LUX AETERNA

[YOSSIVINY]

../images/Emo91.gif LUX AETERNA ../images/Emo188.gif

בשנת 1972 הוציא WILLIAM SHELLER את יצירת המופת היפיפיה שלו. תקליט מדהים ומאתגר, שראוי לעמוד על המדף בין 666 של אפרודיטה לאטום של פינק פלויד. הוא מזכיר אותם ובודאי אינו נופל מהם. השירה ברובו של התקליט היא שירת מקהלה בלטינית כך שאם למישהו הדבר מפריע, שישמור מרחק.

9/10

 

[ozitex]

מעניין ובכל זאת..

אני מניח שהאלבום הזה,על פי התיאור שלך,אמור להיחשב פרוגרסיב או פסיכדליה לכל הפחות,לא משהו אחר בכל אופן. בחיים לא שמעתי על הדבר הזה ולא ראיתי בשום אינציקלופדיה שמכבדת את עצמה איזכור לזה.. פורסד אקספוז'ר מוכרים את זה בפורמט LP ב-28$ ושם מוזכרים שבחים לתקליט אבל ראוי לזכור שבדרך כלל האתר לא כותב את דעתו אלא פשוט עושה קופי-פייסט למה שהלייבל המוציא שולח לו או מדפיס באינפו השיווקי שלו. טוב,אני לא אומר שזה לא מאסטרפיס כמו שאתה כותב וכמו במהולל בפורסד,אבל,מאידך,קשה לי להאמין שדבר כזה מאסטרפיסי נעלם כל כך הרבה זמן ללא שום איזכור,לפחות על קיומו כיצירה. יש איזה לינק לדוגמיות סאונד?

 

[YOSSIVINY]

עוז

דווקא הייתי בטוח שאתה מכולם תכיר אותו. הנה הבקורת מ-EXPOSE. Lux Aeterna is one of the few successful early examples of the fusion of rock music and orchestra. It was masterminded by William Sheller, who at the time was a successful French singer. He composed and recorded the entire score, complete with lush choruses and a full blown symphony orchestra, and only a skeletal rock presence of guitar, organ, bass, and drums. At certain points a blistering lead guitar might come screaming out of the symphonic blanket just to remind the listener that this is a rock album after all. There is occasional narration, along with some reminders of the times (voices jumping back and forth between left and right speakers, mysterious psychedelic sound effects); For those who need comparisons, I am reminded of Pink Floyd's Atom Heart Mother at times, also a bit of Clearlight Symphony, but overall this is a remarkably unique project. (Originally published in Exposי #1, p. 16, Edited for Gnosis 1/21/01)

 

[ozitex]

כנראה

שזה אף פעם לא מאוחר ללמוד משהו חדש. ברור שזה מתחבר יותר למושג פרוגרסיב מאשר לפסיכדליה ולכן אני מופתע שבעתיים. מאידך,אני רוצה לומר לך שהסצינה הצרפתית תמיד צפנה בחובה הפתעות. בתחילת שנות התשעים כשתעשיית הרי-אישו בצרפת תפסה תאוצה הם עצמם לא ידעו איזה שכבות של אוצרות בלומים מצפים להיחשף. ג ם אחרי כל כך הרבה שנים שבהם פעלו לא מעט לייבלים ובראשם MUSEA לחשיפת מה שהוקלט במסגרת המוסיקה המתקדמת בצרפת,כנראה שעדיין קיימים לא מעט חומרים עלומים.

 

[ozitex]

בהתעמקות

במה שנכתב באקספוזה,אולי אפשר להבין למה לא רצו כל כך להוציא אותו: and only a skeletal rock presence of guitar, organ, bass, and drums. At certain points a blistering lead guitar might come screaming out of the symphonic blanket just to remind the listener that this is a rock album after all זה לא אומר שלא הוציאו דברים יותר איזוטריים אבל צריך לזכור שכל לייבל עושה גם שיקולים מסחריים. בטוח שזה נכנס לקטגוריית האיזוטריים.

