../images/Emo91.gif - סרט
רציתי לספר לכם על הסרט Soldier's girl, שמבוסס על סיפור אמיתי. לצערי. הסרט נוגע ללב, והמשחק בו מצוין. אבל הוא לא למי שרוצה happy ending. קודם כל, הזהרת ספויילר - מי שרוצה לראות את הסרט בלי לדעת מה קורה בו, שיסגור את ההודעה ולא יקרא הלאה. ועכשיו, לאלה שרוצים לדעת על מה הסרט: הוא מגולל סיפור אמיתי שקרה בארה"ב בשנת 1999. ברי ווינצ'ל, חייל אמריקאי סטרייט ששירת בבסיס חיל האויר בקנטאקי התאהב בקלפרניה אדאמס, טרנסקסואלית יפהפיה שפגש במועדון. ברור שהוא לא היה בדיוק סטרייט, וחלק ממה שהסרט מציג יפה הוא כמה שמיניות היא לפעמים דבר מורכב ולא ברור. מערכת היחסים שלו איתה הוסתרה מהצבא (שבו היתה ועדיין קיימת מדיניות don't ask' don't tell). במשך תקופה הציקו לו חבריו לבסיס וקראו לו "הומו". הוא לא סיפר על ההטרדות להוריו או לבת זוגו. בתום מסיבת יום העצמאות 4.7.1999 שכללה הרבה מאד אלכוהול, בזמן שברי ישן, שותפו לחדר הסית חייל צעיר אחר נגדו (שברי היכה מוקדם יותר באותו יום, לאחר שהתגרה בו). החייל לקח אלת בייסבול והיכה את ברי (שישן) בראשו פעמים רבות. הוא נפטר מהפציעות הקשות למחרת. הצבא שפט את הרוצח, קלווין גלובר, למאסר עולם, שיתכן שיקוצר לאחר 15 שנים בכלא. ג'אסטין פישר, שהסית אותו, הורשע בעיסקת טיעון בעדות שקר ובמתן אלכוהול לקטין (אך לא בהסתה לרצח). הוא נשפט ל-12.5 שנים בכלא. הצבא מעולם לא הודה שלמדיניות don't ask, don't tell ולהומופוביה שהיתה (עודנה?) שלטת בבסיס היה חלק בגרימת מותו. איש מהקצינים לא נשפט. אפשר לקרוא על הסיפור כאן ושם. הסרט לא הוקרן בבתי הקולנע אלא רק בטלוויזיה ברשת showtime. ניתן לרכוש אותו באמזון. הוא סרט כל כך יפה... אבל הוא נגמר בצורה נוראה. לפעמים המציאות היא אכזרית. מי יתן ולא נראה עוד פשעי שנאה כאלה.
רציתי לספר לכם על הסרט Soldier's girl, שמבוסס על סיפור אמיתי. לצערי. הסרט נוגע ללב, והמשחק בו מצוין. אבל הוא לא למי שרוצה happy ending. קודם כל, הזהרת ספויילר - מי שרוצה לראות את הסרט בלי לדעת מה קורה בו, שיסגור את ההודעה ולא יקרא הלאה. ועכשיו, לאלה שרוצים לדעת על מה הסרט: הוא מגולל סיפור אמיתי שקרה בארה"ב בשנת 1999. ברי ווינצ'ל, חייל אמריקאי סטרייט ששירת בבסיס חיל האויר בקנטאקי התאהב בקלפרניה אדאמס, טרנסקסואלית יפהפיה שפגש במועדון. ברור שהוא לא היה בדיוק סטרייט, וחלק ממה שהסרט מציג יפה הוא כמה שמיניות היא לפעמים דבר מורכב ולא ברור. מערכת היחסים שלו איתה הוסתרה מהצבא (שבו היתה ועדיין קיימת מדיניות don't ask' don't tell). במשך תקופה הציקו לו חבריו לבסיס וקראו לו "הומו". הוא לא סיפר על ההטרדות להוריו או לבת זוגו. בתום מסיבת יום העצמאות 4.7.1999 שכללה הרבה מאד אלכוהול, בזמן שברי ישן, שותפו לחדר הסית חייל צעיר אחר נגדו (שברי היכה מוקדם יותר באותו יום, לאחר שהתגרה בו). החייל לקח אלת בייסבול והיכה את ברי (שישן) בראשו פעמים רבות. הוא נפטר מהפציעות הקשות למחרת. הצבא שפט את הרוצח, קלווין גלובר, למאסר עולם, שיתכן שיקוצר לאחר 15 שנים בכלא. ג'אסטין פישר, שהסית אותו, הורשע בעיסקת טיעון בעדות שקר ובמתן אלכוהול לקטין (אך לא בהסתה לרצח). הוא נשפט ל-12.5 שנים בכלא. הצבא מעולם לא הודה שלמדיניות don't ask, don't tell ולהומופוביה שהיתה (עודנה?) שלטת בבסיס היה חלק בגרימת מותו. איש מהקצינים לא נשפט. אפשר לקרוא על הסיפור כאן ושם. הסרט לא הוקרן בבתי הקולנע אלא רק בטלוויזיה ברשת showtime. ניתן לרכוש אותו באמזון. הוא סרט כל כך יפה... אבל הוא נגמר בצורה נוראה. לפעמים המציאות היא אכזרית. מי יתן ולא נראה עוד פשעי שנאה כאלה.