מפגש עם הרב סטיב גרינברג
- פותח הנושא dkey
- פורסם בתאריך
משה אזולאי
New member
תקון כליל:
"הרב" סטיב גרינברג, מציג את עצמו כרב אורתודוקסי. בפועל הוא רפורמי לכל דבר ועניין. מדובר באיש שלא מצליח להשתלט על תאוותו (ואני דן אותו לכף זכות), ולכן הוא אינו רב, אלא יהודי מאמין בעל תפיסות רפורמיות. הספר שלו הוא פרובוקטיבי, עם כריכה בזוייה.
"הרב" סטיב גרינברג, מציג את עצמו כרב אורתודוקסי. בפועל הוא רפורמי לכל דבר ועניין. מדובר באיש שלא מצליח להשתלט על תאוותו (ואני דן אותו לכף זכות), ולכן הוא אינו רב, אלא יהודי מאמין בעל תפיסות רפורמיות. הספר שלו הוא פרובוקטיבי, עם כריכה בזוייה.
משה אזולאי
New member
קצת הגזמת.
אתה אדם לא דתי, אינך מבין דבר בתורה, אינך מאמין בשכר ועונש- גן עדן וגיהנם, ולמרות זאת אתה מטיף לאנשים דתיים שאין איסור דתי בחייהם. איני יודע מניין שאבת לך את העוז לפסוק הלכה לרבים בנגוד לכתוב במסכת נדה, קדושין, רמב"ם, שו"ע, ראשונים ואחרונים. "הרב" גרינברג הוא רפורמי לכל דבר ועניין, ודעותיו בנושא משכב זכר ידועות. משום מה עלה במחשבתו של "הרב" הזה, שיעקב אבינו היה הומו, ונתן לכך בטוי במעטפת ספרו. "הרב" ניסה במשך שנים בכל כוחו להפסיק את קשריו עם גברים, ולא הצליח בדבר. אין לדון אותו לכף חובה, אבל אז אם אתה רוצה לשמוע את דעתו, עשה זאת. אבל אין להציג אותו כרב אורתודוקסי. למה שלא תציג אותו כנוצרי אדוק?
אתה אדם לא דתי, אינך מבין דבר בתורה, אינך מאמין בשכר ועונש- גן עדן וגיהנם, ולמרות זאת אתה מטיף לאנשים דתיים שאין איסור דתי בחייהם. איני יודע מניין שאבת לך את העוז לפסוק הלכה לרבים בנגוד לכתוב במסכת נדה, קדושין, רמב"ם, שו"ע, ראשונים ואחרונים. "הרב" גרינברג הוא רפורמי לכל דבר ועניין, ודעותיו בנושא משכב זכר ידועות. משום מה עלה במחשבתו של "הרב" הזה, שיעקב אבינו היה הומו, ונתן לכך בטוי במעטפת ספרו. "הרב" ניסה במשך שנים בכל כוחו להפסיק את קשריו עם גברים, ולא הצליח בדבר. אין לדון אותו לכף חובה, אבל אז אם אתה רוצה לשמוע את דעתו, עשה זאת. אבל אין להציג אותו כרב אורתודוקסי. למה שלא תציג אותו כנוצרי אדוק?
קטגוריות קטגוריות קטגוריות
רב, אדם שלא מצליח להשתלט על תאוותו, יהודי מאמין, תפיסות רפורמיות. גבירותי ורבותי תעמדו בתור לא לדחוף יש מדבקות לכולם. משה אזולאי מחלק אותם בחינם. מה כתוב על שלך? "לא משתלט על תאוותו"? חוצפה מצטער יש לך את המדבקה הלא נכונה- צא בחוץ! אין לך מקום פה! ואת גברת קיבלת, תני לראות.. "כתיבת ספר עם כריכה בזויה"!!- צאי בחוץ! אצלנו בחברה שלנו אנחנו מאד סובלנים רק כלפי אלה שכותבים ספרים עם עטיפות לא פרובוקוטיביות. ואתה איזה מדבקה קיבלת ממשה אזולאי? "אני? אני קיבלתי מדבקת - "מחפש אישה קרה" - כל הכבוד- יש לך מקום איתנו- תוכל להקים בית נאמן בישארל ויהיו לך הרבה ילדים- כמה שיותר עדיף. "אבל אני לא מחפש אישה קרה- אני מחפש גבר" חוצפה! צא בחוץ !!!!! כולם לצאאאאאאתתתתת!!!!