 

[ozitex]

בהתעמקות

במה שנכתב באקספוזה,אולי אפשר להבין למה לא רצו כל כך להוציא אותו: and only a skeletal rock presence of guitar, organ, bass, and drums. At certain points a blistering lead guitar might come screaming out of the symphonic blanket just to remind the listener that this is a rock album after all זה לא אומר שלא הוציאו דברים יותר איזוטריים אבל צריך לזכור שכל לייבל עושה גם שיקולים מסחריים. בטוח שזה נכנס לקטגוריית האיזוטריים.

 

[Barmelai]

lux aeterna - מיסה פאזית

יצירה יפה להפליא. אני מכיר אותה מספר שנים, ונראה לי שהסיבה להיותה בלתי מוכרת היא שלא מדובר ברוק, פרוג או פסייח. אני גם לא מסכים עם ההשוואה לאטום הארט של פ"פ או לקלירלייט - סימפוני (אלבום פרוג נהדר). מי שרוצה לדמיין את הכוון שלקח וויליאם שלר, שינסה להזכר במיסות וברקוויאמים המוכרים לו. לוקס אתרנה מזכיר באופיו את הרקוויאם הגרמני של בראהמס, ואף יותר מכך - את המיסה הגדולה של באך (זאת שחלקה האחרון הפך בישראל להיות מזוהה עם האבל על רצח יצחק רבין). קטע מס' 2 - ave frater, rosae et aurae הוא בשנוי לחן - ממש קיריה אלאיסון של באך: המקהלה הכנסייתית, האוירה ואופן ההלחנה. הגיטרה הפסייחית מגיעה מדי פעם לביקור בקטעים שונים כמו הקטע הפותח (בלווי תיפוף רוקי פשוט), וב 3 האחרונים. אבל הקו השולט הוא שירת מקהלה כנסייתית עם קישוטים פסיכדלים כמו קריינות נשית וגיטרה. היצירה המרכזית היא קלאסית לגמרי ובנויה מהמגנום אופוס על שני חלקיו, לוקס אתרנה וקטע מס' 5. מיד אחריהם מגיע אחד הדברים היפים ביותר שאני מכיר - hare krishna. שילוב מושלם של הגיטרה והמקהלה (אין לי מושג אם אלה קולות אנושיים או מלוטרון). הקטע המסיים את התקליט הוא פרוגרסיב לכל דבר. אני מקוה שלא הלאיתי אותכם, אבל זהו תקליט יחיד במינו שכדאי להתוודע אליו. אגב עוז - אני הגעתי אליו דרך גנוסיס שנותנים את הבקורת שיוסי צירף, וכן דרוגים גבוהים באופן יחסי לאלבום "בין כסאות" שכזה.

 

[YOSSIVINY]

רציתי לכתוב שהוא מזכיר את באך

אחד המלחינים האהובים עלי ביותר, אבל הססתי. הקריינות הנשית שהזכרת דומה מאד ל-666 של אפרודיטה. אלבום מדהים. הייתה הוצאה בדיסק ב-1998, נמתם באותו זמן?

 

[מורנא007]

בזמן ההוא

האזנתי כמעט ורק לקלאסי. תודה, נכנס לרשימת הקניות.

 

[מעין מזור]

נשמע טוב אבל

איך נהנים מההמלצה בלי להזמין תקליט ב-28 דולר?

 

[ozitex]

תלוי איך קוראים לך..

אם קוראים לך יוסי אז הנקודה ממש לא מעניינת. ואם אחרת,שבור ת'ראש.

 

[מורנא007]

מעניין

האם ישנה הוצאה ב- CD?

 

[מעין מזור]

על פי: scented garden

הדיסק יצא ב-CBS בהוצאה שנחשבת נדירה כמעט כמו התקליט (?!) ואני אומר: שלא יתפלאו שיש הורדות לא חוקיות.

 

[psychodoodle]

clint mansell

גם לבחור הנ"ל יש יצירה בשם זהה lux aeterna שנשמעת מתאימה לתאורים שנתת (למעשה זה נקרא REQUIEM FOR A DREAM -LUX AETERNA ) האם יש קשר ?