך - התחלפות פרעה שלא הכיר את יוסף – אינם אלא כוחות אדירים שמופעלים ברצות ה' למטרה שמכוונת על ידי רצונו יתברך. עד מתי ? פשוט - עד לגאולה. אנו נצלול בעבודה לפרטים היסטוריים שונים ואולי אף משונים – כמו שיוסף ירד לבור ונסק לכסא מלכות , היטלטל לבית סוהר בתוך כוך טחוב ונדרש פתאום להגות בספורי פרות שמנות ושבולים רזות – כל זה יהפוך יום אחד לספורו המופלא של עם ישראל שיעמוד בפני משיח ובית מקדש. כך ומכאן מתחילה להתרקם עבודה זו. פרק א ספור מוצאו הרחוק של סבי יחזקאל בן טובה וכדורי עוזר טמון כמובן כמו כל עם ישראל כולו במוצאינו הרחוק של כל אשר יהודי הוא שמו – בארץ בבל שם גילה אברהם אבינו – אב המון גויים, את השגחת ה' בעולם. בגלל צרכים פרקטיים אתחיל את עבודתי ביציאה הראשונה מארץ ישראל – אני מדברת על על המחתרת המחתרת פעלה בצורת תאים , למבנה כזה קוראים בשם – מִדוּר- מטרת המידור הוא לשמור על חשאיות מוחלטת – כך מעטים יודעים מי פועלים באותה המסגרת וסכנת הגילוי של האנשים – קטנה. צורתו של הארגון גודלו עצמתו- מבחינת כח אדם ונשק אין לו "אח ורע" חוץ מא"י וכל תפקידו היה למנוע פגיעה בנפש מידי הערבים. תפקידה הנוסף של המחתרת היה להעמיק את הזיקה לארץ שהתרופפה בגלל זרמים אנטי מסורתיים שהתפתחו בהשפעת הרעיונות האירופיים אצל יהודי עירק. פוגרום - (בערבית – פארהוד) בשנת 1941 מגיע המתח בין היהודים לערבים בבגדד לשיאו. הזמן – ערב שבועות. העשירים ומי שנמנה על הפקידות הגבוהה חשבו עצמם בטוחים. המשכילים שחדרו לפעילות פוליטית בעירק ראו עצמם שייכים , כמו יהודים ברמה זו באירופה – לעולם הנאור. הפעילות האלימה החלה באופן פתאומי. חבורות ערבים הסתובבו בשכונות היהודים ופגעו בנפש וברכוש באכזריות יתרה. סבי, יחזקאל עוזר, מספר שהלך לקניות למשפחת הוריו. עם ערב החלו שמועות להתפשט. הרחובות התרוקנו. אוי לו ליהודי שיזוהה ברחוב ככזה. אוטובוס שבו נסע סבי נעצר והערבים התגודדו סביבו ומיינו בין היהודים לבין הערבים. סבא הגיע בחסדי ה' למיקום שממנו יכול היה להתחמק והזדרז לבית. נקישותיו העזות על הדלת לא נענו. התברר שבני הבית כלאו את עצמם בבית הכנסת ואת קריאותיו שמע שכן שהכניסו אליו. למחרת עברו מטוסים בריטיים וזרקו כרוזים בהם נרשמה הודעת ארגעה לאזרחים וליהודים בפרט. בעתון המודיע ביום ב' פרשת שמות בתאריך יח' טבת בשנת תשט"ז [שנה ו' גליון 1636] מופיע תיעוד מיוחד של ביקור גדולי התורה בתלמוד תורה יסודי התורה. ציטוט: מקהלת הת"ת בנצוחו של המורה עוזר יחזקאל פתחה את המסיבה בשיר: פתחו לי שערי צדק. מנהל הת"ת מר ז. קלמנוביץ' פתח את המסיבה בדברי הודיה לה' שהגענו עד הלום... ראשון למברכים היה הרב מ. פרוש ... הגאון רבי י. סרנא, ראש ישיבת חברון הלהיב את קהל הנוכחים בדבריו היוצאיחזרה לארץ יציאת בגדד, לא היתה כיציאה ברכוש גדול – כך סבא הגיע עם משפחתו לא"י על פי גזרת המשטר העירקי - עם 30 קילו בלבד! – יציאה כזו גררה הכרח לנטוש רכוש ותולדות חיים – כמו תמונות ומסמכים שמעידים על מקורם העתיק של יצאי עירק. במשפחה יודעים לספר שכאשר הגיעו לארץ הגיעו לתקופת הצנע: תקופה בה חולקו מנות מזון ע"י תלושים. במנות המזון צוין באופן מדויק מה יאכל כל אזרח וחושבו המזונות לפי ערך קלורי מדויק. סבא יחזקאל וסבתא ברטה חיו במעברות {"בתים" קטנים מפח},עם תינוק קטן ,כשסבא עובד כמורה {*ראה מפה }. המעברה הראשונה היא מעברת הקליטה ממנה נשלחו אחר כך לקצות הארץ השונים . המעברה הזו נקראה שער עליה. אח"כ סבא וסבתא עברו לגור במעברת תלפיות אשר בירושלים , אח"כ בקטמון ולבסוף למושב ברק. בירושלים היה סבי שותף להקמת תלמוד תורה "יסודי התורה" בבקעה אשר מנהלו היה הרב נעים בן אליהו שליט"א. ישנה הנצחה מיוחדת במינה לעובדה זו והיא מתקשרת לביקור של הרב זלמן סורוצקין זצ"ל בתלמוד התורה הזה, (הרב היה אז ראש ועד הישיבות) – ול... אבא שלי שהיה אז כבן חמש ... וכך השורשים מגיעים גם אלי...! והנה ספור ההנצחה – (תמציתו דווחה בעיתון המודיע של שנת 1956 יח' טבת תשט"ז) לכבוד ביקור הרב זלמן סורוצקין זצ"ל סבא ערך תערוכת אומנות מביצועי ילדי הת"ת. ואבא שלי (שהיה אז בן חמש...)התלווה לסבי וכך ביקש סבי שהרב סורוצקין זצ"ל יברך את אבא. הברכה זכתה להיות מצולמת והמעמד הונצח בצילום מרגש שהבאתי לעבודה זו. היום אבא שלי מנהל חינוכי בתלמוד תורה – הרבה בזכות תמונה זו – אומר אבא שלי. בארץ ישראל סבי הגיע לשער עליה. מספרים שאימו של סבי כעסה על מי שהציעו לשמור על המזוודות: מי שחלילה ישלח בארץ ישראל שולח את ידו ברכוש לא לו – תיבש ידו! איך אתם חושדים ביהודי! – נזפה בהם הגברת. התחנה השניה בארץ היתה עם נשואי סבי לסבתי ברטה. הם עברו לירושלים למעברת תלפיות כאן נולד אבי, במבנה שנקרא פחון, כי קירותיו היו פח וגגו פח ושמחת ארץ ישראל שרתה עליו. סבי נקרא אל הדגל לעשיה חינוכית וכך
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.