רב, אדם שלא מצליח להשתלט על תאוותו, יהודי מאמין, תפיסות רפורמיות. גבירותי ורבותי תעמדו בתור לא לדחוף יש מדבקות לכולם. משה אזולאי מחלק אותם בחינם. מה כתוב על שלך? "לא משתלט על תאוותו"? חוצפה מצטער יש לך את המדבקה הלא נכונה- צא בחוץ! אין לך מקום פה! ואת גברת קיבלת, תני לראות.. "כתיבת ספר עם כריכה בזויה"!!- צאי בחוץ! אצלנו בחברה שלנו אנחנו מאד סובלנים רק כלפי אלה שכותבים ספרים עם עטיפות לא פרובוקוטיביות. ואתה איזה מדבקה קיבלת ממשה אזולאי? "אני? אני קיבלתי מדבקת - "מחפש אישה קרה" - כל הכבוד- יש לך מקום איתנו- תוכל להקים בית נאמן בישארל ויהיו לך הרבה ילדים- כמה שיותר עדיף. "אבל אני לא מחפש אישה קרה- אני מחפש גבר" חוצפה! צא בחוץ !!!!! כולם לצאאאאאאתתתתת!!!!
אהבת הבריות ואהבת ישראל
אהבת הבריות ויקרא פרק י"ט פס' י"ז- י"ח לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא; לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני ה'. מסכתות קטנות מסכת כלה רבתי פרק ד הלכה י אם חפץ אתה להידבק באהבת חבירך, הוי נושא ונותן בטובתו, דכתיב ואהבת לרעך כמוך, מתוך שאהבת לרעך, הרי הוא כמוך. רמב"ם הלכות דעות פרק ו הלכה ג מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו שנאמר ואהבת לרעך כמוך, לפיכך צריך לספר בשבחו ולחוס על ממונו כאשר הוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו, והמתכבד בקלון חבירו אין לו חלק לעולם הבא. הרב קוק זצ"ל א. האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכל. ב. אהבת כל המעשים כולם היא קודמת לכל, אח"כ אהבת כל האדם, אחריה אהבת ישראל, שהיא כוללת הכל, שעתידין ישראל לתקן את כל המעשים כולם. וכל אהבות אלה הם אהבות מעשיות, לאהוב אותם לעשות להם טובה ולגרום להם עילוי, ונעלה על כולן אהבת ד', שהיא אהבה שבפועל, אינה גוררת בעצמותה שום דבר, כי אם מה שהלב מלא ממנה זה הוא האושר היותר נשגב. (הרב א.י. קוק, מידות הראי"ה, בתוך: א. קוק, מוסר אביך, י-ם תשל"א, עמ' צ"ב) * אהבת הבריות צריכה להיות חיה בלב ובנשמה, אהבת כל האדם בייחוד, ואהבת כל העמים כולם, חפץ עילוים ותקומתם הרוחנית והחומרית, והשנאה צריכה להיות רק על הרשעה והזוהמא שבעולם. אי אפשר כלל לבא לידי רום הרוח של "הודו לד' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו" בלא אהבה פנימית, מעמקי לב ונפש, להיטיב לעמים כולם, לשפר את קנייניהם, לאשר את חייהם. תכונה זו היא שמסגלת (=מכשירה, מאפשרת) את רוחא דמלכא משיחא (= רוחו של מלך המשיח) לחול על ישראל. בכל מקום שאנו מוצאים רמזי שנאה, הרינו יודעים ברור שהכוונה רק על הרשעה, שהיא מרתקת בחזקה את האיגוד של עמים רבים, גם בהווה ובייחוד בימים מקדם שהייתה זוהמת העולם יותר מסואבת. אבל עלינו לדעת כי נקודת חיים, אור וקודש, תמיד לא זזה מהצלם האלוהי שניחן בו האדם בכללו, וחוננו בו כל עם ולשון, כל אחד לפי ערכו, וגרעין קודש זה ירומם את הכל. ומתוך נקודת חיים זו אנו חפצים את העילוי הגמור שיחול בעולם, את אור הצדק והמישרים, המתאחד עם ההוד והתפארת, עם הגבורה והנצח, והשלמת היצור כולו, והאדם וכל אגפיו בתחילה. זאת הנשמה הפנימית המונחת בעומק הדעת של כנסת ישראל, שברוח ד' עלינו הננו הולכים ומעוררים אותה לחיים מעשיים ורוחניים. (הרב א.י. קוק, מידות הראי"ה, בתוך: א.