"בוביז"- הסיפור המלא
אני חוזרת בדיוק עכשיו מ"בוביז" במשכן. אני פנאטית לריקוד, אני מודה. אני אוהבת לראות גופים מתנועעים לצלילי מוסיקה, אני אוהבת את הברק הורדרד של נעלי בלט, אני אוהבת את השרירים שיש לרקדנים ברגליים. ממש Fetish קטן: בלט קלאסי, ריקודי בטן, היפ הופ, ג´אז, טנגו, סלסה, אירובי-דאנס, ריקודי עם אינדונזיים ומה לא. רק לריקוד מודרני אני לא מתחברת, בד"כ. ויתכן שזאת הסיבה בגללה לא נהנתי כל כך מ"בוביז" של ענבל פינטו ואבשלום פולק. המופע מתחיל דווקא טוב, בגרסא ילדותית, מגומגמת ומשוהקת ל"Somewhere over the rainbow", אבל מהרגע הזה ועד ל-5 דקות לפני הסיום העניין שלי במופע עצמו נחלש בהדרגה. הבעיה ב"בוביז", לפי דעתי, היא שאין לו תוכן. הרקדנים מצוינים, ללא ספק. הרמה הטכנית של המופע גבוהה מאוד, אבל זה לא מספיק. העם דורש עלילה! בדיעבד, אני יכולה להעיד שבזבזתי יותר ממחצית המופע בנסיון למצוא חוט מקשר בין הקטעים או עלילה. עיגול האור הגדול במרכז הבמה הזכיר לי מאוד ירח, התלבושות המסוגננות והמעוצבות להפליא של שני רקדנים הזכירו לי לטאות וגם האיש הזוחל דמה בעיני מאוד לדג. אפקט המים הזורמים ברקע לא השאיר שום מקום לטעות- המופע עוסק בטבע ובאדם ביחס לטבע. רגע.. בעצם.. אולי לא. בכל פעם שחשבתי שעליתי על הקו המנחה מיד גיליתי שזה לא זה. אני די בטוחה שחוץ משם מגניב וחמוד במיוחד, למופע הזה אין שום מסר, שום תוכן ושום עלילה מיוחדת. המחסור בעלילה מורגש מאוד כאן, וגם חברותי ליציע חשבו כמוני. זה פשוט לא מעניין, עד שבשלב מסוים החלו מחשבותי נודדות למחוזות אחרים לגמרי: ברגעים אלו ממש מועלית ההצגה האחרונה של "גבירתי הנאווה" בחיפה, מחר צריך לקום בבוקר לעבודה, צריך ללכת לבנק השבוע, ביום שני יש שיעור ריקוד בארבע.. רק לא "בוביז". וחבל. אולם, יצוינו לטובה המוסיקה, עיצוב הבמה והתלבושות (לפי הסדר הזה). המוסיקה מצוינת! קצבית, רגועה, מלודית, רגישה, מסובכת ופשוטה והכל בבת אחת. המופע מכיל בתוכו קשת מוסיקלית רחבה ומגוונת. יצוין לטובה קטע האקורדיון לקראת סוף המופע- חמוד, חמוד, חמוד! עיצוב הבמה גם הוא ראוי לשבח. אחורי הבמה מעוצבים כיריעה ענקית בצבע חום-אדמה, כשבמרכזה פעור חור גדול ממנו מגיחים מידי פעם אנשים ושאר יצורים, ואשר לעיתים מקטינים אותו לכדי סהר (כמו ירח). הדשא למרגלות היריעה הזו מוסיף עומק ואווירה. התלבושות מסוגננות וצבעוניות, אבל איכשהו נראה לי שהן מנסות יותר מידי להשיג רושם שהן בעצם לא יכולות להשיג. נדמה לי שהן עוצבו כך שכל היאפים באולם יהנהנו בראשם ויגידו: "כן, תלבושות מצוינות", כשבעצם לאף אחד לא ברור מה התלבושות האלו אמורות להביע. אולם, התלבושות של שתי הרקדניות שנראות קצת כמו חצאית טוטו כחולות עם מחוך מדהימות! כל כך חמודות! לסיכום (כי אני באמת גמורה מעייפות ורוצה ללכת לישון.. מה לעשות, גם אני בן אדם): "בוביז" הוא ממש לא כל מה שעושים ממנו. למרות שרמת הריקוד גבוהה מאוד, וניתן לזהות יצירתיות אדירה בכוריאוגרפיה, בעיצוב התלבושות, הבמה והאורות, וכמו כן בעיצוב הפסקול- למרות כל אלו, המופע הזה לא מצליח לרתק אותך. מזל שהוא קצר יחסית- כשעה. אני צפיתי במופע יחד עם שלוש פליטות "אויסטר" (יצירתה האחרונה של פינטו) ואכזבתן הייתה כפולה משלי. הן טענו, ש"בוביז" נופל בהרבה מ"אויסטר" הגאוני. נו, טוב, לפחות היינו במשכן. אגב, האיש מהחנות של "צליל" במשכן ממש לא נחמד.
