../images/Emo91.gif על ../images/Emo63.gif
"אולי יש לך קולה?" מאת נורית זרחי (הנהדרת) ""אולי יש לך קולה?" אמר לי האריה שפגשתי בחדר המדרגות. "לך מפה מיד!" אמרתי, "אתה מפחיד". היו לו שיניים בפה ועיניים צהובות בתוך פנים צהובים. "מי שמפחיד זה לא אומר שהוא לא צמא", אמר האריה, "יש לך קולה?" "לך לבית שלך! לך לאמא שלך, לחברים שלך". "אמא שלי לא קונה לי, ואין לי חברים", אמר האריה. עצמתי את העיניים. "אני סופר על שלוש, ואם אתה לא מסתלק - אני קורא לאמא". "מה, אמא שלך היא קולה? הוא, אני צמא", אמר האריה, "דרך אגב, קוראים לי נילי. מה מפחיד כל כך במי שרוצה קולה?" "רק אם הוא אריה", אמרתי, "אבל נילי זה שם של בת". "כשצמאים זה לא משנה אם אתה בן או בת"...." ספר קולח, מצחיק ומקסים, פנטסטי ומציאותי כאחד, על הפשטות שבידידות ובקבלה
. אני קניתי אותו לאורי (בן 3), אבל הוא בהחלט מתאים לבני 4-5 ולכל ילד והורה עם חוש הומור וחיבה לפנטזיה מהסוג שהסופרים הדרום אמריקאים הרבה פעמים מתברכים בה... כזו שאי אפשר לומר בה איפה נגמרת המציאות ומתחיל הדמיון.
"אולי יש לך קולה?" מאת נורית זרחי (הנהדרת) ""אולי יש לך קולה?" אמר לי האריה שפגשתי בחדר המדרגות. "לך מפה מיד!" אמרתי, "אתה מפחיד". היו לו שיניים בפה ועיניים צהובות בתוך פנים צהובים. "מי שמפחיד זה לא אומר שהוא לא צמא", אמר האריה, "יש לך קולה?" "לך לבית שלך! לך לאמא שלך, לחברים שלך". "אמא שלי לא קונה לי, ואין לי חברים", אמר האריה. עצמתי את העיניים. "אני סופר על שלוש, ואם אתה לא מסתלק - אני קורא לאמא". "מה, אמא שלך היא קולה? הוא, אני צמא", אמר האריה, "דרך אגב, קוראים לי נילי. מה מפחיד כל כך במי שרוצה קולה?" "רק אם הוא אריה", אמרתי, "אבל נילי זה שם של בת". "כשצמאים זה לא משנה אם אתה בן או בת"...." ספר קולח, מצחיק ומקסים, פנטסטי ומציאותי כאחד, על הפשטות שבידידות ובקבלה