י. קוק, מוסר אביך, י-ם תשל"א, עמ' צ"ד) * אהבת הבריות צריכה טיפול מרובה, להרחיבה ברוחב הראוי לה, נגד השטחיות הנראה בסקירה הראשונה על ידי שימוש שאינו כל צרכו, מצד התורה ומצד המוסר המנהגי, כאילו יש ניגודים ולפחות שוויון נפש לאהבה זו, שהיא צריכה להתמלא תמיד בכל חדרי הנפש. המעמד היותר עליון באהבת הבריות צריכה להיות אהבת האדם, והיא צריכה להתפשט על כל האדם כולו, למרות כל שינויי דעות דתות ואמונות, ולמרות כל החילוקים של הגזעים והאקלימים, נכון הדבר לרדת לסוף דעתם של העמים והקיבוצים השונים, כמה שאפשר ללמוד את אופיים ואת תכונותיהם, למען דעת איך לבסס את האהבה האנושית על יסודות המתקרבים למעשה. כי רק על נפש עשירה באהבת הבריות ואהבת אדם תוכל אהבת האומה להתנשא בגאון אצילותה וגדולתה הרוחנית והמעשית. וצרות העין הגורמת לראות בכל מה שחוץ לגבול האומה המיוחדת, אפילו אם הוא חוץ לגבול ישראל, רק כיעור וטומאה, היא מהמחשכים הנוראים שגורמים הריסה כללית לכל בנין הטוב הרוחני, שכל נפש עדינה מצפה לאורו. (הרב א.י. קוק, מידות הראי"ה, בתוך: א.י. קוק, מוסר אביך, י-ם תשל"א, עמ' צ"ו) * מי שאור האמונה מתגלה עליו בטהרתו הוא אוהב את כל הבריות כולם בלא שום שיור כלל, וכל מעינו הוא בעלייתם ותיקונם, והדרכים של תיקונם נעשים מלאים מוסר ויושר לפי רוב הופעת האמונה שבלבו. (הרב א.י. קוק, מידות הראי"ה, בתוך: א.י. קוק, מוסר אביך, י-ם תשל"א, עמ' צ"ח) אהבת - ישראל יסוד האהבה ומשמעותה האמיתית, לאהוב כל אחד מבני ישראל כנפשו ומאודו, ולדאוג לשלמותו, לא רק החומרית אלא בעיקר הרוחנית, להדריכו ולכוונו לעבודתו יתברך שמו. ולשם כך יש להשתדל בכל הדרכים ולנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותו. להשגת מטרה קדושה ונעלה זו, יש להשתמש בשני דברים: א. הסברת פנים. ב. סבלנות ואורך רוח. כי בדרך כלל, אדם שהתרגל באיזה מידה מן המידות קשה לו לפרוש ממנה בפעם אחת, וכפתגם הידוע הרגל נעשה טבע (ראה בספר שבילי אמונה, נתיב ד', שביל ה', ומ"ש בס"ד, במערכת ט', טבע). ולכן יש צורך בהסברת פנים טובה, להראות לו שאתה לא שונא אותו, ושכל כוונתך ודאגתך רק לטובתו. וכן להתנהג אתו בסבלנות ואורך רוח, שלא יבעט וילך, וכ"ש שלא להתרגז ולכעוס עליו, כי בזה אתה עלול להרחיקו ולא תשיג התכלית הנכספת והמקווה, והיא להביאו לתיקון המדות. והנה ידוע טבע העולם, שהאדם לא רואה את המומים והפגמים שיש בו, ורק של חבירו הוא כן רואה, וכאומרם ז"ל, אין אדם רואה חובה לעצמו (שבת קי"ט ע"א). והגם שלפי האמת, אין אדם בעולם שאין בו חסרונות ויתרונות, כי אין שלם רק ה' יתב"ש לבדו, עכ"ז עוד לא נשמע בעולם במשך כל הדורות שעברו, מיום ברוא אלוקים אדם על הארץ עד עצם היום הזה, שמי שהוא שנא או מאס את עצמו. ואדרבה, תמיד הוא עושה כל המאמצים והתחבולות למען ירגיש את עצמו בריא חזק ואיתן, ושומר את עצמו בכל יכולתו מכל מיני פגעים רעים לבל יאונה לו כל רע. א"כ גם אם לפי דעתו רואה בחבירו פגמים ומגרעות, עליו לקרב אותו ולא לשנוא או למאוס אותו, כמו שהוא לא שונא ולא מואס את עצמו, למרות החסרונות והפגמים שיש בו. והוא מובנו העמוק של הצו האלוהי העליון, באומרו יתב"ש, "ואהבת לרעך כמוך" אני ה' (ויקרא, י"ט י"ח), כלומר, עליך לאהוב רעך, על כל המגרעות שבו, כמוך, שג"כ יש לך מגרעות, ואתה אוהב את עצמך. ויש לשים לב לסיום הנפלא של הפסוק, אני ה', כלומר, ממני תלמד איך להתנהג, כמו שאני מאריך אפי עם הרשעים, וכשישובו בתשובה איני מואס אותם ואיני מרחיקם, כך גם אתה עליך להתנהג עם רעך, להשפיע עליו ולשכנעו, להניאו מדרך רעה, ולהביאו לדרך טובה ונכונה לעבודתו יתב"ש. בברכת חונן הדעת
אהבת הבריות ויקרא פרק י"ט פס' י"ז- י"ח לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא; לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני ה'. מסכתות קטנות מסכת כלה רבתי פרק ד הלכה י אם חפץ אתה להידבק באהבת חבירך, הוי נושא ונותן בטובתו, דכתיב ואהבת לרעך כמוך, מתוך שאהבת לרעך, הרי הוא כמוך. רמב"ם הלכות דעות פרק ו הלכה ג מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו שנאמר ואהבת לרעך כמוך, לפיכך צריך לספר בשבחו ולחוס על ממונו כאשר הוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו, והמתכבד בקלון חבירו אין לו חלק לעולם הבא. הרב קוק זצ"ל א. האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכל. ב. אהבת כל המעשים כולם היא קודמת לכל, אח"כ אהבת כל האדם, אחריה אהבת ישראל, שהיא כוללת הכל, שעתידין ישראל לתקן את כל המעשים כולם. וכל אהבות אלה הם אהבות מעשיות, לאהוב אותם לעשות להם טובה ולגרום להם עילוי, ונעלה על כולן אהבת ד', שהיא אהבה שבפועל, אינה גוררת בעצמותה שום דבר, כי אם מה שהלב מלא ממנה זה הוא האושר היותר נשגב. (הרב א.י. קוק, מידות הראי"ה, בתוך: א. קוק, מוסר אביך, י-ם תשל"א, עמ' צ"ב) * אהבת הבריות צריכה להיות חיה בלב ובנשמה, אהבת כל האדם בייחוד, ואהבת כל העמים כולם, חפץ עילוים ותקומתם הרוחנית והחומרית, והשנאה צריכה להיות רק על הרשעה והזוהמא שבעולם. אי אפשר כלל לבא לידי רום הרוח של "הודו לד' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו" בלא אהבה פנימית, מעמקי לב ונפש, להיטיב לעמים כולם, לשפר את קנייניהם, לאשר את חייהם. תכונה זו היא שמסגלת (=מכשירה, מאפשרת) את רוחא דמלכא משיחא (= רוחו של מלך המשיח) לחול על ישראל. בכל מקום שאנו מוצאים רמזי שנאה, הרינו יודעים ברור שהכוונה רק על הרשעה, שהיא מרתקת בחזקה את האיגוד של עמים רבים, גם בהווה ובייחוד בימים מקדם שהייתה זוהמת העולם יותר מסואבת. אבל עלינו לדעת כי נקודת חיים, אור וקודש, תמיד לא זזה מהצלם האלוהי שניחן בו האדם בכללו, וחוננו בו כל עם ולשון, כל אחד לפי ערכו, וגרעין קודש זה ירומם את הכל. ומתוך נקודת חיים זו אנו חפצים את העילוי הגמור שיחול בעולם, את אור הצדק והמישרים, המתאחד עם ההוד והתפארת, עם הגבורה והנצח, והשלמת היצור כולו, והאדם וכל אגפיו בתחילה. זאת הנשמה הפנימית המונחת בעומק הדעת של כנסת ישראל, שברוח ד' עלינו הננו הולכים ומעוררים אותה לחיים מעשיים ורוחניים. (הרב א.י. קוק, מידות הראי"ה, בתוך: א.י. קוק, מוסר אביך, י-ם תשל"א, עמ' צ"ד) * אהבת הבריות צריכה טיפול מרובה, להרחיבה ברוחב הראוי לה, נגד השטחיות הנראה בסקירה הראשונה על ידי שימוש שאינו כל צרכו, מצד התורה ומצד המוסר המנהגי, כאילו יש ניגודים ולפחות שוויון נפש לאהבה זו, שהיא צריכה להתמלא תמיד בכל חדרי הנפש. המעמד היותר עליון באהבת הבריות צריכה להיות אהבת האדם, והיא צריכה להתפשט על כל האדם כולו, למרות כל שינויי דעות דתות ואמונות, ולמרות כל החילוקים של הגזעים והאקלימים, נכון הדבר לרדת לסוף דעתם של העמים והקיבוצים השונים, כמה שאפשר ללמוד את אופיים ואת תכונותיהם, למען דעת איך לבסס את האהבה האנושית על יסודות המתקרבים למעשה. כי רק על נפש עשירה באהבת הבריות ואהבת אדם תוכל אהבת האומה להתנשא בגאון אצילותה וגדולתה הרוחנית והמעשית. וצרות העין הגורמת לראות בכל מה שחוץ לגבול האומה המיוחדת, אפילו אם הוא חוץ לגבול ישראל, רק כיעור וטומאה, היא מהמחשכים הנוראים שגורמים הריסה כללית לכל בנין הטוב הרוחני, שכל נפש עדינה מצפה לאורו. (הרב א.י. קוק, מידות הראי"ה, בתוך: א.י. קוק, מוסר אביך, י-ם תשל"א, עמ' צ"ו) * מי שאור האמונה מתגלה עליו בטהרתו הוא אוהב את כל הבריות כולם בלא שום שיור כלל, וכל מעינו הוא בעלייתם ותיקונם, והדרכים של תיקונם נעשים מלאים מוסר ויושר לפי רוב הופעת האמונה שבלבו. (הרב א.י. קוק, מידות הראי"ה, בתוך: א.י. קוק, מוסר אביך, י-ם תשל"א, עמ' צ"ח) אהבת - ישראל יסוד האהבה ומשמעותה האמיתית, לאהוב כל אחד מבני ישראל כנפשו ומאודו, ולדאוג לשלמותו, לא רק החומרית אלא בעיקר הרוחנית, להדריכו ולכוונו לעבודתו יתברך שמו. ולשם כך יש להשתדל בכל הדרכים ולנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותו. להשגת מטרה קדושה ונעלה זו, יש להשתמש בשני דברים: א. הסברת פנים. ב. סבלנות ואורך רוח. כי בדרך כלל, אדם שהתרגל באיזה מידה מן המידות קשה לו לפרוש ממנה בפעם אחת, וכפתגם הידוע הרגל נעשה טבע (ראה בספר שבילי אמונה, נתיב ד', שביל ה', ומ"ש בס"ד, במערכת ט', טבע). ולכן יש צורך בהסברת פנים טובה, להראות לו שאתה לא שונא אותו, ושכל כוונתך ודאגתך רק לטובתו. וכן להתנהג אתו בסבלנות ואורך רוח, שלא יבעט וילך, וכ"ש שלא להתרגז ולכעוס עליו, כי בזה אתה עלול להרחיקו ולא תשיג התכלית הנכספת והמקווה, והיא להביאו לתיקון המדות. והנה ידוע טבע העולם, שהאדם לא רואה את המומים והפגמים שיש בו, ורק של חבירו הוא כן רואה, וכאומרם ז"ל, אין אדם רואה חובה לעצמו (שבת קי"ט ע"א). והגם שלפי האמת, אין אדם בעולם שאין בו חסרונות ויתרונות, כי אין שלם רק ה' יתב"ש לבדו, עכ"ז עוד לא נשמע בעולם במשך כל הדורות שעברו, מיום ברוא אלוקים אדם על הארץ עד עצם היום הזה, שמי שהוא שנא או מאס את עצמו. ואדרבה, תמיד הוא עושה כל המאמצים והתחבולות למען ירגיש את עצמו בריא חזק ואיתן, ושומר את עצמו בכל יכולתו מכל מיני פגעים רעים לבל יאונה לו כל רע. א"כ גם אם לפי דעתו רואה בחבירו פגמים ומגרעות, עליו לקרב אותו ולא לשנוא או למאוס אותו, כמו שהוא לא שונא ולא מואס את עצמו, למרות החסרונות והפגמים שיש בו. והוא מובנו העמוק של הצו האלוהי העליון, באומרו יתב"ש, "ואהבת לרעך כמוך" אני ה' (ויקרא, י"ט י"ח), כלומר, עליך לאהוב רעך, על כל המגרעות שבו, כמוך, שג"כ יש לך מגרעות, ואתה אוהב את עצמך. ויש לשים לב לסיום הנפלא של הפסוק, אני ה', כלומר, ממני תלמד איך להתנהג, כמו שאני מאריך אפי עם הרשעים, וכשישובו בתשובה איני מואס אותם ואיני מרחיקם, כך גם אתה עליך להתנהג עם רעך, להשפיע עליו ולשכנעו, להניאו מדרך רעה, ולהביאו לדרך טובה ונכונה לעבודתו יתב"ש. בברכת חונן הדעת
משה אזולאי
New member
הוא רב כבר עכשיו.
תתפלא, אני מכבד אותו, ומעריך אותו.
תתפלא, אני מכבד אותו, ומעריך אותו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.